הניסיונות הקדחתניים של ההתאחדות לכדורגל והמנהלת להחזיר את הקהל למגרשים גורמים גם למנהל אצטדיון נתניה, אילן יבלוקובסקי (יבלו) להתרגשות גדולה. וזה בהחלט מובן. בחודש מרץ, עם התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הודיע משרד הבריאות שעקב התפשטות הנגיף תיאסר כניסת קהל למגרשים.
1 צפייה בגלריה
אילן יבלוקובסקי. "האצטדיון עצמו מוכן לפתיחה כבר מחר"
אילן יבלוקובסקי. "האצטדיון עצמו מוכן לפתיחה כבר מחר"
אילן יבלוקובסקי. "האצטדיון עצמו מוכן לפתיחה כבר מחר"
(ראובן שוורץ)
הגזירה העמידה גם את יבלו מול מציאות חדשה בכל הנוגע לעבודתו כמנהל האצטדיון בנתניה – משחקי כדורגל ללא קהל. "בגלל התפשטות הנגיף עדיין לא ברור מתי תהיה החזרה של הקהל", אומר יבלו. "מה שכן ברור הוא שכשזה יקרה זה יעשה לי שמח בלב. מבחינתנו האצטדיון עצמו מוכן לפתיחה כבר מחר. המשכנו לאורך כל התקופה לתחזק את המתקן בכל האלמנטים הנדרשים".
כמו?
"התעסקנו בעיקר בתחזוקה שוטפת כשבנוסף אנחנו מנצלים את הזמן לשדרג את מערכת המחשבים, מערכות הבקרה ושיפור מערכות פנימיות. בנוסף, אחרי תשע שנים שהאצטדיון פעיל, אנחנו כבר נערכים לשיקום גדול בכר הדשא שיחל בסביבות אמצע חודש מאי".

פחות עבודה

לפני כעשר שנים וחצי ולאחר 14 שנה של עבודה סיים יבלו (56) את תפקידו כמנהל אצטדיון רמת גן, תחת ההתאחדות לכדורגל. "ההתאחדות הייתה לי בית במשך למעלה מעשור ותמשיך להיות מקור להשראה. כשם שתרמתי, כך גם קיבלתי רבות", הוא הודה אז ופנה להמשך דרכו בענף שכללה גם פעילות בינלאומית במסגרת פיפ"א ואופ"א. בין היתר שימש כפרויקטור בבניית האצטדיון בעכו. בשנת 2011 מונה לתפקיד מנהל אצטדיון נתניה. תפקיד שחלק נכבד ממנו קשור לקהל האוהדים שחסרונו מורגש בהחלט. "הקהל זה הבסיס שלנו", אומר יבלו. "אנחנו קיימים בשבילו ולכן אני יכול להשתמש במילה 'עצוב' שאין חזקה ממנה לתאר את המצב בשנה האחרונה. אנחנו שמחים שיש כדורגל ואנשים צופים בו מהמסכים, אבל זה לא אותו הדבר כשאין תרבות בכלל ותרבות ספורט בפרט".
ללא קהל זה אומר פחות עבודה ועניין?
"כמובן, כמות הניקיון יורדת, התחזוקה יורדת, מצמצמים אבטחה. לי אישית ירדה העבודה בעיקר כי האצטדיון מהווה גם מרכז מסחרי עם חמישה חללים המשמשים לפעילות עסקית שלצערי סגורים, כולל מרפאת ספורט שפתיחתה נדחתה בגלל המצב וגם אירועי תרבות שהופסקו".
אבל, בכל רע אפשר בטח למצוא גם טוב.
"לא! אין בזה משהו טוב אלא באסה אחת גדולה".
כולל שלא שוברים כיסאות ומלכלכים?
"זה חלק מהתרבות ואנחנו חיים עם זה בשלום. גם אם יש ונדליזם הוא אצלנו מינורי. מתחם שמעניק שירות טוב - הקהל מחזיר לו באותה מידה, להוציא מקרים מאוד חריגים".

שזרוע מוקדם

כשיבלו מדבר על פחות פעילות הוא מתייחס גם לנזק הכספי הגדול הנגרם בהיעדר הקהל כשהמגרשים ממשיכים להיות מתופעלים. על פי ההערכה עד כה הקורונה הובילה בנתניה להפסד של כשלושה מיליון שקל אותו בין היתר נאלצת עיריית נתניה לספוג זאת על פי החישוב שעלות התחזוקה השוטפת השנתית הכוללת של האצטדיון עומדת על בין שישה לשבעה מיליון שקל. "הנזק הכלכלי הוא קשה", אומר יבלו.
"התחזוקה העיקרית שכוללת חשמל, תאורה והדשא ממשיכה כאילו לא השתנה כלום. זכינו שיש לנו את ראש העירייה, מרים פיירברג שהבינה מיד את המשמעות ונרתמה לעזור".
אתה יכול להצביע על משהו בולט שהשתבש?
"למשל נאלצנו כמו ביתר המגרשים לעשות שזרוע מוקדם מידי בגלל שנוצרה פגרת סגר שהיה צריך לנצל ואולי בגלל זה חלק מהדשא במגרשים ניראה פחות טוב עכשיו".
אם הזכרת דשא, אז עד כמה האצטדיונים שלנו משתווים לאצטדיונים באירופה?
"אנחנו ברמה גבוהה מאוד ביחס להרבה מדינות באירופה. גם בכמות וגם באיכות. כמבקר אצטדיונים באופ"א אני חושב שנעשה שינוי גדול. עיריות הבינו את המשמעות של מגרשים. גם המנהלת דאגה להקפיד על דרישות שכוללות חווית צפיה מעבר לדשא טוב וזה גם גרם לרוב האצטדיונים בארץ להיות ראויים ואיכותיים".
על שבירת כיסאות באיצטדיון: "זה חלק מהתרבות ואנחנו חיים עם זה בשלום. גם אם יש ונדליזם הוא אצלנו מינורי. מתחם שמעניק שירות טוב - הקהל מחזיר לו באותה מידה, להוציא מקרים מאוד חריגים"
משרדו של יבלו מאיר פנים לכל נכנס. הוא גדול, חדיש ומעוטר במזכרות של מאופ"א, גביעים, תמונות, מסכים גדולים שמשדרים את הנעשה באצטדיון, מכונת קפה ושולחן עבודה גדול עמוס מסמכים ועליו בולטת צלוחית מלאה במבחר שוקולדים וסוכריות המוצעים לכל נכנס למשרדו. רק שבימי הקורונה אין הרבה כאלה מתוקף ההנחיות.
"האצטדיון הוא הבית השני שלי חוויתי בו הרבה מרגעי השיא", הוא אומר. "אני יכול לציין שלושה עיקריים: במשחק הפתיחה של האצטדיון בין מכבי נתניה להפועל תל אביב הייתה חגיגה מטורפת. המופע של שלמה ארצי עם 13 אלף אישי ואליפות אירופה עד גיל 21".
והרגע הפחות טוב שחווית?
"כשמכבי תל אביב עזבה. זאת היתה פרידה אמוציונלית. לפני שעזבו שאלתי אותם אם האליפות הייתה בגלל האצטדיון או למרות. התשובה שקיבלתי הייתה: 'בזכות האצטדיון' וזה ריגש. הם חזרו הביתה, לאצטדיון שלהם ועם כל הכאב אנחנו מבינים".
ברגע שיודיעו על החזרה מה הדבר הראשון שתעשה?
"אבדוק שמערכת ההגברה יכולה לשדר מוזיקה חגיגית ואת השאר אשמור כהפתעה".