סברינה יפימוב, בת 27, רווקה מנתניה ובעלת סטודיו קטן של בגדים יפים והיא גם מעצבת חלק מהקולקציה בעצמה. "בסטודיו שלי אפשר להשיג כל מה שיגרום לאישה להיראות ולהרגיש נוצצת בערב המיועד.בקיץ הבא תוצג קולקציית שמלות כלה והיא מביאה איתה התרגשות גדולה. זו הגשמת חלום עבורי".
סרינה מעידה על עצמה שהיא מאוד שאפתנית, "כשאני מכוונת למטרה מסוימת אני לא ארדם לילות כדי להגשים אותה, פרפקטציוניסטית ויסודית בצורה בלתי רגילה, מהמראה האישי שלי עד לעבודה, אני מקפידה על סדר וניקיון.
חוץ מזה, אני מאוד סקרנית, אם אתקל בנושא שלא מוכר לי זה יהפוך מבחינתי לפרויקט למידה (כך למדתי על אופנה, תפירה, תדמיתנות וכל מה שמסביב).
אני סופר ביקורתית וקשה כלפי עצמי ומאוד רגישה אני בוכה בממוצע שלוש פעמים ביום. הכל אצלי קיצוני, אני מניחה שלכן זכיתי בתואר ״מוגזמת״ בקרב הסובבים אותי. אפשר לראות שכל זה מתבטא בדגמים שלי" היא מספרת בכנות לב.
מתי התחלת לעצב אופנה?
"העסק התחיל לפעול לפני שנתיים, התחלתי עם שמלות ערב לנשים וטוניקות לגברים (שהן היו מוקד העבודה שלי) כי ראיתי שאין בעצם היצע רחב של בגדי מעצבים לגברים".
למה דווקא אופנה ?איך הכל התחיל
"אופנה, עיצוב ויצירה תמיד בערו בי והיו דרך חיים וביטוי עבורי (כנראה ירשתי את זה מאבא שלי שהיה בעל מפעל תפירה בבקו שבאזרביג׳אן). תמיד שאלו אותי מאיפה הבגדים שאני לובשת ומחמיאים לי על הלבוש. כבר מילדות הייתי משפצרת בגדים ומשנה אותם. גוזרת, מדביקה, תופרת קצת מסביב ומשנה את הבגד עד כדי כך שאי אפשר היה לזהות את המקור. הסובבים שלי התחילו לבקש שאעשה זאת גם בשבילם. מעולם לא למדתי עיצוב אופנה, ציור, תפירה או תדמיתנות".
"ביקשתי כמה טיפים מאבא, רכשתי מכונת תפירה, ולימדתי את עצמי תפירה ותדמיתנות. פרמתי בגדים קיימים, גזרתי מחדש, פרמתי ותפרתי אינספור פעמים עד שהצלחתי לקבל תוצאה מושלמת! החלטתי להפוך את זה לעסק כשהגיעה שאלת המיליון של מה אני הולכת לעשות בחיים שלי? פתאום היה לי ברור שאני אעסוק רק באופנה, עיצוב ויצירה. חברה טובה שלי הודיעה שהיא מתחתנת והחלטתי שהפעם אני אתפור לעצמי שמלת ערב כזו שתנקר עיניים וכך היה".
מה מניע אותך?
"הפרגון ואהבה שאני מקבלת מהלקוחות שלי והסובבים אותי והרצון להתקדם ולהוביל בתחום האופנה בארץ".
מה הייתה הנקודה שהבנת שזה קורה, העסק מצליח?
"זה קרה כשהתחלתי לקבל פניות מנשים שאני לא מכירה כלל ובעיקר כשראיתי שהלקוחות שלי מרוצות".
מה הייתה המחמאה הכי גדולה שקיבלת מלקוחה?
"דווקא הלקוחות ״הקשות״ הכי מספקות ונותנות דלק להמשיך בכל הכח, כי אם הצלחתי להוציא אותן מרוצות,סימן שבחרתי במקצוע הנכון".
ספרי על קושי בדרכך ואיך התגברת עליו ?
"אחרי כמעט שנה של יצירה ופעילות החלטתי לנסוע לארצות הברית לטיול, הוא היה מתוכנן לשלושה חודשים אבל בפועל נמשך שנה. מודה, התאהבתי! במשך כל השנה הזו היה לי מאוד קשה בלי היצירה והעבודה וכשחזרתי לארץ הבנתי שאני צריכה להתחיל הכל מאפס. הקושי בתחום הזה לעולם יהיה קיים, תמיד יש את הצורך ליצור, לחדש ולרענן אבל זה גם כל הכיף".
איך הנתנייתיות שלך עוזרת לך בעסק?
"פה גדלתי. כל הפרגון והחום שבעיר הזו מעודד להמשיך הלאה ולא לעצור אף פעם".
