"אחי היה בן אדם משכמו ומעלה שתמיד דאג לכולם, איש מדהים ושקט", אומר הרצל עמירה, אחיו של אפרים עמירה, הקשר של מכבי נתניה לשעבר בשנות ה-70.
נתניה נפרדה בעצב רב ביום שלישי שעבר מאפרים עמירה שנפטר ממחלה קשה בהיותו בן 74. עמירה היה דמות מוכרת בעיר נתניה ומי שזכה לכינוי "הקשר שלוחם במגרש'', בשל היותו שחקן מוביל בקבוצת הכדורגל מכבי נתניה בשנות ה-70-60, כחלק מעונת הדאבל הגדולה של הקבוצה תחת המאמן שמואל פרלמן.
"אנחנו עדיין המומים מזה שהוא נפטר", אומר אחיו הרצל. "לא היינו מוכנים לזה. המחלה שלו התחילה לפני חודשיים וחצי ומאז המצב שלו רק הידרדר. קיווינו שהוא ייצא מזה כי כל החיים שלו הוא היה בן אדם בריא, חזק, ספורטאי, והנה תוך חודשיים וקצת הוא לא פה".
"להלוויה של אפרים הגיעו חברים רבים, קרובי משפחה ומכרים", הוא מוסיף. "ממש כואב לנו ששחקני עבר ששיחקו עם אח שלי במכבי נתניה לא הגיעו להלוויה, לכבד אותו בדרכו האחרונה. הגיע רק נציג ממכבי נתניה להניח זר. אחי לא רק היה הקשר של קבוצת היהלומים, אלא רשם 269 הופעות במדי המועדון ו-17 שערים, בגלל זה הוא כבש את לב ההמונים, כי הוא היה צנוע גם אז. בתקופת הזוהר שלו כולם אהבו אותו, זיהו אותו וכיבדו אותו בכל מקום. קשה לי לדבר עליו בזמן עבר.
"מי שכן הגיעו אלה אנשים שהיו בקשר איתו כמו יוסי קרלוס ופודי חלפון שגם שיחק איתו בנתניה. פודי עלה להספיד אותו ואמר עליו דברים מדהימים וממש בכה באמצע הדיבור. גם יוסי קרלוס דאג שיעשו לאח שלי כבוד ואמר לנוכחים בהלוויה 'כשקוברים שחקן צריך למחוא כפיים לזכרו כמו אחרי שמבקיעים גול', וכולם מחאו כפיים וזה היה ממש מרגש. אנשים שרוצים לבוא לנחם יכולים לבוא לבית המשפחה ברחוב בארי 87".
"זה כואב שאנשים לא באים לכבד את הנפטר'', מספר בצער פודי חלפון שגם פרסם פוסט בעקבות המקרה בו תקף את חבריו שלא טרחו להגיע להלוויה. "אני מצפה שתהיה סולידריות אחד לשני, שנכבד אחד את השני גם אחרי המגרש. זה עצוב שאנשים לא מעריכים שום דבר. כל אחד מרוכז בדלת אמותיו ועצמו, אין סולידריות. חשוב לי שאנשים יבינו שזה לא בסדר וילמדו מזה. אנחנו צריכים לחנך את שחקני ההווה שגם אנחנו נהיה שם, אז לפחות אנחנו משפחת הכדורגל צריכים לכבד. בגלל זה בהלוויה כשראיתי שאף אחד לא הגיע ואף אחד לא הספיד אותו, עצרתי את ההלוויה ליד הקבר וספדתי לו ומחאו לו כפיים. ההספד שלי גרם לכך שעוד אנשים ספדו לו. לפחות לשבעה אנשים מגיעים ומכבדים''.
גם חברו הטוב יוסי קרלוס ביקש לספוד לו: "אפרים היה בן אדם טוב, סימפטי שכולם אהבו אותו. עד לפני שלושה חודשים, עד שהוא חלה, היינו יושבים איתו כל בוקר בקפה במבינו בשער הגיא וכולם היו באים אלינו להגיד שלום ולפרגן. הוא תמיד היה מחייך. היינו מעלים זיכרונות מתקופת חדרי ההלבשה. כולם אהבו לשבת ולדבר איתו. אני זוכר אותו מהתקופה שהייתי בבוגרים והוא כל הזמן היה מרגיע אותי ומפרגן לי. הכאב גדול עליו. הוא היה איש מדהים. נקווה שמכבי נתניה ינציחו אותו ואת שחקני העבר שנפטרו והביאו כבוד לעיר. מגיע להם. הם היו הגאווה של נתניה, כל השחקנים האלו''.
מה אתה הכי זוכר ממנו?
"הרבה דברים. למשל, שאני גם גדלתי בסלע כמו הרבה שחקנים שגדלו בשכונה ועבורי זאת היתה גאווה להכיר אותו, לשבת לידו או להגיע לקופסא בשבת ולבקש ממנו להכניס אותנו בחינם למשחקים. הוא ידע שאין לנו כסף, ותמיד דאג לילדים של השכונה".
קראו גם:
מי שעוד מסרב לקבל את מות האגדה הוא בן דודו של אפרים ז"ל אשר בלולו. "הוא היה אדם עדין, שקט וצנוע. אני לא מאמין שהוא איננו'', ספד לו בלולו בשבוע שעבר תוך שהוא חושף כי בחודשים האחרונים הוא זכה לבלות עם אפרים זמן רב, נוכח שיפוץ שנערך בסמוך לחנות שלו.
איזה איש הוא היה?
"איש משפחה נדיר. איש שהיה השראה להרבה אנשים, כולל עבורי שגם גרתי אצלו בנעוריי בשיכון סלע, שהיתה שכונת מצוקה אבל יצאו ממנו לא מעט שחקנים מפורסמים".
בלולו מספר כי לפני שלושה חודשים עמירה עבר תאונת דרכים קשה כשעבר במעבר חציה והמאבק אחרי הפיצויים נוכח המקרה לקח ממנו הרבה כוחות. "הוא לקח את המלחמה הזו ממש ללב'', מספר בלולו. "רק כשהוא נפל לפני חודשיים וחצי גילו שהמצב לא טוב ויש לו סרטן במוח. משם המצב הידרדר מהר, הוא אושפז ובשבוע שעבר הוא נפטר. זה פשוט לא נתפס. מדובר באיש שהיה לוחם במגרש וגם מחוצה לו''.
