מרפאת 'בארי' היא אחת המרפאות הוותיקות של קופת חולים הכללית. מדובר במרפאה גדולה שנותנת שירות ליותר מ-10,000 מטופלים השייכים אליה. ועדיין, למרות גודלה והמספר הרב של אנשי הצוות, יש במרפאה הזו הרגשה חמה של בית ומשפחה, שמגיעה מתוך החיבור של ארבעת הנשים שמנהלות אותה. ארבע נשים מרשימות, אקדמאיות, בהפרשי גיל שונים זו מזו, אבל עם מטרה אחת ברורה והיא להביא את המרפאה שלהם להצטיינות ולהובלה בכל התחומים.
הצוות המוביל של מרפאת 'בארי' מורכב מד"ר דניאלה מרקיזנו - מומחית ברפואת משפחה ומנהלת המרפאה; אלה חנין - מנהלת הסיעוד; הודיה מגן - מנהלת אדמיניסטרטיבית; וסבטלנה למפרט - מנהלת בית המרקחת. כולן עובדות יחד בהרמוניה, שניתן להבין אותה רק בפגישה עם ארבעתן בישיבה השבועית של הצוות המוביל.
2 צפייה בגלריה
מימין ןלשמאל: סבטלנה למפרט. מנהלת בית המרקחת, הודיה מגן מנהלת צוות המשרד והאדמיניסטרציה, ד"ר דניאלה מרקיזנו. מומחית ברפואת משפחה ומנהלת המרפאה, אלה חנין מנהלת הסיעוד וצוות האחיות
(צילום: דוברות כללית )
לכל אחת יש את המקום שלה
דר' מרקינזו פותחת ואומרת שקשה להסביר את הקשר שיש ביניהן. "אנחנו אולי בגילאים שונים, ממקומות קצת שונים אבל אנחנו צוות מגובש, מחובר ומחויב. יש לנו מטרה משותפת וזה פשוט עובד", היא אומרת.
בקרוב יחגוג הצוות המוביל של המרפאה ארבע שנים של ניהול משותף, ארבע שנים שלאורכן הן מובילות את המרפאה בהצלחה רבה, כולל בתקופת קורונה מאתגרת מאוד. חשוב להן לציין כי תפיסת הניהול שלהן היא של שותפות. אומנם כל אחת מובילה במרפאה תחום אחר, אבל זה לא גורם להן לעבוד בנפרד. הן מספרות כי יש לכל אחת את המקום שלה ואת הצוות שהיא מנהלת בתחומה, אך עם זאת כולן תמיד יודעות מה קורה בתחום של האחרת, ותמיד דואגות לשתף פעולה ולתת כתף כשצריך. הודיה, מנהלת המשרד מספרת שגם אם אחת מהן לא נמצאת בגלל מחלה או חופשה, העבודה ממשיכה להתבצע. "הצוותים של כל אחת אבל גם של כולנו יחד עובדים בצורה מאוד מסודרת ורצינית, כך שגם אם אחת המנהלות לא נמצאת כולם מיד עוזרים ותומכים", היא אומרת. גם המטופלות והמטופלים מציינים כי האווירה במרפאה נעימה ומכילה. "האווירה הזו מאפשרת לנו להתמקד בדברים החשובים שקשורים בבריאות הציבור, וזה אומר לתת מענה רפואי מיטבי גם כמובן בחולי, אבל גם בקידום בריאות", הן מציינות.פרט להודיה, שהיא המנהלת האדמיניסטרטיבית והצעירה בצוות, שלושת המנהלות הנוספות הן גם אימהות ובשלבים שונים של החיים. הן מספרות שזה לא תמיד קל להתנהל בגזרת העבודה לצד גזרת הבית ובעיקר כשהילדים היו קטנים יותר. "כולנו רוצות לאזן אבל יש לנו דרישות גבוהות מעצמנו. חשוב לנו לגדל ילדים ובעיקר בנות, עצמאיות ולשמש להן מודל לחיקוי", הן מספרות.
