"הפחד לייצג את הילדים שלי בפני המורים שלהם בבית הספר שיתק אותי וגרם להחמרה רבה בגמגום שלי. רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, אני מציע לכל מי שסובל מהתופעה, לא להיאבק בה, יש הרבה דרכים לחיות איתה. אני דוגמה לכך, אני אדם גאה ומגמגם".
3 צפייה בגלריה
הורביץ. "החדשות הטובות הן שיש דרכים מוכחות להתמודדות מוצלחת עם גמגום"
(צילום: ארגון הגמגום הבריטי STAMMA)
קראו גם:
חנן הורביץ (62) מרעננה חי את מרבית חייו בבושה מתופעת הגמגום אותה סחב מילדותו. רק בגיל 47, עם הפיכתו לאב שמייצג את ילדיו בבתי הספר הוא החליט לשנות את חייו: "למדתי לקבל את העובדה שאני מגמגם ושגמגום לא מגדיר אותי. לא נתתי לפחד לנהל אותי, כבר לא שתקתי, ולא דאגתי ממה שאנשים אחרים חושבים עליי כשאני מגמגם".
הזווית החדשה
הורביץ הוא מהנדס אלקטרוניקה ויועץ עצמאי לניהול איכות ורגולציה. בעברו היה היו"ר והמנכ"ל של עמותת אמב"י (ארגון האנשים שמגמגמים בישראל). במסגרת תפקידו מילא תפקיד מרכזי בארגון כנסים בינלאומיים על גמגום והיה חלק מהצוות שהפיק את כנס המודעות הבינלאומי השנתי המקוון לגמגום. בספרו שרואה אור בימים אלה "גמגום מבושה וחרדה לתקשורת אותנטית" הוא מציג זווית חדשה שמתפתחת בעשורים האחרונים בגישות לגמגום וטיפול בו.
הוא נולד בדרום אפריקה, עלה בגפו לישראל לאחר שסיים את לימודיו האקדמיים. התגייס לצבא והיה לחייל בודד: "התחלתי להיות מודע לגמגום שלי בסביבות גיל שבע. הוריי שלחו אותי לקלינאי תקשורת, הייתי אצלו 14 שנה, ובתקופה הזו הגמגום רק החמיר. עד גיל 21 הייתי אצלו וזה לא עזר בכלל. מה שהיה גרוע יותר, שבזמן הטיפול הבנתי שיש לי בעיה חמורה, הפנמתי שיש לי פגם, ושעליי להסתיר אותו ופיתחתי גמגום סמוי".
מה זאת אומרת?
"אתה קולט שיש לך בעיה עם מילים מסוימות, ומחליף אותן במילים אחרות, שהן לא הכי אידיאליות, דבר שקשה לי להגוי הייתי מחליף אותה במילה אחרת. וזה לא היה פשוט".
ואיך הסתדרת הלאה?
"בקושי רב, הייתי נוהג להימנע ממפגשים חברתיים, סחבתי איתי הרבה בושה, כל תחום בחיים שלי הושפע מזה, אחד הדברים שהיו עבורי נס גדול זה שהתחתנתי עם האישה שאני אוהב. זה לא היה לי פשוט ההתנהלות מולה. אבל היא הייתה מכילה ואוהבת".
ואיך הגיבה הסביבה?
"הסביבה היא אכזרית מעצם טבעה, ילדים יותר, והשאר ברמה כזו של 'מסכן יש לו פגם', אני חושב שאני שידרתי את זה עבורם, כי אם אתה חושב שיש לך פגם, אז גם הסביבה תגיב כך. הקטע שכל המטפלים שבהם ביקרתי מאז החמירו את המצב. היו מטפלים מסוימים שאמרו לי שאני ממשיך לגמגם משום שלא תרגלתי מספיק. אף אחד לא הסביר לי שאני לא פגום, אלא שגמגום נובע מבעיה נוירופיזיולוגית".
"זה לא פגם"
מתי הכל השתנה?
