עשרה בתי ספר בנתניה יהפכו בשנת הלימודים הקרובה לדו-לשוניים, זאת במסגרת מיזם חינוכי חדשני בעיר.
מדובר בבתי הספר היסודיים אילן רמון, אמי"ת עמיטל, ביאליק, דוידי, דבורה עומר, חיים חפר, נעמי שמר, רועי קליין וכן בשני בתי ספר על יסודיים: שטקליס וש"י עגנון. כשהתלמידים יגיעו לבתי הספר יקבלו את פניהם שלטים ושירים בשפה האנגלית. החזון הוא לשדרג את לימודי האנגלית בעיר ולהפוך את התלמידים לדוברי אנגלית ברמת שפת אם.
לתרגל שפה
"זה תחילתו של מהלך גדול ובהמשך צפויים להצטרף בתי ספר נוספים", מסבירה אתי דהן, ראש מנהל חינוך וחברה בעירייה. "המטרה היא שבמהלך 3-5 שנים יהפכו מוסדות החינוך לדו-לשוניים, והתלמידים ילמדו את מקצועות הלימוד בשתי השפות.
"מדובר ברעיון פורץ דרך בישראל, ואני מאמינה שבעקבותינו יבואו עוד עיריות ובתי ספר, שילכו לכיוון הזה. אני לא מכירה רשות בישראל שעשתה את זה עד כה".
למרות שלא היה לצוות הפדגוגי שאמון על התוכנית החדשנית מקור השראה בישראל למהלך כזה, הם מצאו מודלים כאלו בעולם.
''אני מכירה את המודל של בתי ספר דו לשוניים בעולם, אבל אנחנו הראשונים שעושים את זה בישראל'', מבהירה דהן את הראשוניות של הפרויקט. ''כחלק מהישיבות ותהליך הלמידה שלנו בדרך להצלחת הפרויקט, אנחנו משקיעים משאבים וזמן בקבוצת הפיתוח, שרואה את החשיבות בלימודי האנגלית כבר במסגרת לימודי היסודי.
קראו עוד>>>
"החלטנו שחשוב לנו לתת לילדים יותר שעות בלימודי האנגלית, כי שפה צריך לא רק ללמוד אלא לתרגל, כך שהילדים יהיו מסוגלים לדבר, לכתוב באנגלית וליצור בשפה הזו. אנחנו מאמינים שהחשיפה הרחבה לשפה האנגלית תסייע לבוגרינו להשתלב במעגלי ההשכלה והתעסוקה השונים ותפתח להם צוהר לעולם הגדול".
דהן מספרת שההחלטה לצאת עם התוכנית כבר עכשיו, היא תוצאה של השקעת משאבים כספיים גדולים על ידי עיריית נתניה, משרד החינוך ובתי הספר עצמם, והבנה כי האנגלית היא שפה בין-לאומית, חיונית מאוד בעולם גלובאלי.
"האנגלית היא השפה העיקרית באקדמיה, בעסקים, ובשיח מדיני, פוליטי וחברתי. כיום, אין אפשרות ללמוד באקדמיה ללא אנגלית ברמה גבוהה כי כל המחקרים נכתבים בשפה האנגלית, גם מחקרים של חוקרים ישראלים.
"אנגלית זו חובה בשביל להתקדם הלאה. ולכן צוות המנהלים והמנהלות שבחרו בפרויקט, יחד עם צוות המורים והמורות, מהווים קבוצת פיתוח מדהימה שתמצא את הדרכים הטובות ביותר ללמד את הילדים אנגלית, כך שבסופו של דבר הרמה שלהם תהיה גבוהה הן ברמת כתיבה והן ברמת קריאה. החלטנו שהילדים שלנו ילמדו יותר אנגלית, יתרגלו יותר אנגלית, כך שיהיו מסוגלים להתנהל בשפה הזו".
איך תיישמו את זה בפועל?
"במסגרת תוכנית הלימוד – הילדים ידברו כל הזמן אנגלית, לא רק ישמעו וילמדו אנגלית. בנוסף, יתווספו שעות לימוד באנגלית, מורים מתחומי דעת שונים יעברו הכשרה שתאפשר להם ללמד את המקצוע שלהם גם באנגלית, ייעשה שימוש בלימוד דיגיטלי וגם במשחקים.
"ייערכו דיבייטים, תלמידי התיכון וסטודנטים יחנכו תלמידים צעירים באנגלית ויטפחו תקשורת בין אישית באמצעות השפה האנגלית. בנוסף יתקיים קשר עם יהודי התפוצות, בתי ספר יהודיים בלונדון ובארצות הברית, כך שלכל בית ספר יהיה גם קשר לבית ספר דובר אנגלית. וכמובן הסביבה הלימודית תעוצב בהתאמה גם לשפה האנגלית".
