2 צפייה בגלריה
הילה ארוון נבחרה לסופרת השנה מטעם הבלוג "הלוחשות לספרים" (צילום: גלי פלג)
הילה ארוון נבחרה לסופרת השנה מטעם הבלוג "הלוחשות לספרים" (צילום: גלי פלג)
הילה ארוון נבחרה לסופרת השנה מטעם הבלוג "הלוחשות לספרים" (צילום: גלי פלג)
הילה ארוון, היא סופרת נתנייתית שגרה בקריית השרון וכבשה את לב הקוראים בשנים האחרונות. היא בת 44, וכבר הספיקה להוציא אור שלושה ספרים בכוחות עצמה בתוך שנתיים. חוץ מזה, היא נשואה עם ארבעה ילדים שהאחרונה שבהם נולדה בדרמה מטורפת בגרמניה, "גורלה של העוברית היה לוטה בערפל, כבר הרגשתי את המוות מגיע, וברוך השם יצאה הפגה במצוקה אבל שרדה", היא מספרת.
כששבו לארץ לאחר סיום השליחות מטעם העבודה של בעלה הם התמקמו בנתניה אחרי ששימשו מעין בית חב"ד קטן בגרמניה, ואירחו ישראלים שביקרו בהמבורג וחיפשו אווירה משפחתית בייחוד בשבתות ובחגים.
לקריירה כסופרת היא הגיעה כמעט במקרה תודות לשליחות בגרמניה שם התפנה זמנה לכתוב את ספרה הראשון שיצא לאור. כשהספר היה מוכן התחיל הקושי האמיתי, "כאשר חזרנו לארץ פניתי לכל הוצאות הספרים בארץ וכולם אמרו לי לא. היום אנשים קושרים לו כתרים, אבל אף הוצאה לאור לא ראתה את זה. כל כך רציתי להיות סינדרלה... וזה לא הצליח". רגע לפני סוף השנה כשספרה מככב ברשימות הספרים האהובים, ארוון סיפרה למיינט נתניה איך הכל התחיל.
ממתי את כותבת?
"התחלתי עם כתיבת שירים מגיל צעיר הייתה לי מחברת ובה כתבתי את כל העולה על דמיוני, בעיקר שירים אבסטרקטיים על אהבה. בשלב מאוחר יותר בגיל העשרה עברתי לכתיבת פרוזה, גם במחברות שהיו מוחבאות היטב במגירה. זה התחיל עם סיקוולים שהייתי כותבת לספרים שאהבתי ולדמויות שבהם, או שהייתי עושה לספרים המקוריים סוף אלטרנטיבי, משהו מיוחד משלי. היום הדור הצעיר קורא לזה פאנפיק fanfics.
כשלמדתי לתואר ראשון הוריי רכשו עבורי מחשב ומאז עברתי לכתוב רק שם, אך המחברות עם כתבי היד הראשונים שלי שמורות אצלי עדיין. אף אחד מהם לא יצא לאור. ברוך ה’ המגירה עמוסה לעייפה בכתבי יד והוצאתי חלק מהם.
2 צפייה בגלריה
הילה ארוון חותמת על ספרים בערב השקה חגיגי (צילום: ליאת  שמלה פנקה)
הילה ארוון חותמת על ספרים בערב השקה חגיגי (צילום: ליאת  שמלה פנקה)
הילה ארוון חותמת על ספרים בערב השקה חגיגי (צילום: ליאת שמלה פנקה)
מתי החלטת להוציא ספר? מתי יצא הספר?
"הספר הראשון שלי יצא מהמגירה בשנת 2015 , רומן ארצישראלי בשם "סודות באחוזת השושנים".
מספר על קורותיה של אחוזה נטושה מהתקופה העות'מאנית שמצפינה בחובה הרבה סודות ועל הדרך מסופרת גם ההיסטוריה של ארצנו. הספר מתחיל בזמן הווה כאשר האחוזה מיועדת להריסה ואילו הגיבורה של הספר, ד”ר רומי אלקיים, מומחית לשימור אתרים, עושה הכל כדי להציל אותה. הספר נכתב בעודנו בשליחות בגרמניה מטעם העבודה של בעלי, שליחות של 3 שנים וכשסיימתי לכתוב אותו הוא הצטרף לחבריו במגירה.
