בשבוע שעבר נראה שהמאבק של הפעילים נגד תוכנית המלונות בפולג הגיע לסיומו. בית המשפט העליון המליץ להם למשוך את הערעור שהם הגישו נגד תוכניות הבנייה במקום. אלא שלמרות שמבחינה משפטית הם הגיעו לסוף הדרך, ואין להם כל עילה משפטית לעצירת הפרויקט, הפעילים החליטו להמשיך במאבק הציבורי בניסיון אחרון לעצור את הבנייה.
1 צפייה בגלריה
הפעילים בפולג. מימין: דודו סלמה, ריקה אוזן אידלמן, אילן ירוס וזהר אלטמן ראביד. ניסיון אחרון לעצור את התוכנית
(יאיר שגיא)
בגלל השיהוי
שנה לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את העתירה שהגישו הפעילים נגד התוכנית במסגרתה צפויים להיבנות אלפי חדרי מלון, מעל 500 חניות ומתחם בילוי שיתפרס על פני 13,000 מ''ר שיכלול אולמות אירועים, עתרו נציג התושבים דוד סלמה, חבר המועצה רני אלוש וחבר המועצה לשעבר הרצל קרן, לבית המשפט העליון נגד החלטת המחוזי. אלא שהרכב של שלושה שופטים ובראשם השופט יצחק אמית, ביקש מהעותרים למשוך את העתירה נגד התוכנית, וזאת לאור הזמן שחלף והפיצויים שעלולים להידרש מצד היזמים בשל שיהוי נוסף. עוד הסבירו השופטים כי התשובות שניתנו בגין המסדרון האקולוגי באזור מניחות את הדעת. יש לציין כי יש עדיין ערעור אחר נגד התוכנית שהגישה רשות הטבע והגנים, ביחס לסוגיית המסדרון האקולוגי.
רקע: בשנת 1997 הגישה עיריית נתניה תכנית בנייה המתפרסת עד לסמוך לקו המים בצמוד לנחל פולג. חבר מועצה הרצל קרן בייצוג ''אדם טבע ודין'', עתר נגד התוכנית, וכמעט הצליח לבטלה. לבסוף העירייה והיזמים הגיעו עם קרן להסכם פשרה בשנת 2002 שקיבל תוקף של פסק דין לפיו הוחלט שיבוצע תכנון מחדש לכל המתחם, וכי כל השטחים שגלשו לטבע יתוכננו מחדש ויבוצעו תסקירי השפעה על הסביבה.
בשנת 2007 הגישה העיריה תב"ע חדשה לאזור שאושרה בשנת 2013, לטענת הפעילים, מבלי שבוצעו תסקירי השפעה על הסביבה. בשנת 2018 פורסמה תכנית בינוי. לאחר פרסום התוכנית הגישו 500 תושבים התנגדות לתוכנית בוועדה המקומית וכן בוועדה המחוזית באמצעות עו"ד ענת בירן. בעקבות זאת נקבע כי תכנית הבינוי מחייבת את היזמים ולא ניתן לסטות ממנה.
בשנת 2021 גילו פעילי הסביבה, לטענתם, כי התב"ע שאושרה בשנת 2013 אושרה מבלי שבוצעו תסקירי השפעה על הסביבה ובעקבות זאת עתרו לבית המשפט המחוזי. העתירה נדחתה בטענה לשיהוי רב במועד ההגשה. לאור זאת ערערו שוב הפעילים לעליון, אולם כאמור, השופטים סברו כי לאור הזמן שחלף והפיצויים שעלולים היזמים לדרוש, רצוי למשוך את העתירה.
"להבנתי בית המשפט העליון למעשה נתן אישור והכרה לכאורה להפרת פסק דין חלוט", אומר חבר המועצה רני אלוש. "הדבר יפגע במאבקים סביבתיים אחרים ויעודד רשויות אחרות להפר פסק דין. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בטענת שיהוי, ואילו בית המשפט העליון ניגן אותו ניגון, בלי להאיר את העובדה שמי שחטא לכאורה זו העירייה".
תוכנית המלונות:
- 6 בתי מלון
- 2,200 חדרים
- 500 חניות
- 13,500 מ''ר מסחר עם אולמות אירועים
לשנות תב"ע
"הפסדנו בעתירה, אבל המאבק עדיין ממשיך. עכשיו העירייה צריכה להתמודד עם תוכנית גרועה'', מבהירה ריקה אוזן אידלמן, פעילה חברתית המובילה את המאבק נגד הבנייה בחוף פולג יחד עם אלוש, סלמה, קרן, ופעילים נוספים. לדבריה, "כולם יודעים שהתוכנית הזו לא טובה, מיושנת ולא מתאימה, ולכן אנחנו נבדוק את התוכנית בכל שלב. אנחנו נמשיך לעמוד על המשמר. עובדה שתוכנית של בניית מלונות בסמוך למסדרון האקולוגי וקו המים טרם אושרה על ידי העירייה, כי הם יודעים שאנחנו בודקים כל דבר, והיא לא תואמת לשום דבר. בזה שלא אישרו את התוכנית הזו, כבר עשינו המון כי אם המלונות האלו שהם בעצם שני מגדלים, ייבנו, הם ייפגעו בחוף בצורה אנושה כי הם יהיו קרובים מדיי למים ולנחל, מרחק של כ-70 מטר בלבד, ויש לזה משמעות. אם יאשרו את זה. אנחנו לא נוותר. יש עדיין מה לעשות. אנחנו נלחמים על חוף שהוא שייך לציבור, הוא של כולנו. אסור לנו לוותר''.
