"כולם רוצים לנצח, אבל כשאחד המיוחדים מבקיע גול זו שמחה אחרת, כולנו רצים אליו ומחבקים אותו. אושר גדול". כך מתאר השבוע אלירן מויאל, מנהל מתנ"ס קרית השרון בנתניה ושחקן בקבוצת השווים מכבי נתניה את המשחק שמתקיים היום (שישי) באצטדיון נתניה במסגרת אירוע פתיחת העונה של ליגת הכדורגל "שווים בכדורגל".
הכדור הוא הזדמנות
האירוע המרגש מתקיים תוך שיתוף פעולה בין החברה לספורט, אגף הספורט נתניה וארגון ספיישל אולימפיקס ישראל שמובילה את "שווים בכדורגל" (ראה מסגרת). למיזם הספורטיבי־חברתי שותפים גם משרד הרווחה, התרבות והספורט, חברת מגדל, וקבוצות כדורגל בכירות בארץ כמו מכבי נתניה, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, מכבי חיפה ואחרות.
מדובר בפרויקט שבמסגרתו תחת קבוצת הכדורגל המקצוענית של מועדון מסוימת פועלת גם קבוצת הכדורגל 'שווים'. היא מורכבות מאוהדים יחד עם ספורטאים בעלי מוגבלויות, מתאמנת פעם בשבוע ואחת לכמה חודשים מתקיימים טורנירים בהם מתחרות הקבוצות של המועדונים השונים בינן לבין עצמן.
גון צורי, מנהל ספורט ארצי מספיישל אולימפיקס בישראל שמוביל את "שווים בכדורגל": "קבוצות כדורגל מהבכירות במדינה מפעילות בתוך המועדון קבוצות כדורגל המשלבות אוהדים של הקבוצה לצד שחקנים עם מוגבלות פיזית או קוגנטיבית. מה שיפה בפרויקט זה שהוא מייצר הזדמנות של החבר'ה שלנו להיפגש עם אנשים שהם לא היו נפגשים איתם בדרך כלל. המועדונים עצמם מבינים את האחריות החברתית של פרויקט מסוג כזה ומפעילים אותו אצלם. למיזם ותק של חמש שנים כשבעבר תכלל אותו הג'וינט ובשלוש השנים האחרונות אנחנו עושים את זה ואף הצלחנו להגדיל את כמות המועדונים הכלולים במיזם".
על הקבוצה הנתנייתית של "שווים" סיפר: "נתניה אפשרה לנו לעשות טורניר באצטדיון כשלא היו חייבים, יכלו לתת לנו סתם מגרש, אבל מאחר והם מבינים את החשיבות, מפרגנים לנו. מיד כשביקשתי שהאירוע יתקיים פה, נענו בעירייה ושאלו מה אנחנו עוד צריכים. הם עוזרים לנו להגשים חלום לאוהדים לרדת לשחק באצטדיון שגם הקבוצות המקצועיות משחקות שם, זו גאווה ענקית בעבורם. בעיריית נתניה מבינים את החשיבות הגדולה של זה, למשל, היה לנו שחקן על הרצף בנתניה שהיה מאוד בודד בבית הספר ובזכות הקבוצה הוא מצא חבר".
מרימים לחברים
מויאל (39) שכאמור משחק בקבוצה, מספר: "כל החיים אהבתי כדורגל, לשחק, לצפות, אבל הקשר שאנחנו יוצרים בקבוצה עם החבר'ה המיוחדים זה משהו מדהים. בהתחלה אתה בא קרבי למשחק, כמו בשכונה, דוחף, מקלל, אתה רוצה לנצח. אבל לאט לאט למדתי פה שזו לא המטרה. אני נהנה מהיתרונות של הספורט בקבוצה אבל בפן ההתנדבותי אני לא יכול לתאר כמה עונג יש לי כשאני רואה שער ריק ואני מוסר לחבר מיוחד לקבוצה שיבקיע הוא את הגול. אתה מפתח שאננות לניצחון ויותר חשוב לך להרים לחבר שלך".
זה מייצר התמודדות אחרת? יש פה בטח קצת יותר קושי מבכדורגל רגיל.
"אנחנו כאן מקבלים הכול, את הטוב ואת הרע, והופכים להיות חברים טובים. יש לי קשר מעולה עם שלושה מיוחדים שלנו כשאת אחד מהם, בתקופת הקורונה כשלא איפשרו לו לצאת מההוסטל מהחשש להידבק, אני הייתי אוסף ומחזיר. עם אחר אני צפוי לנסוע השבוע לטנזניה. במסגרת העבודה שלי במתנ"ס אנחנו מוציאים 14 חבר'ה מיוחדים לטנזניה להתנדב בבית יתומים עם מלווה מסוים מטעמם. כחלק מהחיבורים בקבוצה, הצעתי לו להצטרף לקבוצה ואני המלווה שלו".
