השבוע, לכבוד חודש הגאווה, הואר אצטדיון נתניה בצבעי דגל הגאווה, ביוזמת סגנית ראש העיר והממונה על הנוער והצעירים שירי חגואל-סיידון. לאחר שהואר האצטדיון, פרסמה חגואל-סיידון בפייסבוק תמונה שלו וכתבה: "חשוב שנדע להאיר בתוכנו ערכים של סובלנות, שוויון וקבלת האחר".
באותו ערב פרסם חבר מועצת העיר, יוני שטבון, העומד בראש סיעת "אחרי", פוסט המבקר את הארת האצטדיון. "אצטדיון נתניה בצבעי הלהט"ב - מי קיבל את ההחלטה?", טען שטבון.
"יש נושאים ציבוריים שחייבים לבוא להחלטה במועצת העיר ולדיון של נבחרי ציבור. בעיר נתניה, ב"ה, יש שוויון ואחווה בין כל חלקי החברה, לכל אדם באשר הוא אדם. אין שום סיבה להכריח את כולם לחשוב שדגל הלהט"ב הוא גם דגלנו. אצטדיון נתניה הוא מבנה ציבורי וסמל עירוני. ראש עיר בנתניה חייב להבין שיש לכבד ולהוקיר את כל החלקים בעם ישראל ובמדינה היהודית, ולפחות להביא החלטה רגישה כזו להכרעת הפסיפס של נבחרי הציבור בעיר. כן לסובלנות, ממש לא למשטרת מחשבות".
הפוסט של שטבון עורר סערה בדף הפייסבוק שלו ורבים התנגדו לדבריו. "אתה אומר סובלנות אבל מתנגד להנפת דגל הסובלנות והשוויון בנתניה", כתב אחד המגיבים. "אתה מאמין שחברי ואני לא שווים לך (או שווים פחות) רק בשל נטיית המין שלנו, אז לכל הפחות יוני, אל תתחסד בערכים כמו סובלנות. אתה לא סובלני לאנשים שנראים או חושבים אחרת ממך. וזאת, ידידי, בעיה שהיא לגמרי שלך". מגיב אחר הוסיף: "נראה לי שגם תאורה מלאה של אצטדיון לא תצליח לגרש מכאן את החושך".
רבים מהמגיבים הצביעו על כך שאין זו הפעם הראשונה שהאצטדיון מואר בצבעי דגל כלשהו, אך זה לא הביא את שטבון בעבר לכתוב פוסט כזה ולשאול מדוע ההחלטה לא הובאה למועצת העיר.
טלי מולנר, המשנה לראש העיר, אף פרסמה פוסט תגובה בדף הפייסבוק שלה וכתבה: "כשהאירו את האצטדיון בצבעי דגל איטליה - הוא שתק", כתבה מולנר. "כשהאירו את האצטדיון בצבעי דגל צרפת - הוא שתק. שנים שמאירים את האצטדיון בצבעים שונים, באירועים שונים, והוא תמיד שתק! אבל הערב, כשהעירייה מחליטה להאיר את האצטדיון בצבעי הגאווה הוא נזעק וכועס שלא הביאו את זה לאישור המועצה. הוא טוען שזה מבנה עירוני ומה פתאום ראש העיר החליטה על זה לבד בלי אישור המועצה".
חגואל-סיידון, יוזמת הארת האצטדיון, מסרה: "אני מברכת על הפעולה ומאוד מקווה שהארת האצטדיון בצבעי הגאווה תכניס עוד אור לעיר שלנו אל מול החושך שמובא לידי ביטוי במילותיו של יוני. אני חושבת שבמקרה הזה, התגובות בפוסט של יוני מדברות בעד עצמן. הציבור בנתניה אומר שאין מקום לחושך ולחוסר סובלנות. אמשיך להיאבק למען הביטוי והזכויות של כלל התושבים, בין אם זה חברי הקהילה הלהט"בית או קהילות אחרות. נתניה היא עיר של כולם!".
מקבוצת "גאווה בנתניה" נמסר: "קבוצת 'גאווה בנתניה' שמחה לשמוע כי בשנתיים בהן היא פועלת, המודעות לקיום הקהילה הלהט"בית בעיר הולכת וגוברת. לא ניתן לקולות חשוכים להתיש אותנו ממאבקנו לשוויון, הכלה וקבלת האחר. אנו מברכים על כך שאפילו קהל עוקביו ובוחריו של חבר המועצה יוני שטבון, הזדעזעו למשמע דבריו הגזעניים והמסיתים. אנו מקווים להמשיך בשיתוף הפעולה המבורך עם חברי המועצה אשר מלווים אותנו במאבק. זהו צעד מבורך, אך המעשים צריכים לבוא לידי ביטוי בשטח וביחס לקהילה הגאה בעיר".
יוני שטבון מסר: "מנהיג ציבורי, אסור לו לחשוש להביע את דעתו. בשנים האחרונות, נציגות קיצונית של ארגוני הלהט"ב משליטים טרור מחשבתי על כל מי שאינו מסכים איתם. אנחנו יודעים איפה הלב של החברה ישראלית נמצא - הוא רחוק מהקיצוניות הזו. כשיש משבר במדינות אחרות בעולם, בצרפת ובאיטליה, יש קונצנזוס רחב בחברה וראוי שערים בעולם יתמכו אחת בשנייה. אך בנושאים רגישים בחברה, חובה על כל ראש עיר להביא את הנושא לדיון במועצת העיר ולהכרעת נבחרי הציבור. די להיתממות".
