נהגי האוטובוסים חזרו בתחילת השבוע לשבות במחאה על תנאי העסקה שלהם ועל האלימות נגדם. הנהגים זוכים בנתניה לתמיכת הנוסעים בעיר.
לצד טענות קשות על אופן ההתנהלות של הקווים בעיר, מביעים תושבים רבים תמיכה במאבק ודורשים שינוי במערך ההיסעים בעיר.
השביתה הגדולה
הנהגים שבתו השבוע לאחר שלטענתם שרת התחבורה מרב מיכאלי סירבה לדון עמם בבעיות ואפילו להיפגש איתם. השביתה התקיימה ביום ראשון מתחילת שעות הפעילות בשעות הבוקר המוקדמות ועד השעה 9:00.
"השביתה של כל התחבורה העירונית בנתניה, מגיעה לאחר שבית הדין הארצי לעבודה הסיר את צווי המניעה שהוצאו", מסביר עופר סיטרוק, יו"ר ועד העובדים של חברת אקסטרה תעבורה. "זו השביתה הגדולה בתולדות המדינה של ארגון הנהגים וההסתדרות הלאומית.
קראו עוד>>>>
"מדובר בשביתה אחת מתוך רבות. ביום חמישי נפגשנו כל הוועדים מכל הארץ, כי רצו לתת לנו תוספת שכר מצחיקה ולא הסכמנו. הוחלט על שביתה ובהמשך נחליט שוב בהתאם להתקדמות מול השרה. שבתנו כל קווי אקסטרה תעבורה בנתניה, אלו הקווים העירוניים היחידים בעיר".
איך מגיבים הנוסעים לשביתה שלכם?
"בניגוד למצופה, במיוחד עם כל השביתות שיש לאחרונה במשק, הנוסעים מביעים תמיכה במאבק שלנו. אכפת להם מהסיבות לשביתה. הם מתעניינים ושואלים למה אנחנו שובתים, ורובם ממש תומכים במצב שלנו. אנחנו סובלים מהמצב הזה של שכר נמוך ותנאי עבודה לא ראויים מזה עשר שנים, וליבם של הנוסעים איתנו.
"ברור שגם להם לא קל, אבל הקווים של חברת אקסטרה עוברים במספר מוקדים חשובים בעיר. למשל קו 48 א' שנוסע מש"י עגנון לאזור התעשיה החדש, קווים 48 ו-15 שנוסעים לאבן יהודה, קו 43 לצורן, וגם קווים 7 ו-15 שנוסעים לחוף הים ועוברים דרך מרכז העיר. התושבים מבינים אותנו כי באמת שאנחנו לא יכולים להמשיך ככה יותר, לנסוע שעות באוטובוס בלי ללכת לשירותים, לעצור לפינת ריענון, לשתות קפה ולשטוף את הפנים, אלו תנאים בלתי נסבלים שנמשכים עשר שנים.
"בנוסף הנהגים סובלים מאירועי אלימות. רק השבוע היה לנו מקרה של נהג עם בצקת בעין בגלל שזרקו לו בקבוק על העין. עכשיו כשהקיץ מתחיל יהיו עוד תקיפות של נהגים על ידי בני נוער שמתוך שעמום, זורקים אבנים על האוטובוסים, בעיקר בשעות הלילה. זה משהו שקורה כל שנה. אנשים לא מודעים לסכנות שהנהגים עוברים. יש למעלה מ- 100 אלף דיווחים בשנה על תקיפות נהגי אוטובוס''.
"לצערנו, השרה לא שעתה לתחינות הנהגים להיפגש איתם ולפתור את מצוקתם", נמסר מההסתדרות הלאומית. "בתקציב של מאית מעלות מערכת בחירות שרת התחבורה יכולה להציל את התחבורה הציבורית. יצאנו למספר שביתות לא מוגבלות עד שהשרה תתעורר ותדאג לציבור שנמצא 14 שעות ביום על הכביש ומחזיק לבדו את התחבורה הישראלית על כתפיו".
