זוהר אביב, סופרת ישראלית מוערכת שכתבה 70 ספרים לנוער, מוציאה בימים אלה את ספר המבוגרים הראשון שלה. היא גרה בנתניה מזה 32 שנה, מאז שהתחתנתה, אבל האמת שהיא לא הרחיקה, משום שגדלה באודים.
היא בת 55, אם לילדים ,סופרת ומרצה. "ניצוצות הכתיבה התגלו בילדות", היא משתפת את "מיינט נתניה" בראיון אינטימי. "התחלתי לכתוב כשהיה לי קשה, הורי עבדו קשה בחקלאות באודים ואני רוב הזמן הייתי בודדה ומהורהרת.
"בכתה ד' הזדהיתי עם תרנגולי ההודו שהיו לנו בלול, ומתו מהחום בקיץ, או מתו מכך שהצטופפו בזמן הקור בחורף ודרסו אחד את השני למוות, סיפורי הראשונים היו מזווית ראיה של תרנגול הודו מסכן ששמח שהורי עולים על הגג ומתיזים מים צוננים כדי לקרר את הלול. הספורים התפרסמו בעיתון בית ספרי ויצמן בבית יהושוע, והעניין גרם לי אושר רב, הייתי עומדת מול הלול וצועקת- מתי פורים? והתרנגלים היו עונים לי בקוקוריקו שפירשתי כמו- כל הכבוד! ואלו היו ההופעות הראשונות שלי מול קהל".
בבית הספר היסודי, כישורנה בלט אך בחטיבת הביניים המורים גרמו לה להפסיק לכתוב. "בכל הפסקה סיפרתי ספור בהמשכים לחברה שלי, סיפור מרתק עד כדי כך שהיא הייתה מתחננת בפני שאחרי ארוחת הצהרים אלך לטלפון הציבורי במרכז המושב כדי להמשיך לספר לה את הספור.
"בהמשך עברתי לחטיבה ולתיכון הדסים, שם לא קלטו את הכישרון שלי, בכל פעם שקיבלתי ציון גבוה בספרות שאלו אותי ממי העתקתי. לא האמינו שניתחתי שיר בצורה כה מעולה, המורים גרמו לי לא להאמין בעצמי כשקיבלתי 98 בבגרות בחיבור, אפילו אני חשבתי שבטח מישהו התבלבל.
הפסקתי לכתוב. כתבתי רק יומן שליווה אותי מאז הילדות ובמהלך הצבא בנח"ל ובמה"ד. עברתי המון מקומות בצבא, עד שהגעתי לעיתון מערכות שם פרחתי, לשבת עם כתבים יצירתיים היה בשבילי משב רוח נעים. חתמתי על ספריו של המפקד אל"מ שמחון שאהב את כתב ידי. אלה היו הפעמים הראשונות שחתמתי על ספר".
ספר שלם נמחק במכת ברק על המחשב
אביב התחתנה וילדה ושוב חשה משבר. "רציתי לשוב לילדות לחוות אותה במלואה, אז התחלתי לכתוב את חבורת כוח המוח, הספר נמחק לי מהמחשב בשל מכת ברק והפסקת חשמל, וחשבתי שזה סימן מהשמים לא לכתוב ספרים. הלכתי ללמד דרמה בבתי ספר, אך חיידק הכתיבה כרסם בי. לכן במקביל התחלתי לכתוב לעיתונים.
"כתבתי בתור זבולון המכוער ושלחתי לראש אחד, התלהבו שם נתנו לי לכתוב טור שהתפרסם במשך שנתיים ובנות החלו לשלוח לי מכתבי אהבה לזבולון המכוער, 'אל תהיה עצוב, המראה החיצוני לא חשוב וכאלה', בהמשך כתבתי את חבורת כוח המוח מחדש ושלחתי לעיתון כולנו, ואז באורח פלא התקשרו אלי מהוצאת כתר וביקשו להוציא את הספור בספר.
"בגיל 30 התפרסם ספרי הראשון, ומאז כמו הר געש מתפרץ התחלתי לכתוב 4 ספרים בשנה, ויש לי ארבע סדרות- חבורת כוח המוח , יד הפלא, כוח הלב, מסע מצמרר, בסך הכל 70 ספרים. מדי פעם הוצאתי גם ספרים מחוץ לסדרות כמו חברה של חייל, בום בילי בום, כתה א' שלום, שמח על הירח שיצא בזמן הקרוב כאפליקציה ב'עברית'".
כתבת 70 ספרים. איך הצלחת? גלי את הסוד.
"צורך מולד לבטא עצמך בכתיבה, צורך שפולש ופורץ במיוחד ברגעי משבר, זו דרך לברוח מהמציאות ולחוות חוויות אחרות, כל כך רציתי בילדות להיות פיה שמשנה את העולם והנה ניתן לי מקל הקסמים שהוא הכתיבה והספר ואני מצווה להשתמש בו, לתת כלים של אושר ורווחה נפשית לילדים, קבלת השונה, פתירת קונפליקטים בעזרת המוח ולא בעזרת הכוח, תסתכל בקנקן ולא בתוכו, עזרה לזולת, הערכים מובילים אותי ואני מעבירה אותם לילדים תוך כדי סיפור מרתק שגורם להם להזדהות ולהטמיע את המסרים החבויים בין המילים. זה גורם להם אושר ושינו ובידי אלפי מכתבי קוראים המעידים על כך וגורמים לי סיפוק רב".
מה היתה הנקודה שהבנת שזה קורה, את סופרת מצליחה?
