בשנים האחרונות זוכה הנובי גוד למקום של כבוד בלוח השנה של אזרחי המדינה, גם אצל אלו שאינם ממוצא רוסי, שנהנים לארח ולהתארח ולהרים כוס שמפניה בחצות. בחדרה, שבה קהילה גדולה של עולים ממדינות חבר העמים, ניתן להרגיש את אווירת החג, וגם בנתניה גדלה כמות החנויות בהן ניתן להשיג קישוטים ברוח החג.
נתחיל מהסוף. ביום האחרון של השנה האזרחית יחגגו רבים ברחבי העולם וגם בארץ את סופה של שנת 2022 עם זיקוקי דינור, עצים מקושטים ואלפי בקבוקי שמפניה ונשיקות. אולם בעוד שלדעתם של רוב תושבי חדרה, נתניה והסביבה מדובר בחג של נוצרים, עבור אלה שעלו מברית המועצות והביאו עימם ארצה את הנובי גוד, מדובר במסורת משפחתית הכוללת גם את ילידי הארץ, שייהנו יחדיו מארוחה עמוסת כל טוב, שתייה, חברים ועץ מקושט, חלק מאירוע חילוני שנוצר אי שם בשנות העשרים של המאה שעברה תחת המשטר הקומוניסטי.
בנתניה, למרות ההבטחות כי יוצב עץ מקושט בכיכר העצמאות וכי החגיגות יגיעו למרחב הציבורי, הן יישארו במסעדות ובבתים הפרטיים. גם החגיגות שנערכו עד השנה שעברה ב''גג, הבית לצעירים'', לא יתקיימו הפעם.
''גדלנו על דד מרוז (דמות שמזכירה את סנטה קלאוס) והנכדה שלו סניגורוצ'קה שמגיעים עם סוסים לחלק מתנות, וגם על יולקה, שמו הרוסי של עץ האשוח", מסביר חבר המועצה בוריס צירולוניק. "עבורנו זה חג חילוני לגמרי שמציין את תחילת השנה האזרחית ותו לא".
כבר בשנה שעברה הגיש צירולניק בישיבת מועצת העיר הצעה לאפשר לתושבי העיר שרוצים לחגוג את הנובי גוד, להציב עץ גדול ומואר בכיכר העצמאות או בכל מקום שהעירייה תבחר בו, להנאת התושבים והתיירים. אך למרות ההבטחות של ראש העירייה מרים פיירברג איכר כי תשקול את הבקשה, המיזם השאפתני לא יצא לפועל ובקהילה הרוסית מתכננים אירוע גדול אחר.
למה היה חשוב לך לארגן חגיגה גדולה בעיר?
"נובי גוד זה חג מאוד חשוב ליוצאי ברית המועצות, כמו מימונה ליוצאי מרוקו וסיגד ליוצאי אתיופיה. בעיני, לנובי גוד אין שום קונוטציה דתית. כבר עכשיו אנחנו עדים לעלייה במודעות לחג הזה ובמכירת קישוטים ועצי אשוח".
אתה חוגג בכל שנה?
"ברור, זו מסורת משפחתית רבת שנים שלא קשורה לשום דת. אנחנו שמים עץ אשוח בסלון ומזמינים משפחה, חברים ומחלקים מתנות. אנחנו חוגגים ככה שנים, ולא מנסים לעשות דווקא לאף אחד. אני חושב שהאוכלוסייה שאני מייצג ובחרה בי נהנית משני העולמות, חגים יהודיים כמו חנוכה וגם הנובי גוד שהוא מבחינתי ראש השנה האזרחי. לא רואה בזה שום דבר פסול, שכל אחד יעשה מה שבא לו".
אז לא יהיה שום אירוע?
"זה לא נכון באווירה שיש היום לפרסם אירוע שרוצים לארגן, כי ישנו הפחד שאנשים יבואו להפגין או שינהגו באלימות, כך שרצוי כרגע לשמור על פרופיל נמוך".