"ללמוד, להתקדם, לשאוף"
ד"ר דניאלה מרקיזנו, בת 43 ,תושבת נתניה, מספרת: "יש לי שלושה ילדים והם כבר לא קטנים. הם גדלו בבית שבו לאבא יש קריירה צבאית ולאמא קריירה כרופאה. ניסינו תמיד לתזמן את ההתקדמות שלנו בצורה משולבת ומותאמת. הילדים גדלו בבית שיש בו גם אבא עסוק וגם אמא עסוקה, אבל במקביל הם יודעים שאני ואבא שלהם תמיד שם בשבילם. חשוב לי שהילדים שלי וגם נשים צעירות יבחרו בקריירה לצד משפחה ולא ירגישו שאחת מהן מחליפה את השנייה. אני ממליצה לנשים ללמוד, להתקדם, לשאוף, גם אם זה אומר לצאת מאזור הנוחות".
כולן מסכימות עם האמירה שצריך לנסות ולהצליח בשני התחומים. מלבד הנושא של איזון בין בית ועבודה וקידום נשים חשוב לד"ר מרקיזנו לקחת את הדיון למקום נוסף: "יש משהו בניהול הנשי שנותן לנו כוח גם מול נשים שמזדהות אתנו וגם מול הגברים שמרגישים את הרוגע שלנו. אנחנו פה קודם כל בשביל לדאוג לבריאות שלהם. אך הניהול לא מצמצם את התפקיד הרפואי, כמובן. אני מדברת עם נשים צעירות ומבוגרות על שמירה על הבריאות שלהן, הנושא של בדיקות סקר וגילוי מוקדם של סרטן השד וסרטן צוואר הרחם בוער בי. אני מקפידה על הבדיקות הנדרשות וגם דואגת למטופלות שלי שילכו להיבדק. בנוסף לזה אני עוסקת גם באיתור מקרי אלימות במשפחה ודיכאון אחרי לידה. אני רואה בכך שליחות לא פחות חשובה מלבדוק גרון או לחץ דם של מטופלת וחושבת שאם אני עוזרת לאישה שחייה תחת אלימות זה לא פחות הצלת נפשות מאשר כל פעילות רפואית אחרת שאני עושה".
הכוח לעשות שינוי
אלה חנין, בת 54 מנתניה, מנהלת הסיעוד וצוות האחיות מוסיפה: "אני 20 שנה עובדת כאחות בכללית ועברתי מגוון תפקידים. למדתי שיש לנו כוח לעשות שינוי בחיים של אנשים וזה הדבר שגורם לי להתעורר בבוקר עם חיוך. אני מרגישה שיש לי זכות לתת טיפול, להשפיע על אורח חיים ועל הבריאות של הקהילה. כל אחת מאתנו פה מתוך הרצון לעשות טוב וזה עובד לנו מצוין יחד כצוות. אני מרגישה שבכללית ניתנו לי המון אפשרויות להתפתח ושהצלחתי להגיע לתפקיד של מנהלת בזכות הרצון שלי, אבל גם כי הוצעו לי מספיק הזדמנויות והיו לי לאורך הדרך נשים מעוררות השראה שעזרו לי ללמוד, להתפתח ולהעז".
עבודה מכל הלב
סבטלנה למפרט, בת 52 מנתניה, מנהלת בית המרקחת, עובדת כבר 22 שנים בכללית ומתחברת למה שאלה מספרת. "בחרתי ברוקחות בהשראת אבא שלי ומהר מאוד הרגשתי שזה מקצוע שמכבד אותי ונותן לי אופק. זה אומנם לא תמיד פשוט, כי השעות של עמידה על הרגליים ארוכות ויש גם עבודה פיזית וגם רגשית מול המטופלים, אבל זו עבודה שעושים אותה מכל הלב". היא מוסיפה כי הסיפוק הגדול ביותר בעבודה שלה הוא היכולת לקחת את התפקיד לאפיקים חדשים שמיצרים עניין, סיפוק ותחושה שהיא משפרת את איכות החיים של המטופלים במרפאה. "לעבוד בבית המרקחת זה לא רק לחלק תרופות, זה לתת הדרכה קלינית למטופלים, להכשיר רוקחים חדשים, ליצור שיח עם הרופאים במרפאה על תגובות בין תרופתיות ולהיחשף למחקרים חדשים".
