עונת 20/21 צפויה להיות שנת מבחן רצינית עבור מכבי נתניה. לא מעט פרצופים חדשים צפויים ללבוש את החולצה הצהובה, ומנגד, לא מעט כאלה שהתרגלנו לראות במדים הצהובים בשנים האחרונות, כבר לא יהיו כאן.
אחד כזה הוא ויקי כחלון. המגן הימני בן ה־27 הבין מהר מאוד לאן נושבת הרוח, בכל הנוגע אליו. למרות זאת הוא ניסה להיאבק בחוסר האמון שהופנה כלפיו, המשיך לעבוד קשה באימונים ולקוות שמשהו ישתנה. זה לא קרה.
"זאת תחושה חמוצה מאוד לעזוב ככה את מועדון נעוריי", אומר כחלון השבוע. "היתה עונה מאכזבת מאוד, קבוצתית ואישית. הייתי חלק פחות משמעותי העונה, אבל זה קרה כי לא קיבלתי את הקרדיט שהייתי אמור לקבל, ואני לא חושב שזה קרה מסיבות מקצועיות. היו הרבה בעיות והרבה החלטות לא מקצועיות שהובילו אותי למקומות לא טובים".
שיפיקו לקחים
מכבי נתניה עברה עונה מהגיהנום. פער ענק בין רף הציפיות למה שהתרחש בפועל על כר הדשא. כחלון, שהיה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה בשלוש השנים שקדמו לעונה האחרונה ואף כיהן בתפקיד הקפטן טרם הגעתו של אלמוג כהן, הבין מהר מאוד שעונת 19/20 עומדת להיות בעייתית מאוד.
"המועדון התנהל העונה פחות טוב, ואני נפגעתי מזה לא מעט", הוא אומר. "כבר במחזור הראשון, כשאמרו לי שאני לא מתלבש, הבנתי לאן הדברים מובילים. הדברים לא עבדו נכון בכיוון שלי, וחבל לי מאוד".
למה אתה מתכוון כשאתה אומר שזה לא היה מקצועי?
"החוזה שלי נגמר בסוף העונה, והיה מי שהחליט לנהוג איתי בצורה מסוימת שהובילה אותי כמעט ולא לשחק השנה".
ככה עושים לקפטן שגדל במועדון?
"אני מבטיח לך שבמכבי נתניה עוד יתגעגעו אליי. אני לא אומר את זה בשחצנות, ולא מתכוון לזה שאני השחקן הכי טוב שהם ויתרו עליו. מכבי נתניה מועדון גדול, והם גם ימצאו שחקנים טובים ממני, אבל את מה שאני הבאתי למגרש מבחינת האהבה למועדון והגיבוש בחדר ההלבשה בפן החברתי, אני לא חושב שיש הרבה שיכולים להביא לנתניה. הוציאו לי את החשק העונה".
כבר בחלון ההעברות של ינואר רצית לעזוב, אבל בנתניה לא נתנו לך ללכת. מצד שני, הם גם לא נתנו לך לשחק.
"זאת היתה הטעות שלי - שלא התעקשתי לעזוב בינואר. כשאתה תחת חוזה איך לך הרבה מה לעשות, ובתוך תוכי האמנתי שאולי כן אקבל את הקרדיט ואשחק; אבל בנתניה, כמו שאמרתי, התנהלו כמו עסק ולא כמו מועדון כדורגל".
התנהלו כמו עסק כושל, אתה מתכוון.
"ראינו את התוצאות ואת הכדורגל שהקבוצה ניפקה, וזה מדבר בעד עצמו. ההתנהלות איתי היא סוג של סמל למה שקרה במועדון. במשחק האחרון המנכ"ל אפילו לא בא לומר לי שלום. זה היה מעליב. על כל הארבע עונות שנתתי, אני חושב שעשיתי עבודה טובה. הבאנו את המועדון למקומות שהוא לא היה בהם הרבה שנים. הרמנו אותו לגבהים, הצגנו כדורגל מהיפים בארץ. הגיע לי הרבה יותר, ובטח שלהיפרד ממני בצורה מכובדת יותר. אני מקווה שמכבי נתניה תחזור להיות מועדון כדורגל אנושי ורגשי ולא עסק קר. אני מקווה שהם יפיקו את הלקחים ויחזרו להתנהל נכון ולשחק כדורגל טוב ומהנה".
מצד שני גם אתה, בצ'אנסים המעטים שקיבלת השנה, לא הברקת יותר מדי.
"זה גם נכון, זאת היתה עונה לא טובה שלי, אבל שחקן כדורגל צריך קצת יציבות. אי אפשר לשחק משחק אחד ואז שני משחקים לא לראות דשא, ואחר כך בכלל לא להתלבש. שחקן כדורגל בנוי על ביטחון, וברגע שלא נותנים לו את הגב הדרוש, הוא לא מצליח להפיק מעצמו את המקסימום. זה היה נכון לא רק לגביי אלא לגבי רוב השחקנים. כמעט שלא היו שחקני הרכב קבועים שרצו לאורך זמן, כל הזמן שינויים וחילופים. בעבר היה בסיס קבוע שרץ עם כמה שינויים, והעונה זה היה רחוק מכך".
