המסעדנות היא אחד הענפים שספגו את הנזק הכבד ביותר בעקבות מגפת הקורונה והגבלות משרד הבריאות. מסעדות ובתי קפה נסגרו ברחבי הארץ, והאפשרות לשבת עם חבר או עם המשפחה לכוס קפה הפכה פתאום לזיכרון רחוק ומעומעם. כמו בכל מצב, גם כאן מצאו הישראלים פתרון יצירתי - עגלות קפה ומזון.
מאז פרוץ המגפה אפשר לראות עשרות עגלות שקמו ביישובים ובצמתים מרכזיים, לעיתים לצד מדשאה או שולחנות פיקניק, ומשמשות תחליף קולינרי וחברתי לאלה שחשק לבם בנשנוש, בכוס קפה ובחברה טובה.
קראו גם:
טרנד העגלות לא פסח על היישובים באזור, כאשר מדשאות ירוקות, שטחים פתוחים ומאגר לקוחות שגר במרחק הליכה הפכו את היישובים הקטנים למקום אסטרטגי ומושלם לבילוי.
מענה כיפי
"אנחנו מגיעים מבית של מסעדנות. היה לנו את "קרם קפה" ואת "פומודורו" בנתניה. ההורים יצאו לפנסיה, התחילו להשתעמם בבית וחשבו מה לעשות", מספרת דניאל שלו, שפתחה יחד עם אביה אלי את "אליס עגלת קפה" במושב בני דרור, לפני שלושה חודשים. "אבא שלי כבר בנה את העגלה מזמן והשכיר אותה, כי לא היה לנו מה לעשות איתה. ואז התחילו לתת היתרים למכירה מעגלות בגלל הקורונה, אז החלטנו ללכת על זה. גם אני, שהתחום שלי הוא חדרי כושר ותנועה, הצטרפתי. לשמחתי, יש פרגון גדול מאוד מהסביבה. מגיעים אלינו מכל המושבים באזור".
בניגוד לאביה של דניאל, שהגיע מתחום הקולינריה, יש לא מעט בעלי עגלות שעושים הסבת מקצוע - כמו לדוגמה ענת ואייל ויצמן, שפתחו לפני שלושה חודשים את עגלת הקפה "פטיט קפה" במושב צור משה.
"לפני כן התעסקנו בתחום האופנה, הייתה לנו רשת קטנה של חנויות אופנה באזור, וסגרנו אותה", מספרת ענת. "העגלה הייתה חלום כזה שתמיד הבהב לו. בוא נגיד שזה לא קרה רק בגלל הקורונה, אבל זו הייתה דחיפה רצינית ללכת על זה, כי פה במושב אין מקום שאתה יכול לקפוץ אליו ולקחת קפה. זה הולך מעולה, אנשים עפים על זה, גם כי לא היה משהו כמו זה לפני שפתחנו, וגם כי הקו המנחה של העגלה הוא בריאות. אנחנו מביאים מענה שהוא כיפי, בריא ופשוט, ולא צריך לחשוב פעמיים לפני שמגיעים אלינו".
גם רז סנדרוסי, שבמקצועו הוא בעל עסק לשטיפת מכוניות, הצטרף במהרה לטרנד ופתח את "העגלה" מול אזור התעשייה פרדס חנה-כרכור, לפני כמה חודשים. סנדרוסי מספר כי המסעדה, שמציעה מגוון מנות ושתייה חמה וקרה, זוכה לביקורים תכופים מנהגים שעוצרים אצלו לאתנחתא קלה, בשל מיקומה המרכזי. "לפני משבר הקורונה היינו מוצאים מקומות שונים לאכול באזור ומאז קיים מחסור, לכן חשבתי על העסק הזה. אני מאוד אוהב אותו", אומר סנדרוסי.
מתברר כי טרנד העגלות לא מוגבל רק למושבים ולצמתים המרכזיים, אלא הגיע גם אל תוך הערים עצמן. כך, לדוגמה, "המזנון של רפאל שמואל" שנפתח לפני כמה חודשים בחדרה, סמוך לבית החולים "הלל יפה", מושך נהגים רבים לעצור לקפה או לארוחה.
"מה שמאפיין אותנו זה האוכל הטרי, אנחנו מכינים הכל במקום, מול עיני הלקוחות. הטרנד והאופנה של היום זה אוכל הרחוב, ואנחנו נותנים מענה לטרנד הזה. נוסף על כך אנחנו עושים גם הזמנות", אומר חזי, אחד העובדים במקום. "לרוב יש לקוחות מזדמנים שהיחס איתם הופך לאישי, צוחקים הרבה, מדברים, מתרכזים בלפנק את האנשים. זה מה שקורה בעגלות הקפה בדרך. זה לא רק לקחת וללכת".
להיות עצמאית
מביקור בעגלות רבות ברחבי אזור השרון עולה כי טרנד העגלות לא מושך רק עצמאים למודי ניסיון, אלא גם צעירים שרוצים לנסות את מזלם בענף החדש והמשגשג. כמו פז גדניאן למשל, צעירה בת 23 שפתחה את "פזיקפה" במושב ינוב לפני כשמונה חודשים.