בעלי קרא את כתב היד, מאוד אהב ועודד אותי להוציא אותו לאור. כאשר חזרנו לארץ שלחתי את כתב היד לכל הוצאות הספרים הגדולות וקיבלתי מכתבי דחייה מנומסים. הספר חזר למגירה בצער רב".
הפצת את הספר לגמרי בעצמך, איך עשית זאת? "לאחר שהבנתי שהמסלול הרשמי של הוצאת דרך מו”ל ידוע לא תתאפשר, החלטתי לא לוותר על החלום, מה עוד שהספר באמת היה טוב".
ואז מה עשית? "החלטתי לפנות למסלול העצמאי, שם הייתה לי אפשרות להוציא את הספר דרך מו”לים קטנים שהיו לוקחים כסף עבור שירותיהם וגם את זכויות על הספר, או חברת הפקות שתפיק לי את הספר עד הבאתו לדפוס.
החלטתי לבחור באפשרות השניה, בינתיים היה עליי לדאוג למימון ההוצאה הזו, על כן הקמתי קמפיין לגיוס המונים ב”הדסטארט”. עברתי חוויה מיוחדת ומאתגרת של חודשיים כדי להשיג את סכום היעד. תאריך הסיום היה יום ההולדת שלי, לשמחתי זה הצליח.
העבודה הקשה השתלמה ורבים נרתמו להצלחת הקמפיין: בני משפחה, חבריי לעבודה ואפילו אנשים זרים שפשוט האמינו בספר שלי. הספר יצא לאור בקיץ 2015 ומאז היכה גלים.
למרות שהיה מוגן ב”חוק הסופרים” ולמרות שהיה צריך להתמודד עם ספרים של המו”לים הגדולים וכל היח”צנים והמבצעים (שבשל החוק הוא לא יכל היה להיכלל בהם בשנה וחצי הראשונים לצאתו) הוא נמכר יפה מאוד וזכה לאהבת הקוראים.
במשך תקופה ארוכה הספר "סודות באחוזת השושנים" היה ברשימות ההמתנה בספריות ההשאלה ברחבי הארץ, דבר המעיד על הביקוש אליו. אנשים המליצו עליו מפה לאוזן ובקבוצות הקוראים השונות בפייסבוק. הוא אפילו הומלץ לתחרות ספר איכות לשנת 2015 מטעם שיאני הקריאה וספרניות ספריית בית אריאלה וספריות תל-אביב יפו. שזהו כבוד גדול לספר עצמאי ולא מוכר להתברג לרשימה מכובדת עם סופרים ישראליים ידועי שם. התבקשתי להקריא ממנו קטע בשבוע הספר 2016 בלשכת ראש העיר של ת”א-יפו באירוע משותף של הקראה עם הסופרות הוותיקות מירה מגן וסביון ליברכט.
מאז הוצאתי ספר נוסף באופן עצמאי "הדרך הביתה" - רומן מרגש המתרחש על רקע “צוק איתן” שדן בסוגיות שעדיין בוערות במציאות הישראלית המורכבת כמו פריפריה לעומת הבועה התל-אביבית, דעות קדומות והתנשאות חברתית ואפילו יש דיון שלם של גיבורי הספר על זכויות בעלי החיים, לגיבורת הספר יש שאיפות טבעוניות ולגיבור, בוא נאמר - ההיפך. אני יודעת שיש אנשים שקראו אותו מספר פעמים והם ממש מאוהבים בדמות הראשית של הספר, סער רוזן, מושבניק מחוספס שהוא שילוב של מלח הארץ, קצין וג’נטלמן".