2 צפייה בגלריה
מימין: דר' ורד עטר שניר - מנהלת רפואית, ספי רויטבלט - אחות ראשית מחוזית, דבי צאל - מנהלת רוקחות מחוזית, תמר לוי - מנהלת משאבי אנוש, גלית ד
( צילום: דוברות כללית )
שליחות ומטרה
הודיה מגן, בת 29 מנתניה, מנהלת צוות המשרד והאדמיניסטרציה משתלבת מהר בשיחה ואומרת שהיא מרגישה כאילו כל אחת מהן מדברת מגרונה למרות השוני בגיל, בשלב בחיים ובמקצוע. "בסוף כולנו פה כי זוהי עבודה שכולה נתינה. כולנו פה מתוך בחירה במקצוע ומתוך רצון להיות שם בשביל המטופלים והמטופלות. יש גם ימים קשים יותר של עומס ולחץ אבל ברור לנו שיש לנו שליחות ומטרה. אני יודעת שאין יום שלא עזרתי למישהו, אין יום שלא פתרתי בעיה או הקלתי על לקוח/ה. זה בדיוק מה שגורם לי לפתוח בבוקר את המרפאה בחיוך".
הודיה מבקשת להחזיר את הדיון לפעילות שלהן כצוות. "אני יודעת שיש פה משהו מיוחד, בכך שאנחנו ארבע נשים שונות אבל עובדות בהרמוניה מוחלטת. גם ד"ר מרקיזנו וגם אני גם הגענו לתפקיד ניהולי בגיל צעיר יותר מאשר ברוב המרפאות. היה מי שהרים גבה בהתחלה אבל בסופו של דבר ברגע שהכל עובד וכולם מתפקידים בצורה כל כך טובה, אין יותר מקום לשיח על גיל או מגדר".
בדיקות למטופלות
לקראת סוף הישיבה הן מתחילות לדבר על פעילות שהן רוצות לקדם במהלך חודש מרץ. "בואו וננצל את חודש מרץ ואת יום האישה לשיח עם המטופלות על הבריאות שלהן ברמה הכללית. נזכיר להן לבצע בדיקות ממוגרפיה בגיל המתאים, בדיקות שיגרה, לעשות פעילות גופנית ולדאוג לבריאות שלהן מכל ההיבטים. אפשר למפות את הנשים שעדיין מעשנות ולהזמין אותן לסדנאות לגמילה מעישון, לבדוק מי רוצה לשמוע על התוכניות שלנו לאורח חיים בריא ולבדוק מי לא ביצעה כבר זמן רב מדי בדיקות שגרתיות", הן אומרות.
אלה מנהלת הסיעוד מצטרפת לרעיון ומגייסת מיד את צוות האחיות: "נזמין נשים לבדיקת מדדים ונתחיל להפנות אותן לבדיקות הנדרשות". הודיה מוסיפה שצוות המשרד יערוך מיפוי ויעביר רשימות של שמות בהתאם, ובבית המרקחת מתכננת סבטלנה לבצע הדרכה רוקחית לנשים שנוטלות בכל חודש מספר רב של תרופות. ישיבת הצוות מסתיימת בתחושות של סיפוק ואנרגיה טובה וכל אחת ממהרת למקום שלה, להתחיל את המשמרת של השעה ארבע אחר הצהריים. ארבע המנהלות משדרות ומעבירות מסרים ברורים וחדים: את ההבנה שמבחינתן נשים הן היסוד של כוח האדם והן יכולות לעשות הכל, למלא כל תפקיד, ובאותו זמן למצוא את האיזון בין המשפחה לעבודה. "יש לנו יתרון בניהול נשי", הן אומרות, "יש שיתוף פעולה, הבנה ואין אגו. אנחנו
עובדות עם אמפתיה ואכפתיות". אי אפשר שלא להתרשם מהנשים המובילות הללו שהמניע שלהן הוא מעל הכל להיות שם בשביל המטופלות והמטופלים של המרפאה. ולנשים, לכל אישה, הן ממליצות: "כל אישה צריכה לאהוב את עצמה ולטפל בעצמה. לשמור גם על הגוף וגם על הנפש", ומקוות שנשים רבות ילכו בעקבותיהן.