פתרונות יצירתיים
על מנת להניע את המהלך, למרות המחסור במורים באנגלית, בחרו דהן וצוותה, בפתרונות יצירתיים. "כל בית ספר נכנס לפרויקט מלווה ברכזי האנגלית שהם חזקים וטובים, ולכן לתוכנית הזו יש על מי להישען", היא מסבירה. "אנחנו יושבים אחת לשבוע ומקדמים את התוכנית. למשל מורים שמעבירים שיעורים יצולמו לטובת כיתות לימוד אחרות בפרויקט.
"בנוסף, צוותי ההוראה יורכבו ממורים ועוזרי הוראה שהם סטודנטים מבית ברל, איתו אנחנו עובדים גם על קמפוס עולם. אנחנו עושים הסבת אקדמאים ביחד עם סמינר הקיבוצים, ויש לנו סטודנטים ממכללת לוינסקי הלומדים בעיר שיש סיכוי שהם ימשיכו ללמד בבתי הספר גם לאחר סיום לימודיהם. אנחנו בוחרים מכל בית ספר מורים שאינם מלמדים אנגלית ומעוניינים. הם יוצאים לקורס אנגלית, בכדי שהם יוכלו ללמד גם את המקצוע שלהם באנגלית, כמו למשל גיאוגרפיה, היסטוריה וספרות.
"בנוסף, משרד החינוך הכניס את מערכת גפן(גמישות, פדדוגית, ניהולית) לבתי ספר ולמנהל יש את היכולת להחליט כמה תקציב הוא מקצה לכל דבר, ובכלל זה גם ללימודי האנגלית. ובנוסף, הרשות תתקצב את בתי הספר האלו, ותעניק להם תוספות משמעותיות".
כדי לקרב את הילדים לאנגלית חשבו בנתניה על שלל פתרונות כמו משחקים, שירים, הפעלות ושימוש בפלטפורמות דיגיטליות וכלים טכנולוגיים שיעזרו לילדים ללמוד אנגלית בקצב שלהם. "אנחנו מחויבים לכלל התלמידים ולכן אנחנו נקדם תלמידים בהתאם לרמתם, כולל דוברי אנגלית'', מסבירה דהן.
''כל שפה צריך לתרגל ולכן נשקיע גם בהוראה בקבוצות קטנות יותר - הוראה הומוגנית, על מנת שהילדים ירגישו נוח ועם הבטחון לדבר ולשחק, להרגיש חלק. הם יעשו את זה גם במרכזי למידה שיפעלו אחר הצהריים לטובת תרגול ותגבור. זו הסיבה שבחרנו יותר בתי ספר יסודיים, על מנת להקנות את החיבור לאנגלית כבר בגיל צעיר".
זיו טוגנדר אלמוג היא מנהלת תיכון שטקליס שבה יפעל הפרויקט. "בחרנו להצטרף לתוכנית כי אני מאמינה שצריך להתקדם עם העולם וצריך לדעת לדבר ולהתנהל באנגלית", היא מסבירה. "העולם הופך להיות כפר גלובאלי. לטובת המהלך הוספנו עוד שעות אנגלית וגם גייסתי את הצוות של בית הספר, במיוחד מורים דוברי אנגלית במקצועות ליבה, שיהפכו לכוח עזר פנימי. בנוסף, אנחנו רוצים לגייס עובדי היי טק ואקדמאים דוברי אנגלית".
אלונה שלום, מנהלת בית הספר היסודי דוידי: "אצלנו לומדים אנגלית מכיתה א' ובנוסף יש לנו יוזמות ותחומי דעת באנגלית כמו מוזיקה ומדעים, כחלק מפרויקטים שמשלבים לימודי אנגלית בתחומי דעת שונים, כולל הרצאות ולמידה, מעבר לנדרש ממשרד החינוך, ולכן היה מאוד טבעי שנצטרף לתוכנית הזו.
"בעזרת תקצוב העירייה נוכל להקים חדר אנגלית מיוחד ומאובזר, לטובת שיתוף פעולה עם בית ספר בקהילה יהודית בחו''ל, דרך וידאו וזום למשל. חשוב שהילדים יחשפו לשפה האנגלית כבר בכיתות הנמוכות וההורים יעודכנו כבר בימים הקרובים על התהליך שבית הספר עתיד לעבור, וזאת במסגרת המפגש עם הנהגת הורים. אני בטוחה שההורים ישמחו שאנו לוקחים חלק בתוכנית הזו".
לעדכונים: חדשות נתניה