"בגיל 47 החלטתי להתחיל לחקור את הנושא לעומק, ובאופן עצמאי. זה נשמע מצחיק אבל עד אז הייתי שבוי בקונספציה שאפילו לא פתחתי גוגל לקרוא מה זה גמגום. הסיבה שהחלטתי לעשות את זה היא שהבושה שלי כבר התחילה לפגוע לי במשפחה. הילדים שלי, יש לי שניים מוצלחים מאוד, הגיעו לגילאי בית הספר והייתי נקרא לפעמים לשיחה, כמו כל הורה, למורים או לצוותים החינוכיים, וראיתי שאני מתקשה מאוד לסנגר על הילדים שלי בפניהם, להיות אבא כמו שאבא צריך להיות. הפחד שלי לדבר, הביא למצב שהילדים שלי ראו שאני לא מגן עליהם, וזה השליך על הקשר שלי איתם, ועל הדרך בה הם ראו אותי. הנה עכשיו אנחנו לקראת החזרה לבית הספר ויש התרגשות רבה, אבל עבור ילדים מגמגמים החזרה ללימודים עלולה להיות מאתגרת. החדשות הטובות הן שיש דרכים מוכחות להתמודדות מוצלחת עם גמגום. קודם כל, חשוב מאוד להבין שגמגום הוא שונות, לא פגם. הגמגום הוא מאפיין אנושי במסגרת הגיוון האנושי הרב. ובאמת כדי להתמודד ולהצליח לחיות חיים מלאים עם גמגום חשוב להבין שלהורים יש תפקיד מרכזי בהעצמת הילדים" (ראו מסגרת).
מה גילית?
"גיליתי שטיפול שמתמקד רק בשטף הדיבור לא מספיק. הכרחי לשלב גם כלים ליצירת חוסן וקבלה עצמית. יש הבדל בין הבעיה הפיזית של הגמגום לבין המאבק בו, וכשמאפשרים לו להיות מבלי להיאבק בו, זה קל יותר".
היום הוא מרצה בארץ ובחו"ל על הנושא, וממש בימים אלו הוא הוציא ספר בו הוא חושף את סיפורו האישי, מציג כלים חשובים ליצירת חוסן וקבלה עצמית והרבה חומר למחשבה על האופן בו אנחנו תופסים שונות.
טיפים להורים
- גמגום הוא שונות, הבעיה היא סטיגמה ודעות קדומות לגבי גמגום.
- למדו את הנושא. ככל שתדעו יותר על גמגום, כך תוכלו לעזור לילדכם.
- קבלו את הגמגום ואת ילדכם כפי שהוא. הגמגום הוא רק חלק ממנו ולא מגדיר אותו. הגמגוםלא ימנע ממנו לחיות את החיים שהוא רוצה עבור עצמו.
- קבלת הגמגום אינה ויתור, אלא אבן יסוד לצמיחה. דווקא כשמקבלים את הגמגום, הוא כבר לא מהווה מכשול.
- על תבקרו את הגמגום כשהוא מופיע ועל תשבחו את שטף הדיבור כשהוא מופיע. אין ערך לשטף בדיבור, אלא רק בתוכן המילים שלנו.
- לגמגום יש אופי תנודתי. הוא משתנה. קבלו גם את זה, ללא שיפוט.
- תגלו הבנה וקבלה במשפחה ובקרב החברים. כולם צריכים להבין ולקבל גמגום, להבין ולקבל את הילד.
- תקדמו בבית אווירה פתוחה ומקבלת לגבי גמגום. זכרו שגמגום הוא שונות ולא פגם.
- ודאו שהמחנכים מבינים ומקבלים גמגום, ומתייחסים בצורה מקבלת לילדיכם.
- אתם לא לבד. חברו לקבוצות העצמה של הורים לילדים שמגמגמים, ותמצאו קהילה תומכת.
טיפים לילדים ובני נוער
- חשוב שתדעו, זה בסדר לגמגם. גמגום אינו פגם אלא שונות. הבעיה אינה גמגום אלא הדעות השגויות של אנשים מסוימים לגבי גמגום.
- הסיבה לגמגום פיזיולוגית. נכון, לפעמים זה יכול להיות מאתגר, אבל גמגום הוא לא דבר רע.
- תדעו שאתם לא לבד, גם אם לפעמים זה נדמה ככה. ידוע שבערך אחוז מכל האנשים בעולם הם אנשים שמגמגמים.
- זה מאוד עוזר להיות פתוח לגבי הגמגום, אף פעם על תתנצלו לגבי הגמגום. אם יש למישהו משהו להגיד על הגמגום שלך, אפשר לענות ברוח ש "כן, אני מגמגם/ת. נו אז?"
- חשיפה של הגמגום, במקום הסתרה, משחררת ומעצימה אותנו. ניתן לעשות מצגת בכיתה על גמגום ותזכרו: אף פעם על תתנצלו על מי שאתם.
- אין דבר שילד שמגמגמם אינו מסוגל לעשות.
- אתם לא הגמגום שלכם והוא לא מתייג אתכם. גמגום הוא רק אחד המאפיינים שלכם.
- אל תסכימו עם אלה האומרים שגמגום היא צורת דיבור לא תקינה, זה ממש לא נכון.
