ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר בת ה-69 מספרת למה היא מתגוררת דווקא בנתניה, מה היא אוהבת בעיר ומהו המקום הסודי שלה.
"בגיל 6.5 עברתי לנתניה ובעיני היא העיר היפה ביותר לאחר בירתנו ירושלים. נתניה היא עיר מישורית, שתוכננה עם שדרות רחבות ועם גנים שמשתפלים אל הים.
"יש לה נקודות תצפית מרהיבות והיא נהנית מחופי רחצה, טיילות, פארקים רחבי ידיים וטבע עירוני שמצמיח לנו מדי חורף אירוסים ייחודיים ומציע מגוון של חי וצומח. יש בה מרכז עיר תוסס, חנויות אטרקטיביות, שוק ססגוני, שכונות שמעניקות איכות חיים ואיכות סביבה והיא גם מאוד נגישה".
משהו משוגע שעשית?
"בפורים, לפני מספר שנים, צבעתי את השיער לסגול להשלמת התחפושת, אך כשניסיתי להסירו השיער הפך לירוק".
קראו גם>>>
מה נתנייתי בעינייך?
"החמימות של האנשים, האנושיות, החיבוק, ההטרוגניות, רב התרבותיות, הסובלנות בין המגזרים השונים, בין דתיים לחילוניים ובין עולים לוותיקים, מגוון השפות והגאווה המקומית שבאה לידי ביטוי במשפט הידוע: 'אתה יכול לצאת מנתניה אבל נתניה לא תצא ממך'".
עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"עם מרים פרץ".
המקום האהוב עלייך בעיר?
"הירידה לחוף סירונית דרך מעלה רחבעם זאבי (גנדי). הירידה התלולה הזו מעניקה תחושה של נחיתה ממטוס לכיוון הים. הנוף עוצר נשימה והאווירה מהנה ומרגיעה".
מה הכי גרוע כאן?
"לשאול אותי שאלה כזו זה כמו לשאול את אמא מה הכי גרוע בילד שלה".
איך עברה עלייך תקופת הקורונה?
"התקופה הייתה מאתגרת, תקופה בה גילינו שוב את יופיים של תושבי העיר, את הערבות ההדדית והחוסן החברתי שלהם ואת חריצותם ומחוייבותם של עובדי העירייה. נהניתי לראות את האכפתיות ואת היצירתיות שגילו תושבים בהפגת בדידותם של בני הגיל השלישי ואת חגיגות ימי ההולדת, את החתונות בחצרות הבתים ובטיילות, שניסו לשדר שגרה ונחישות להתגבר על האתגרים הלא פשוטים שהציבה בפנינו הקורונה.
"לא הפסקתי להאמין כי יימצא חיסון ויבוא יום בו נחזור כולנו לשגרה ברוכה. את האופטימיות הזו שידרתי לכולם והדבקתי את משפחתי, מקורביי ואת עובדי העירייה המסורים. ככלל, איני מזהה קשיים אלא רק אתגרים".
לעדכונים: חדשות נתניה