"בית המשפט הציע לנו למשוך את העתירה והסביר לנו ששיהוי של שמונה שנים, זה משהו שהוא לא מוכן לשקול ולפתוח לדיון", אומר דודו סלמה. "הוא אמר, 'מי בעצם יפצה את היזמים'. בעצם השיהוי של הזמן היה השיקול שהניע אותו לבקש מאיתנו למשוך את העתירה".
אז משפטית אין מה לעשות נגד התוכנית. מה לגבי מאבק ציבורי?
''יש כמה דברים שנעשה, דבר ראשון נפנה לראש העירייה בבקשה לא לשווק שני מגרשים שלא שווקו עדיין והוקפאו, ולכן נבקש ממנה לפנות איתנו יחד למנהל מקרקעי ישראל, בבקשה לעשות שינוי תב''ע ולהפוך את המגרשים האלו - המערביים ביותר הקרובים למים - משטחי מלונאות לשטחים ציבוריים, כלומר, נבקש ממנה לשנות את הייעוד שלהם, במיוחד בשל הקרבה שלהם לקו המים. זה אפשרי אם העירייה תציע למינהל חלופות שוות ערך של קרקעות שאותם כן ניתן לשווק למלונאות, כך שיוקמו רק ארבעה מלונות במקום שישה. בנוסף, אנחנו נבחן את כל הבקשות להיתר של כל היזמים ונראה שההיתרים שהם מקבלים תואמים את התב''ע ולא חורגים מהם, וגם נעקוב אחרי זה מקרוב, ונוודא שלא יעשה 'מחטף' של אותם יזמים לשנות את המלונות האלו לבתי מגורים שלצערי זו מגמה הולכת וגוברת של יזמים כי תיירות נופש לא כלכלית בישראל, בעיקר לא של מלונות גדולים''.
סלמה מודה שאין סיכוי שיישמר המסדרון האקולוגי עם תוכנית כזו. לדבריו, ''אין סיכוי לבעלי החיים להמשיך ולחיות באזור הזה, ברגע שהתוכנית תצא לפועל. הרעש, הבטון, האור בלילות, ירחיקו אותם וגם בני האדם, שיהיו מאוד קרובים. על זה ניסינו להילחם כל הזמן הזה. וזה עוד לפני שדיברנו על עומסי התנועה שצפויים להיות כי כולם יצאו דרך שכונת פולג, שגם ככה עמוסה היום. בנוסף, וזה הכי חשוב, אנשים שוכחים שעם עליית חוף הים בעוד כמה עשורים לא נוכל להציל את האזור הזה, במיוחד לאור העובדה שרוב החופים בנתניה הם מאחורי צוקים, מלבד חוף פולג שאין בו מצוק ולכן חשוב לשמור עליו, כי עם עליית מפלס הים בעתיד, בצורה דרמטית, הוא היחיד שיישאר לילדים שלנו. אסור לוותר על רצועת החוף הזו, או על מה שיישאר ממנה. אם העירייה תעשה מהלך אמיץ מול המנהל נוכל להבטיח לפחות את זה לדור הבא".
מעיריית נתניה נמסר: בית המשפט העליון אמר את דברו ושם קץ לטענות הפעילים כנגד תוכניות שאושרו על ידי מוסדות התכנון, לרבות הוועדה לשמירת הסביבה החופית.
יודגש כי מתחם המלונאות אושר כבר בתוכניות המקוריות של עיר ימים בשנת 97' טרם כניסתה של הגב' מרים פיירברג-איכר לתפקיד רה"ע, ולאחריה, יזמה העירייה, שורת שינויים למען רווחת התושבים וטובת הסביבה, כך למשל:
הוגדלה שמורת האירוסים (על חשבון ביטול שורת מגרשי מגורים לאורך השמורה), הורחב קו החוף וגדלו השטחים הציבוריים הפתוחים לאורכו, הורחק הבינוי של מתחם המלונאות מקו החוף, בוצע חיבור בין שמורת נחל פולג לשמורת האירוסים המהווה מערך רציף ואיכותי של שטחים פתוחים.
