ביום ראשון, בשעה 5 וחצי, בבוקר הגיע אורי חלפון לגלוש בחוף פולג וגילה שנדרש לשלם מחיר כפול על הכניסה לחוף כי הגיע לפני השעה 6. לדברי המפעיל מדובר היה ביום נוסף עבורו הוא נדרש לשלם.
"כל שנה אותו סיפור. מכרתם לנו את הים!! מכרתם לנו את החוף בשביל מה?", כתב חלפון בפוסט שהעלה לרשתות החברתיות ועורר הדים רבים.
קראו גם:
"מה כבר רצינו חניה נורמלית לתושבים בחינם. כל שנה אני הולך ורושם את הרכב שלי במשרד של הבמבו ווילג וכל שנה הם מתנהלים באופן גרוע ולא רושמים את הרכב אחרי שאני אשכרה הולך לשם במיוחד. כי מי שצריך להכניס את הנתונים למחשב פשוט לא עושה את העבודה שלו. אני בממוצע מוציא 100 שקל בחודש על החניה בחוף, אבל היום הבמבו הגזימו".
התושב מוסיף: "הלכתי לגלוש מוקדם בבוקר05:30 וכשסיימתי לגלוש באתי לצאת מהחניה ואז הבחור הנחמד אומר לי שהחניה עולה 40₪. אמרתי לו שאין מצב ושבדרך כלל רשום 20 (בגלל שאני לא רשום, למרות הבקשות החוזרות והנשנות), אבל היום הוא אומר לי כן אבל בגלל שנכנסת לפני 6 בבוקר אתה משלם פעמים.
"ניראה לכם הגיוני? פעמיים באמת? רק אחרי שהתווכחתי איתו והסברתי לו שאני תושב נתניה והיראתי לו תעודה שילמתי 5 שח. אנחנו בשנת 2020 למה זאת צריכה להיות ההתנהלות פה? אני בטוח שאני לא היחידי שמרגיש ככה ונמאס באמת שנמאס".
תושבת העיר, רחל אמרה כי "תשלום של 40 ש"ח בגלל שנכנס ברבע לשש בבוקר? הגיוני שיחשבו לו שתי יממות? ומה לגבי תשלום יומי? נניח בבוקר שילמתי כניסה ובא לי לחזור לשקיעה? הם דרשו ממני תשלום נוסף. זה לא נורא - זה נוראי. והכי עצוב שהשוערים מכנים את החוף הזה חוף פרטי, כך הוא נתפס בעיניהם. פשוט לא יאומן".
התושבים כועסים על ההתנהלות הבירוקרטית שכרגע דורשת הגעה למשרדי המסעדה וקבלה של מדבקה מיוחדת לתושב עיר שמקנה הנחה בכל פעם מחדש, הנתונים אינם נשמרים במערכת. "כנראה לעירייה לא מפריע שבעל החניון עושה מה שבא לו, עד אשר לא יסלקו אותו משם לא נירגע. תחזירו את החוף לתושבים, תחזירו את הים, תפתחו את הסוללה ותחזירו את המצב לקדמותו, אתם בושה".
חברת המועצה טלי מולנר, מחזיקת תיק החופים, הגיבה על המקרה: "הכניסה לחוף לתושבי נתניה היא 5 שקל בהצגת תעודת זהות בשער וללא קשר לשעת הכניסה או היציאה. המקרה הנ"ל לא היה צריך לקרות ובבדיקה שלי מול הזכיין מדובר בטעות ותקלה. הדברים חודדו שוב לעובד שנמצא בשער. תושב נתניה לא ישלם שקל יותר מ- 5 שקל ביציאה מחוף פולג.