מויאל מספר על השקעה מרובה של עיריית נתניה ובראשה ראש העירייה מרים פירברג איכר ומחלקת הספורט: "אנחנו מקבלים מעטפת נדירה מעיריית נתניה וממכבי נתניה. המאמן שלנו טל חדד, בחור סופר רגיש מכיל, טיפולי. אני לא מפסיק להתפעל מאיך הוא מגיב, מקבל ומכיל התנהגויות. נדיר שאימון מתבטל. כולם מבינים את הצורך של החבר'ה המיוחדים בקביעות ולכן מתייחסים בשיא הרצינות. כל שנה אנחנו גם מקבלים בגדי אימונים חדשים, את המאמן המקצוען שלנו, ואנחנו כמו קבוצה אמיתית. זה לא מובן מאליו, כי אין לזה תקציב הם מוציאים את זה יש מאין. בטורנירים מכבי מארגנת לנו אוטובוס ממותג. עבור האוהדים זו חוויה עצומה להגיע באוטובוס של מכבי נתניה כמו מקצוענים והטורנירים עצמם ברמה גבוהה שופטים מכילים, כיבוד, מוזיקה וכל חוויית הכדורגל."
המגרש ומחוצה לו
אחד השחקנים המיוחדים של הקבוצה, הוא אביב פדרמן (27) שמשחק בה מאז שנתה השנייה: "אני אוהב את מכבי נתניה וגם עובד במכבי נתניה כאיש לוגיסטיקה של מחלקת הנוער. על קבוצת השווים אני מסתכל כמשהו חברתי. אפשר להכיר חברים, להיפגש ולדבר מחוץ לכדורגל. אנחנו עושים מפגשים מחוץ למגרש, אוהבים ללכת למשחקי בוגרים ולנתח אותם כמו גם לסתלבט ולהגיד ביננו 'יאללא בואו נחליף אותם'".
יש התרגשות לקראת הטורנירים כשהם מתקיימים?
"הטורניר שהיה בנתניה היה אמור להיות בשנה שעברה בדיוק בתאריך הזה ובוטל בגלל המלחמה, אז יש התרגשות שזה קורה סוף סוף. יש לי חבר שהיה בנתניה ועבר לפתח תקוה. בטורניר האחרון שהיה בתל אביב התחבקנו ואיחלתי לו בהצלחה. אני מדבר עם כולם ומסתלבט עם כולם. יש לי את הבדיחות הפולניות שלי למשל את כפר סבא שאלתי אם אין להם גם כפר סבתא וכולם צחקו".
פדרמן מספר על ההשפעה החיובית של הקבוצה על חייו: "אני נהנה ומצאתי כמה חברים שאנחנו בקשר גם מחוץ לקבוצה ויש לנו מכנה משותף רחב יותר. משחקים בסוני, מדברים על הקלאסיקו וליגת האלופות. בקבוצה אני מספר 29 כי זה תאריך יום הולדתי במאי, ובגלל שאני עובד במכבי נתניה עשיתי 'קומבינה' ויש לי מדים עם השם שלי בסגול שזה הצבע אהוב עלי וקיבלתי אישור מיוחד מהמאמן שלנו טל. מה גם שגם הבוגרים השנה לובשים סוג של סגול".
"נקודת אור"
מי שמנצח בהרמוניה על השותפות והרוחות החיוביות בקבוצה, הוא טל חדד שמאמן את הקבוצה מרגע הקמתה וזו כבר שנתו השישית בה: "המכנה המשותף של כל השחקנים זה שהם אוהבים כדורגל ואת מכבי נתניה. חלק מהשחקנים מוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים וחלקם אוהדים ביחס שווה. על המגרש כולם שווים, שמחים וכועסים ביחד. כשבחרו אותי לתפקיד, המנהל המקצועי של מכבי נתניה מחלקת הנוער, סשה פלדמן, הרגיש שאתאים. מיד לקחתי בשתי ידיים את ההזדמנות כי ידעתי שיש לי את הסבלנות והיכולת להכיל את האמוציות של המשחק ואת המיוחדות של כל אחד. מבחינתי האימון הוא נקודת האור של השבוע ואני בטוח שגם מבחינתם. בשביל חלק מהם שנמצאים בהוסטלים זו הזדמנות לצאת החוצה ולהיפגש עם חברים. אני בא מעולם כדורגל תחרותי. שיחקתי בכל מיני מקומות והייתי מאמן במחלקת הנוער של מכבי נתניה ומבחינתי מה שקורה כאן זה הערך המוסף הכי יפה בכדורגל, מקור לחבר בין אנשים, לשכוח מהצרות וליהנות. גילאי השחקנים הם מ־16 ועד 50. יש חברויות, נפגשים ל'על האש' ביחד, אחת לשנה אנחנו עושים גיבוש אם זה קריוקי, מסעדה או על האש. זה מעבר לרק כדורגל".
_____
הכי שווים שיש
הארגון העולמי ספיישל אולימפיקס פועל ב־192 מדינות ומארגן את המשחקים האולימפים המיוחדים לספורטאים עם מוגבלות שכלית, התפתחותית ותקשורתית. אחד הפרויקטים היחודיים שלהם הוא 'שווים בכדורגל' הפועל רק בארץ וכולל 14 קבוצות כדורגל הבנויות מסגל שחקנים, חצי אוהדי הקבוצה וחצי ספורטאים מיוחדים.