את ספרה השני “הדרך הביתה” הוציאה לאור הילה לאחר שבמקום עבודה חדש בו החלה לעבוד, העירה לה המנהלת הישירה שלה כל הזמן הערות על רקע היותה אימא עובדת, כאילו שקיום משפחה בצד של קריירה הינו חיסרון. ההערות המשיכו והטרידו וכאשר גדשו את הסאה הילה התפטרה והקדישה את כל כולה לטובת הספר “הדרך הביתה” ולפיתוח העיסוק עימו הייתה שלמה וגאה – סופרת ואימא.
"הספר האחרון שיצא לאור “כחותם על לבך” רומן היסטורי על רקע גירוש ספרד והאנוסים, יצא בקיץ 2017 , גם באופן עצמאי. אני כבר לא שולחת את כתבי היד שלי להוצאות לאור. אין טעם.
התגובות אליו מדהימות, הוא הצליח לגעת ברבים עם סיפורו המיוחד של הגיבור המיוסר שלי, ראובן דנינו, יהודי אנוס בספרד שלאחר הגירוש.
הוא קיבל המלצה בתוכנית “העולם הבוקר” של ערוץ רשת בפינת הספרות של הסופרת שירי צוק.
אנשים כותבים לי במייל ובקבוצת הפייסבוק שלי “המגירה הסודית של הילה” על חווית הקריאה שלהם ואיך הספר השפיע עליהם, חלק בכו מהתרגשות, חלק נזכרו בשורשיהם כצאצאים למגורשי ספרד, ניסו לשחזר את הלאדינו שסביהם דיברו וחלק שיתפו אותי בהשפעה של הספר על חייהם כמו חיזוק הקשר לארץ ישראל, וכך שהוא גרם להם להבין כמה שפר מזלנו עלינו לחיות כאן ולא להיות תלויים בחסדי הנוכרים.
את הספר “כחותם על לבך” פרסמתי מדי לילה בחינם לפני שנה וחצי באפליקציה בשם “וואטפד” ובקבוצת הפייסבוק שלי כאשר חשבתי שהוא לא יצא לאור.
סך הכל מדובר על הוצאה כספית מכיסי הפרטי ועם משכנתא לשלם, בר מצווה ובת מצווה בדרך – הסכום לא היה מבוטל. אנשים מקצוע טובים עולים הרבה כסף ואני לא מתפשרת על האיכות. באותו שלב אמרתי לעצמי שאם הוא לא יצא לפחות אוציא אותו מהמגירה ואתן למי שאוהב את כתבתי להינות ממנו.
מה שקרה היה מטורף. הספר סחף אחריו אלפי קוראים באפליקציה ובקבוצה, אנשים לא היו הולכים לישון לפני שהיו קוראים את הפרק הלילי. הם היו רושמים לי שם תגובות נלהבות ודרשו את הפרקים הבאים.
העיניין הוא שלא היה לספר סוף והם עודדו אותי להמשיך לכתוב אותו. למעשה הקוראים שלי הם אלו שדחפו אותי לעשות משהו עם כתב היד הזה ומצאתי את האומץ להוציאו לאור. הם רכשו את הספר ברכישה מוקדמת דרך האתר שלי “הספרים של הילה” והסכום הועבר ישירות לספקי שירות שלי וזה נהדר.
התגובות לספרך נהדרות - ספרי על תגובה זכורה במיוחד
"לשמחתי התגובות שמגיעות אליי במייל או בצ’אט של המסנג’ר הן מקסימות, כל קורא מתחבר לספר בנקודה אחרת וכל אחד רואה בספר דבר אחר. אני אוהבת לשמוע את הפרשנות של קוראיי, לפעמים הם מדהימים אותי בעומק שלהם.
כל תגובה מרגשת אותי, בין אם היא כוללת מילים ספורות שמעידות על הנאה וסיפוק שגרמתי לקורא ובין אם היא מייל ארוך יריעה.
אחת התגובות שזכורה לי במיוחד היא של בחורה דתיה שכתבה לי בצ’אט כי הספר השפיע עליה כל כך מבחינה אמונית. היא קראה אותו במהלך חודש אלול ותקופת הסליחות ומכוון שהגיבור שלי עובר שם הרבה תלאות על רקע היותו יהודי, ומנהל שיחות עם אלוהים ומתחבט באמונתו, זה גרם לה להתחזק וגם גרם לה להעריך את כל הייסורים שעברו אבותינו בגולה ואת עצם קיומה של מדינת ישראל כמקום מקלט בטוח לעם שלנו."