"תמיד היה לי עניין כזה של להיות עצמאית ולפתוח עסק", מספרת פז, "הבנתי שאין לנו מקום כזה שאתה יכול לצאת אליו בינוב ובמושבים ליד, אז החלטתי ללכת על זה. לשמחתי, הולך נהדר. אנשים באים לשבת ולקחת אתנחתא לרגע. זה משהו שאני מאוד אוהבת, להכיר את החבר'ה בסביבה. ויש גם מגע אישי - כל המאפים זו עבודת יד שלי ושל אמא שלי".
הדר ודניאל כהן, שפתחו את הפודטראק "מזליקה" בבנימינה לפני כמה חודשים, הם זוג צעיר שהתחתן עוד בתקופת הקורונה. הם החליטו לפתוח ביחד עסק ולהפוך את השותפות הזוגית גם לעסקית.
"קיבלנו החלטה לפתוח את 'מזליקה' למרות התקופה המאתגרת, מתוך מחשבה שאוכל הוא הפתרון לנחם את הנפש ושהקונספט של פודטראק הוא מושלם דווקא לתקופה הזו", מספרים השניים. "לעולם הקולינרי הגענו בעקבות האהבה שלנו לאוכל ולאירוח ומתוך המסעות שלנו בעולם, שבהם תרנו אחרי אוכל. החל מאוכל רחוב ועד המסעדות הכי מפונפנות. בכל המנות בפודטראק יש את הנגיעה האישית שלנו, מחומרי הגלם האיכותיים ועד הממרחים הייחודיים".
לקוחות קבועים
לצד עגלות הקפה והמזון החדשות שנפתחות מדי חודש, יש באזור גם לא מעט חלוצים שלא מתרשמים מהתחרות, והיו כאן הרבה לפני הטרנד הנוכחי. דוגמה אחת היא "קפה ציפורה", עגלת קפה שנמצאת על כביש 6533, עוקף מושב אביאל.
אל מול הנוף המרהיב של עצים ופרחי בר פתחה מיכל גור לוי לפני כשנתיים את עגלת הקפה שלה. "לי היה צורך מאוד גדול לפתוח קפה קרוב לבית", מספרת מיכל. "באותה תקופה היו פחות בתי קפה, לכן חשבתי על זה. ספורטאים על אופניים, נהגים, אופנועים ומשפחות מגיעים ובוחרים את מבוקשם".
יש יותר לקוחות בעקבות סגירת בתי הקפה והמסעדות?
"אני לא יכולה להגיד שעקב סגירה של מסעדות ובתי קפה בקורונה יש שיפור לטובה, כי ההגבלות חלות גם עלינו. אבל אנחנו מהווים תשובה לעוברים בכבישים שמחפשים אוכל או משהו לשתות. מקווה שמהר מאוד כולנו נחזור לשגרה".
עגלה נוספת ברשימת העגלות הוותיקות היא "המלבי של כלה", הממוקמת בצומת ויתקין-אלישיב על כביש 4, ופועלת ארבע שנים במקום.
"עד לפני ארבע שנים הייתי סייעת בגני ילדים", מספרת כלה אביב, הבעלים, "אל עניין העגלה הגעתי אחרי שהכרתי בחור שהפעיל את 'מלבי צוקים' (על כביש הערבה) והוא הכניס לי לראש את הג'וק הזה של העגלות". לדבריה, רוב הלקוחות הם לקוחות חוזרים וקבועים ולא רק מרחבי עמק חפר, אלא מכל הארץ.
"זה התחיל מאנשים שראו אותנו בדרך תוך כדי נהיגה ועצרו, ולאחר מכן חוזרים ועוצרים כאן בכל נסיעה", מספרת כלה, "אנחנו מקבלים תגובות מפרגנות מאוד מהלקוחות שלנו, שמגיעים אפילו מפתח תקווה, מאשדוד וכמעט מכל פינה בארץ. ללקוחות המקומיים של העמק זה כבר הפך לנקודת מפגש. אפילו שאי אפשר כיום לשבת, עדיין מגיעים ונפגשים כאן".
עגלה נוספת שנחשבת לחלוצה בתחום באזור השרון היא "עגלה של קפה" במושב חניאל. לצד מדשאה ירוקה נרחבת, העגלה מושכת אליה לקוחות רבים מחניאל ומיישובים סמוכים, במיוחד בימי שישי בשעות הבוקר.
העגלה פועלת כבר שש שנים, ונמצאת בבעלותם של מורן ורותם יעקובי. "אנחנו הרבה שנים בענף המסעדנות ובתי הקפה", מספר רותם, "כיוון שאין פה בסביבה שלנו מקומות טובים לשבת לקפה, החלטנו להרים אחד כזה. אנשים מנתניה באים אלינו המון, על אחת כמה בתקופת הקורונה. יש לנו רחבה מאוד גדולה, להבדיל ממקומות אחרים, המקום מוצל בקיץ, יש מתקני שעשועים לילדים. אנחנו מחלקים מחצלות לכל מי שמגיע, ואחרי כל השנים עם הניסיון והידע, אנחנו מנקזים את זה לעגלה שכל המוצרים בה מאוד איכותיים ומאוד מוקפדים.
"בתקופת הקורונה חווינו עלייה גדולה של לקוחות, כי אנשים מחפשים לשבת בחוץ באוויר הפתוח. בסופו של דבר אנשים מתגעגעים לחברה, לקהילתיות ולהרגשה של הביחד".
