מאז שמרפאות "כללית" בנתניה והסביבה החלו לחסן אזרחים נגד נגיף הקורונה, פטריסיה צימרמן, מנהלת הסיעוד של מחוז שרון שומרון בקופת החולים, לא נחה לרגע.
"ביום שני, ה-21 בדצמבר, פתחנו את התחנות הראשונות לחיסון, והתחנה הראשונה שפתחנו הייתה בנתניה, כי זו העיר הגדולה ביותר במחוז", אומרת צימרמן, שגם מתגוררת בעיר, "פתחנו אותה בעיר ימים, רצינו לפתוח מרפאה עם הרבה עמדות, והנגישות והגודל של המרפאה אפשרו את זה. כרגע אנחנו מחסנים ב-17 מוקדים שונים הפרוסים בכל המחוז".
1 צפייה בגלריה
פטריסיה צימרמן מתחסנת
פטריסיה צימרמן מתחסנת
פטריסיה צימרמן מתחסנת
(צילום: אלבום פרטי)
קראו גם:
איזה קשיים חוויתם בהתחלה?
"היו לנו שתי בעיות - אחת שמשרד הבריאות לא חילק חיסונים ליותר מדי מקומות, ושכל משלוח היה מינימום של אלף חיסונים, אז הייתה בעיה לחסן במוקדים קטנים יותר. אבל עם הזמן התאפשר לנו לחסן במוקדים קטנים עם פחות מאלף מנות, והחיסונים למזלנו המשיכו להגיע. עד כה התחסנו בנתניה כ-14 אלף איש, (נכון לכתיבת שורות אלה, ד"ס) ובכל המחוז כ-80 אלף אנשים, וזאת בעזרת 600 אחים ואחיות".
איך ההיענות במגזר הערבי לחיסונים?
"בגדול, שישים אחוז מהאנשים שמגיעים למוקדים בערים ערביות משתייכים לאוכלוסייה הערבית. אנחנו עושים הרבה מאוד תהליכים של הסברה, לכן ביום הראשון מי שהתחסן זה ראשי ערים במקומות האלה. המטרה היא שכל האוכלוסייה תתחסן במלואה. אמנם מתחסנים פחות מאשר במוקדים בערים היהודיות, אבל אין ספק שההסברה עוזרת ויש יותר היענות עם הזמן".
אנשים מפחדים מתופעות לוואי?
"יש אנשים שמעולם לא הסכימו להתחסן לשום דבר, אבל כן מגיעים להתחסן כנגד קורונה, שזה מעניין. יש כמובן פחד מתופעות לוואי, אבל חיסנו כל כך הרבה אנשים במדינת ישראל, שאנשים כבר רואים שאין או שיש מעט מאוד תופעות לוואי, ומבינים שהחיסון הוא בטוח".
באיזה קשיים אתם נתקלים עכשיו?
"יש הרבה מאוד אנשים שרוצים להתחסן והם לא באוכלוסיות יעד, שזה כרגע חמישים וחמש פלוס וחולים כרוניים. התוקף של החיסונים הוא מאוד קצר אחרי שהם מופשרים. וכדי לא לזרוק חיסונים, אנחנו מחסנים לפעמים אוכלוסיות נרחבות יותר, גם מתחת לחמישים וחמש שהם לא אוכלוסיות בסיכון, אז אנשים מגיעים בהמוניהם ללא תור, וזה מורכב. אנשים באים ומחכים בחוץ, רק למקרה שיהיה חיסון פנוי".
איך ההרגשה להיות חלק מרכזי בחיסון אזרחי ישראל?
"אני עובדת 24/7, אין לי חופש בשישי ושבת כבר הרבה זמן. אבל אתה מרגיש שאתה עושה היסטוריה. עם החיסונים, סוף סוף יש תקווה, היא הגיעה ואנחנו רואים את הסוף. זו הרגשה מאוד טובה. כל הצוות שלי מוכן לעשות ימים ולילות, רק כדי להעביר את החיסונים למטופלים. אנשים עם ברק בעיניים, כולם נרתמים. אנשים שנמצאים בכלל בתפקידים ניהוליים במשרדים, מגיעים רק כדי לעזור, זה פשוט מדהים. זה מאוד מחמם את הלב".
ואיך התגובות אחרי שמתחסנים?
"אנשים מאוד מרוצים. המטופלים מרגישים שהם קיבלו שירות טוב, ויש להם פשוט חיוך על הפנים. פגשתי המון קשישים שחודשים לא ראו את המשפחות שלהם מרוב פחד, ועכשיו הם סוף סוף יוכלו לראות את הנכדים".