מה פירוש שמו של ספרך - כחותם על לבך
"שם הספר הוא על פי פסוק משיר השירים", שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל-לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל-זְרוֹעֶךָ כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" המבטא אהבה אדירה באופן שהיא מטביעה את חותמה על האוהב. ואצלי בספר ישנם מספר סיפורי אהבה בלתי אפשריים, שמהווים את ניצחון האהבה על הנסיבות והאילוצים שאינם תלויים באוהבים. כמובן שמדובר לפי המדרשים כמשל ליחסי האהבה של עם ישראל לקב”ה, אך הנאמר שם מתאים לתיאור אהבה טהורה ועוצמתית".
איך נתניה והמגורים בה עזרו לתהליך הכתיבה או השיווק?
"בנתניה נחתנו, פשוטו כמשמעו, כשהגענו מגרמניה. המליצו לנו על שכונה צעירה וחדשה בשם “קריית השרון”. באנו לבדוק את השכונה והתאמתה למשפחה שלנו באחד מביקורי המולדת ומצאנו כי טוב.
בעודנו בגרמניה, ההורים שלי הלכו לבדוק דירות שונות להשכרה. מצאנו עיר מקסימה, אנשים חמים, מערכת חינוך מושקעת וחופי ים קסומים ותקענו בה יתד .
למעשה עיריית נתניה הכירה בספר “סודות באחוזת השושנים” בין הראשונים כאשר העניקה לי מלגה ליוצרים בראשית דרכם. בנוסף יש לי קוראים רבים בעיר ואף הוזמנתי על ידי מועדון הקוראות קריית השרון לדיון על ספריי וכך הכרתי הרבה גברות נחמדות שאוהבות את המילה הכתובה."
שתפי אותנו בקטע קצר שאהוב עליך במיוחד -
"קטע שמהווה את קו פרשת המים בעלילה של הספר “כחותם על לבך”:
"סלקי אותי מכאן, איזבלה. אמרי לי ללכת ואלך."
גבותיה התקמרו בכאב, אך פניה מלאו אהבה. "לא ארצה שתלך."
"לא אוכל להציע לך דבר, רק אומללות וכאב, צער ודמעות."
היא הניחה את ידה על שפתיו להשתיקו. "לעולם לא תוכל לגרום לי אומללות אם תאמר לי כי אתה אוהב אותי." אצבעותיה רעדו על פיו. "אמור לי כי לא בזבזתי את ימיי ואת לילותיי בבכי לשווא."
ומה מתבשל במגירה היום?
"הרומן הבא שלי נמצא בעיצומן של העריכות, ממשיכה עם האהבה הגדולה שלי, רומן היסטורי המתרחש הפעם בלונדון הויקטוריאנית ומגולל את סיפורה של בת מהגרים יהודיים מרוסיה, שנאלצת להתמודד עם חיים בצל רעב ועוני ומוסכמות חברתיות נוקשות. מזלה מתהפך יום אחד והיא מצליחה להגיע אל החברה הגבוהה של לונדון. במאבקה להשתלב שם כשמוצאה הנחות ומעמדה החברתי עומדים לה לרועץ, היא עוברת שינויים רבים ואפילו מוצאת אהבה. מקווה שהספר יצא לאור במהלך החורף הנוכחי. פרסומים ועדכונים על הספרים אפשר לקרוא באתר שלי “הספרים של הילה”http://www.hilabooks.co.il .
אני קוראת לכל מי אהב את ספריי להמליץ לחברים. כיוצרת עצמאית הקוראים הם השגרירים שלי, אין לי משרד יח”צ או גב של מוציא לאור גדול, רק את הקוראים שלי וממש זכיתי בהם.
הילה ארוון אולי רצתה להיות סינדרלה, אבל יש תחושה שהיא עוד יכולה לכתוב לעצמה סוף טוב אפילו יותר.