גם יוליה פיכמן (לשעבר ברנצ'וק) ובעלה סטאס חוגגים את הנובי גוד מדי שנה. יוליה מודה שהיא לא מבינה את המחלוקת סביב החגיגות. ''מבחינתי, שכל אחד יעשה מה שטוב לו. הייתי שמחה אם היה עץ בכיכר העיר בנתניה, כי למרות שהרבה אומרים שהם נגד, בסופו של דבר רבים מהם יטוסו לחו''ל או ייסעו לערים שכנות בישראל להצטלם עם עץ מקושט''.
מה מיוחד בחג הזה?
"זה חג משפחתי שמאחד את כולם סביב השולחן עם הרבה אוכל ושתייה. אנחנו חוגגים כל המשפחה כהתחלה של שנה אזרחית חדשה. גם את ימי ההולדת אנחנו חוגגים לפי השנה האזרחית, אז למה לא לחגוג את היום האחרון של השנה?".
חבר מועצת העיר, בוריס צירולניק: "זה לא נכון באווירה שיש היום לפרסם אירוע נוביגוד כי ישנו הפחד שאנשים יבואו להפגין או ינהגו באלימות, כך שרצוי כרגע לשמור על פרופיל נמוך"
לנה רודוב משכונת גבעת האירוסים מופתעת בכלל לגלות שיש מחלוקת סביב החגיגות של החג הוותיק. ''אנחנו חוגגים את הנובי גוד בכל שנה ומזמינים את המשפחה והחברים לבוא ולשתות שמפניה, לקשט את העץ, לשבת ביחד ולאכול מאכלים דוגמת בורשט, פירושקי, צימעס, חלדיץ וכל מיני מאכלים מסורתיים על בסיס מיונז. זה בכלל לא חג דתי ולא קשור למקבילה הנוצרית".
היית מגיעה לחגוג במרכז העיר?
"אם היו עושים אירוע גדול יותר בכיכר או באחד האולמות הגדולים בעיר, הייתי באה".
כמו חנוכייה במלזיה
ואכן, לצד הרצון להציב עץ בכיכר העיר והפיכת החג לנחלת הכלל בנתניה, נשמעים גם קולות אחרים המגנים את החגיגות. "נכון שנתניה עיר תיירותית ומגיעים אליה מכל העולם, אבל מי שמחפש עץ וחגיגות כריסמס, שייסע לנצרת או לירושלים", מבהיר תושב מרכז העיר. ''אני לא תמים ויודע שאנשים נוסעים לחו''ל לראות את הקישוטים ולהצטלם עם העץ, אבל זה שונה. בעיר נתניה זה לא מתאים".
גם חזי אלמרין, תושב העיר ופעיל חברתי, מתנגד באופן תקיף לרעיון. ''יהודי לא חוגג חג מולד, זה לא חג יהודי. לא עלינו. חס ושלום! צריך להוריד את זה חד משמעית מכל מקום שזה עלול לקרות בעיר. אוי ואבוי גם למי שחוגג את הסילבסטר או נובי גוד או כל שם אחר שיתנו לחג הזה. נכון שזה קורה בכל מקום בעולם, אבל אין עוד עם כמונו ואנחנו לא חוגגים חגים כאלה. אנחנו, התושבים בנתניה, לא ניתן לשים עץ בכיכר העיר".
זו מדינה דמוקרטית, לא?
"שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה בבית שלו, אבל בכיכר העיר זה לא יקרה. זו מדינה יהודית דמוקרטית, וזה אומר שמי שיהודי יחגוג חגים יהודיים, לא חגים של נוצרים. גם כששמו חנוכייה ממלזיה בכיכר זה לא מקובל. מלזיה זו מדינה מוסלמית, אז למה לשים את זה ככה בכיכר? לדעתי ראש העיר עושה את זה בכוונה כדי לגרום לפרובוקציות, היא חולדאי מספר שתיים בעיני".
"שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה בבית שלו, אבל בכיכר העיר זה לא יקרה", ואמר חזי אלמרין המתנגד לחגיגות הנוביגוד. "זו מדינה יהודית דמוקרטית, וזה אומר שמי שיהודי יחגוג חגים יהודיים, לא חגים של נוצרים"
וריאציות עם מיונז
גם בחדרה מציינים את הנובי גוד. רומן גישר, סגן ראש העירייה שהגיע ארצה ממולדובה, מספר על החגיגות: ”אנחנו לא מציבים עץ אשוח כמו בערים אחרות, אבל מציינים בכל שנה את הנובי גוד במרכז הצעירים עם אוכל ושתייה ואווירה טובה, ובחצות מרימים כוסות שמפניה. השנה האירוע יתקיים בסינמה סיטי, ואליו הזמנו את גיורא זינגר, בדרן ממוצא רוסי, שיודע להעביר את החוויות של הקהילה בעבר ובהווה בצורה מצחיקה ושמחה". לדבריו, "מגיעים הרבה מאוד צעירים ולא רק מבוגרים שזוכרים את החגיגות מהעבר והמולדת. לדעתי יש קשר חזק בין חנוכה לבין נובי גוד. שניהם חגים של משפחתיות, ילדים, מתנות ואור".
למה לא מציבים עץ אשוח?
"אני לא בטוח שכדאי. הרבה אנשים, חלקם דתיים, לא מבינים שנובי גוד הוא חג חילוני לגמרי, בשונה מהכריסמס, וזה יכול להיות סתם פתח לוונדליזם כמו שראינו בערים אחרות. בשביל מה להציב עץ שיתפרש בטעות כסממן נוצרי או להציב עליו שמירה? אנו רוצים לציין את היום באווירה טובה ולהזמין את כולם לחגוג איתנו. אני חושב שאנחנו צריכים לבחור בדרך הקונצנזוס ולא לעורר פלגנות מיותרת".
”נובי גוד זה חג משפחתי מאוד, בניגוד למה שמכונה סילבסטר שזה מועדונים ודיסקוטקים ובילויים בחוץ'', מבהיר אייל פבזנר, תושב עין הים שארץ מוצאו היא רוסיה. ''זה חג שחוגגים עם משפחה מורחבת, שאצל רוסים זה לא הרבה, אולי סבתא, חתול וכלב או עם מעגל חברים קרוב'', הוא אומר בהומור. ''בחג הזה יש אוכל ייחודי, רובו זה סלטים שכולם וריאציות עם מיונז, משהו שלא מובן לחיך הישראלי כל כך. השנה נחגוג עם מעגל חברים רוסים שיש להם ילדים באותם גילים, ונרים כוסית שמפניה בחצות".
נתקלת בתגובות עוינות או לא מבינות?
"לדעתי זו צביעות לא לציין את השנה האזרחית החדשה, כי כל הספירה של השנים שלנו מבוססת על הספירה הזו. 80 אחוז מאיתנו לא יודעים מה התאריך העברי, כי אנחנו חיים בפועל יום יום ומציינים את כל חיינו (אירועים, ימי הולדת) לפי הספירה הזו. לכן זו הספירה שלי, ואני בהחלט חוגג אותה".
תמשיך לחגוג גם בעתיד?
"אין אווירה בארץ, אז נהיה קשה יותר לציין את החג. זה לא כמו ברוסיה שהכל היה מואר, היה שבוע חופש והייתה אווירת חגיגה אמיתית וכולם חייכו. פה למחרת כבר יום עבודה ותלמידים צריכים ללכת לבית הספר. רק לאחרונה משרד החינוך הכיר בכך שתלמידים שמציינים את החג המשפחתי הזה יכולים לא להגיע יום למחרת. כעת עם הממשלה החדשה מעניין אם זה עדיין יהיה בתוקף".