מארגון נהגי ונהגות האוטובוסים נמסר: "40 אחוז מהנהגים הותקפו בצורה קשה, למעלה מ-300 תקיפות רק מאז תחילת 2022. יש מחסור של 5000 נהגים, ואלפי נהגים עובדים במשרה כפולה כדי להביא משכורת מכבדת, אבל את שרת התחבורה זה לא מעניין. אנחנו מתכוונים להרחיב את ההשבתה עד שהשרה מיכאלי תבין שהנהגים הם לא אוכלוסייה שקופה".
קשה להגיע
התושבים מצידם תומכים במחאת הנהגים, אך כועסים על כך שנותרו תלויים בקווי האוטובוס של חברות אקסטרה תעבורה וקווים. לטענתם, העירייה ומשרד התחבורה הפקירו אותם ולא מצאו פתרון חליפי לסגירת מוניות שי לי ששירתו מעל 12 אלף נוסעים.
"אין לי שום דבר נגד שביתת הנהגים, כל עוד האוטובוסים מגיעים בזמן. אני חושב שמגיעים להם תנאים לעבוד כמו שצריך" אומר שגיא גיאת, סטודנט שעובד באזור התעשיה. "המצב החדש בו אני נוסע באוטובוסים ולא במוניות שירות ממש השפיע עליי, במיוחד עכשיו שאני בתקופת מבחנים ואין לי איך להגיע לעבודה, כי מאז שסגרו את מוניות שי לי אני תלוי לחלוטין באוטובוסים.
"עכשיו הרבה יותר קשה לי ולכל מי שעובד באזור התעשיה להגיע לעבודה. כיום לנסוע באוטובוס בנתניה זה פשוט זוועה כי גם הנהגים לא עוצרים בכל התחנות, וגם כי האוטובוסים מפוצצים ברמה מטורפת, וממש אנשים עומדים אחד על השני".
"לראות את המצב בבוקר של האוטובוסים שכולם בדרך לעבודה או לבית הספר זה מזעזע'', מוסיפה ויקה נובק שעובדת באזור התעשיה ויוצאת שעה וחצי לפני הזמן על מנת להגיע בזמן לעבודה. ''עוד לפני שסגרו את מוניות שי לי היה עומס באוטובוסים ועכשיו כל מי שנסע במונית עבר לנסוע באוטובוס והם לא ממש ערוכים לזה כי גם ככה חסרים עוד קווים ונהגים.
"המוניות היו פתרון נהדר, במיוחד למי שעבד או רצה לבלות בלילה או בסופי שבוע, וזה ממש התאים לאוכלוסייה הצעירה שרוצה לבלות. לנסוע עכשיו באוטובוס זה פשוט זוועה כי זה צפוף ממש. כולם עומדים אחד על השני ועם גל הקורונה החדש שהגיע זה פשוט מפחיד לנסוע. יש גם הרבה אנשים מבוגרים שלא מצליחים לעלות כי האוטובוסים מלאים, ואם הם כן עולים לא כולם נותנים להם לשבת כי אין מקום וצפוף".
"אני בת 76 ואני צריכה את האוטובוסים כי אני נוסעת לעיר, לרופא, לפגוש חברות או ללכת למועדון במרכז העיר ואין מי שיעזור לי כי הילדים שלי לא גרים לידי", מסבירה אלה אלימלך את מצוקתה מאז שסגרו את מוניות שי לי. ''אנחנו, בעיקר האוכלוסייה המבוגרת שמשתמשים בתחבורה ציבורית בבעיה כי אין לנו איך להתנייד בעיר.
"המצב הקשה הזה של לנסוע באוטובוסים צפופים ומלאים, בלי מספיק קווים, כשצריך להידחף בין הצעירים, זה הסיפור שלי ושל החברים הגמלאים שלי. כשהיו המוניות הייתי עומדת בצומת פולג וכל כמה דקות הגיעה מונית ועכשיו אני צריכה להשתמש בקו 48 שמגיע תמיד עמוס לחלוטין, ולא תמיד קמים בשבילי, או לקחת מונית ספיישל שעולה הרבה כסף. בנוסף, אני מאוד מודאגת מהקורונה, כי אני אישה מבוגרת.
"ברור לי שהמחאה של הנהגים מוצדקת כי הם עובדים בעומס אדיר ועם משמרות מטורפות ויש נגדם אלימות".
לעדכונים: חדשות נתניה
