של מי החופים האלה? לאחר שהצליחה במאבקה, והביאה את המדינה להכיר באחריותה למצוקי החוף ולחיזוקם פתחה בימים אלה ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר – במאבק נוסף שנועד לשפות את העירייה בתקציבי תפעול ואחזקת החופים המופעלים ומתוחזקים עבור המדינה על ידי העירייה.
בפנייתה לשר האוצר, ישראל כץ ולשר הפנים, אריה מכלוף דרעי דרשה פיירברג – איכר להסיר את אחריותה של הרשות מתפעולם ואחזקתם של חופי הים שבתחומה ולהעביר את כל המחויבות החלה עליה בקשר לחופים - למדינה, שהיא הבעלים של חופי הים.
רצועת חוף של נתניה משתרעת כידוע על פני כ – 13 ק"מ ובה תשע תחנות הצלה, חופים מושקעים, לרבות חוף נפרד בצפונה של העיר.
"העירייה אינה יכולה עוד לעמוד בעול החובות המוטלות עליה, מכוח היותה רשות מקומית, בקשר עם תפעולם ואחזקתם של חופי הים שבתחומה. במיוחד לאור העובדה שאין היא הבעלים של שטחי החוף, ואינה יכולה להפיק הכנסות לא מדמי כניסה לחוף האסורים על פי חוק, ולא מפעילותם של בתי קפה, מסעדות ועסקים ימיים כלשהם, מבלי שתיאלץ לשלם בגין פעילויות אלו לרשות מקרקעי ישראל." ציינה פיירברג-איכר.
עוד הוסיפה ראש העירייה כי, "מדובר באנומליה שראש העירייה מתריעה עליה שנים רבות, ובעת האחרונה הגיעו מים עד נפש. אין העירייה יכולה להמשיך ולתחזק את תחנות ההצלה, לשלם את שכר המצילים, לדאוג להכשרתם המקצועית ולנהל את פעילותם, לדאוג לקיומם של שירותי חירום ועזרה ראשונה בחופים, לדאוג למערך הספורט הימי, לנקות את חופי הים ולשמור על ביטחונם ובטיחותם של השוהים והמתרחצים בהם, לבצע את כל פעולות התחזוקה השגרתיות הנדרשות בפרט לאחר נזקי הסערות בכל חורף, לדאוג לייצוב המצוקים וכן לדאוג לתאורה, להנגשה ולפיקוח".
קראו גם:
עד ציינה כי חופי נתניה משרתים תושבים רבים מנתניה אבל גם מרחבי הארץ, לרבות החוף הנפרד בצאנז, וכן כי אין לעיר עוגנים כלכליים שיסייעו בידה במימון ואחזקת החופים לעומת למשל: הנמל באשדוד ותחנת הכוח בחדרה וכי משרדי הממשלה ממשיכים להעלות עוד ועוד דרישות לגבי תחזוקת החופים לרבות הכשרת נגישותם, עבודות שעלותן לעירייה מיליוני שקלים.
פיירברג הדגישה בפנייתה כי העירייה אינה מעוניינת לפנות לבג"צ ולהציבו בפני בירור יסודי של שאלת האחריות על חופי הים, במיוחד לאור העובדה שהמדינה היא הבעלים של החופים. יחד עם זאת, ציינה כי ככל והמדינה לא תתגייס על מנת לשפות את העיר נתניה, במיוחד לנוכח מצבן הכלכלי הקשה של הרשויות בגין הקורונה, לא ישאר מנוס בידה אלא לפנות בבקשה לקבלת סעד אל בית המשפט הגבוה לצדק.
יצוין כי בעקבות פנייתה הדחופה, פנה מנכ"ל משרד הפנים לסגן הממונה על התקציבים באוצר ופרש בפניו את הגרעון שבתקציבי השיפוי לטובת תחזוקה, והפעלת החופים ודרש להעלותם באופן שאכן יעמדו ביחס ישיר להשקעה העירונית.
לעדכונים - חדשות נתניה