נכון, אבל זה קרה בגלל שאתם השחקנים פישלתם, ולכן סלובו וברדה חיפשו כל הזמן את הנוסחה המנצחת.
"חד־משמעית, השחקנים לא נתנו את מה שהם יודעים, ולא הצגנו את הכדורגל שאנחנו יודעים, אבל אי אפשר לומר שלא נלחמנו והשקענו את כל מה שהיה לנו. גם כשלא הלך, כולם נתנו את הנשמה".
מי אשם בהתרסקות שלכם השנה? השחקנים? סלובו וברדה?
"שניהם מאמני כדורגל מצוינים, מהטובים ביותר שאימנו אותי. הציפיות היו אדירות בתחילת העונה, וזה קצת פגע בנו. כל עוד השאיפות היו צנועות עשינו דברים יפים והפתענו, אבל ברגע שהתחילו להרים את רף הציפיות והצניעות נעלמה, התחיל הבלגן. העונה היו ציפיות אדירות שלא היו לפני כן בנתניה. אחרי שהגיעו כמה שחקני רכש כמו אלמוג כהן ורועי קהת והיה תקציב שיא, ודווקא אז הכל הלך לנו הפוך. צריך לזכור מה סלובו וברדה עשו עבור המועדון הזה לפני כן, היו כאן הצגות כדורגל. הם הרימו את המועדון למקומות גבוהים. שיחקנו לפרקים את הכדורגל הכי יפה בארץ, והעונה זה פשוט לא הלך".
גם ההודעה של סגל על כך שהוא עוזב לא הוסיפה שקט למערכת.
"את ההשלכות של ההודעה הזאת רואים עד היום. מה שקורה במועדון הוא מצב לא נעים בכלל. עזבו אנשי מקצוע. עזב ברק בדש ועכשיו גם מאמן הכושר יניב מדר, וזה חבל ועצוב. סגל החליט מה שהחליט וצריך לכבד אותו, ונקווה שהדברים יסתדרו. אני באמת מאחל להם שיצליחו".
האתגר הבא
אחרי העונה הרעה שלו בנתניה, כחלון מקווה למצוא במהירות קבוצה בליגת העל ולהחזיר לעצמו את חדוות המשחק, שנעלמה לגמרי בשנה האחרונה.
"אני רוצה להתקדם לאתגר הבא, למשהו חדש", הוא אומר. "גם אני בשלבים מסוימים כבר רציתי לעזוב, כי היתה לי עונה לא טובה. לפעמים זה בסדר לומר 'די, עוברים הלאה', וזה מה שקורה עכשיו. ניסינו לסגור יפה, קצת פחות כיבדו אותי לקראת הסוף, אבל יאללה, ממשיכים. תמיד אומרים 'שחקני בית', אבל כשזה מגיע לתכל'ס קורים גם דברים לא נעימים. ממה שעברתי בקריירה כבר למדתי שאסור לקחת דברים אישית. יש מאמן אחד שלא ייתן לך לשחק, ופתאום בקבוצה הבאה שלך יגיע אותו מאמן ותשחק כל הזמן. אני משתדל לא לקחת את זה באופן אישי. צריך לכבד את כולם".
עושה רושם שנתניה מודל 20/21 לא הולכת למקומות טובים.
"יש הרגשה כללית לא טובה, תחושה של חוסר ודאות. קורים דברים לא נעימים. עושים מהלכים למאמנים ולשחקנים שלא תמיד מכבדים, וזה חבל. זה לא נכון למועדון כמו מכבי נתניה. כשהיה שקט תעשייתי המועדון עבד טוב, גם בתקופות פחות טובות. בשנה שלפני כן התחלנו לא טוב, אבל היה שקט ובסוף עשינו עונה מצוינת. העונה לא היה שקט, הדברים התפקששו. הרבה דברים לא עבדו. המועדון התנהל לא נכון, ויש לזה מחיר".
מה אתה צופה למכבי נתניה בעונה הקרובה?
"כרגע זה נראה לא טוב, אבל הכל עוד יכול להשתנות. אני מקווה ומאחל שייקרו דברים אחרים. למכבי נתניה לא מגיע לרדת ליגה. המועדון חזר בגדול והפך לחבר קבוע וחשוב בליגה ראשונה עם הישגים מקצועיים, קהל גדול, אצטדיון, מסורת. אני מקווה שנתניה תישאר בליגה ותיתן עונה טובה. הכל עוד יכול להסתדר, אבל יש הרבה עבודה. לגביי, אני מאמין שאמצא קבוצה מהר ואחזור ליכולת שלי".
אי אפשר לסיים בלי לדבר על הרכש החדש למשפחת כחלון.
"את תקופת הקורונה אנחנו לא נשכח, בעיקר כי נולד לנו ילד ראשון. בן בכור בדיוק בתקופת הקורונה. בית החולים ריק, אין בלונים, אין כלום, אסור לבקר, רק בנאדם אחד. היה ממש מוזר, אבל שמחה אדירה מאין כמוה. זה האור האמיתי של החיים. התמודדתי עם תקופה לא קלה השנה, אבל הלידה של הילד שמה דברים בפרופורציה".
מנתניה נמסר בתגובה: "אוהבים את ויקי, ומאחלים לו המון הצלחה בהמשך הדרך".