"אני זוכרת שאחרי הספר הרביעי בסדרת חבורת כוח המוח, פתאום קלטתי את זה, אני סופרת, פתאום לא היתה לי סבלנות למצוא חניה בעיר, רגע יצא לי ספר היום, שמישהו יבוא ויחנה עבורי את המכונית, אני מלכה! אבל המציאות הסבירה לי יפה, שגם מלכים צריכים לעמוד בתור בעולם הזה. מזל שיש לי בעל תומך ומפרגן ואני זוכרת איך הוא החליף אותי בכסא הנהג, אמר לי לרדת ומצא חניה, בסבלנות אין קץ שמאזנת אותי עד היום".
מה היתה המחמאה הכי גדולה שקיבלת מקורא?
זוהר מצטטת: "שלום זוהר אביב, אני הייתי פעם ילד אלים, כולם פחדו ממני, אבל אחרי שקראתי את כוח המוח הבנתי שזה לא שווה להיות אלים, שיניתי התנהגות, עכשיו אוהבים אותי וזה יותר כיף. ממני – עילאי".
ועוד אחד, "שלום רן השמנמן- אני אוהב אותך לא בגלל יד הפלא שלך, אלא בגלל הלב הטוב שלך, למדתי ממך לא להסתכל על החיצוניות ועכשיו הילד השמן בכתה שפעם לא חיבבתי אותו, עכשיו הוא החבר הכי טוב שלי. הוא מצחיק וכייפי. אז תודה לך, ממני רועי".
ספרי על קושי בדרכך כסופרת ישראלית.
"מאז חוק הספרים חל שינוי בשוק, הוצאות ספרים פחות נוטות להוציא ספרים ואם כן מבקשות השתתפות כספית. לכן התחלתי להוציא בעצמי ספרים. יהלומים באקווריום, (לבני נוער) זוגות וסודות (למבוגרים), מזל שיש היום מעגלי חברים בווטצאפ בפייסבוק שעוזרים ומהווים קבוצות תמיכה, אני חברה ב'שיח כותבים' נתניה, ובעוד קבוצות נפלאות עם אנשים נהדרים שממש עוזרים".
ספר אהוב במיוחד שכתבת?
"זה כמו לשאול איזה ילד שלי אני הכי אוהבת, אי אפשר להגיד, יש מקום לכולם במידה שווה.אבל במיוחד אני אוהבת את הספרים בהם שתפתי ילדים אמיתיים, הפכתי אותם לגיבורי ספרים וכך גרמתי להם אושר רב ושנוי חברתי, כמו למשל דניאל עמית, ילד עם אוטיזם משתתף כגיבור ביד הפלא 4 קסם של חבר, או סער עמיקם ממושב אודים שחווה תאונת דרכים ורגלו נקטעה, שמשתתף כגיבור ביד הפלא 7 על רגל אחת, ועוד ועוד".
"אוהבת את נתניה ורוצה לשנות את תדמיתה"
לאחרונה כתבת לראשונה ספר מבוגרים ראשון, למה? ואיך הוא שונה מספריך האחרים?
"את ספר המבוגרים הזה כתבתי מהצד, במשך שנים, בתחילת דרכי כתבתי בחדשות נתניה ספורים מהחיים במשך שנתיים, לקחתי את הספורים האלה שדרגתי ושיפרתי, הוספתי סיפורים מהשנים האחרונות, וכך נוצר ספר מבוגרים קליל הומוריסטי ומזכיר את ערכי הזוגיות. חשוב לי שהזוגות ישארו יחד למען הילדים, ילדי הגרושים שניגשים אלי אחרי הרצאות שוברים את לבי, עבורם כתבתי את כוח הלב 11 שיש בו טיפים להתמודדות. ועבור הוריהם כתבתי את זוגות וסודות, כדי לתת להם פעמון תזכורת לערכים שלעולם אינם משתנים".
בנוסף מוצאת אביב זמן להתנדב, " לאורך השנים אני כל הזמן לומדת כדי שיהיו לי טיפים לחיים טובים לתת לילדים ולאנשים דרך הספרים, יש לי 2 תארים מאונ' ת"א אני בוגרת אדלר- בהנחית קבוצות הורים, מסטרית אן אל פי. אני מתנדבת המון, במיל"ם, באח בוגר, הייתי גם בשיטור קהילתי, אני חושבת שהתנדבות מאד מפרה ונותנת פרופורציות".
איך הנתנייתיות שלך עוזרת לך?
"אני מאד אוהבת את נתניה, וחלק מהחלום שלי זה לשנות את תדמיתה. אני עורכת פרויקט עידוד קריאה ועוברת בכתות ד' בעיר עם הרצאה המעודדת קבלת האחר ומניעת אלימות. הספר הוא תרופה למוח שסובל מאיבוד זיכרון , דמיון שפה, בשל המסכים הרבים המשתלטים עלינו. לכן לצד השימוש בהם חשוב מאד להקפיד על קריאה. בסקר ידיעות אחרונות יצא שספריי הם בין הנקראים ביותר בספריות בישראל ועל כך קיבלתי תעודת הוקרה מראש העיר . מחלקת התרבות בנתניה פירגנה לי בערב מחווה בהנחיית שוש ויג בהיכל התרבות, התקשורת המקומית מאד מפרגנת לקריאה ולספר ואני שמחה על כך ומודה להם".
אביב מסכמת ואומרת כי "אם תהיו טובים, יהיה טוב! כולנו חלק בפאזל ענק שנקרא חיים, תרמו חלקכם, כל אחד יביא מתנתו לעולם וכך יהיה העולם יפה יותר. שדרו בתדר אהבה, תבוא אהבה".
ואנחנו מאחלים הצלחה בספר המבוגרים הראשון שיוצא אחרי 70 ספרי נוער מהמגירה.
