נדירים המקרים בהם תפקידים על המסך תפורים כמו חליפה לשחקנים שמלוהקים אליהם. במקרה של אושר מימון מנתניה וסדרת הטלוויזיה "שקופים" (ימים א'-ב' בשעה 20:30 ב-HOT3, HOT VOD ו-NEXT TV), מדובר בדיוק באחד מאותן ההתאמות הנדירות.
מימון, שנחשב במשך שנים לאיש שקוף כמו הדמויות המוצגות בסדרה, לא רק משחק בה, אלא גם היה אמון על ההכנות של הכוכבים הראשיים שלה, יובל סמו וגורי אלפי. במסגרת ההכנות לצילומי הסדרה, ניסה להעביר לכוכביה את חוויותיו, שצבר לאחר שהתגורר במשך חודשים כדר רחוב בנתניה.
רגעי חסד
"סמו, גורי ואני טיילנו ברחובות, ונגענו בחוויות של דר רחוב", מספר מימון, "איפה הוא מתקלח, איפה הוא אוכל, אם הוא צריך שירותים, אז איפה הוא משתמש בהם. איך החברה מתייחסת אליו, איך הוא נראה בפני הסביבה שלו. נפגשנו גם עם אנשים שכיום הם הומלסים, והמטרה הייתה להעביר את החוויות של איך זה להיות שקוף.
"אנשים לא אומרים לך בוקר טוב, הם נרתעים מכל אינטראקציה איתך, זו תחושה זוועתית. ואת זה מעבירים בסדרה בצורה מופתית דרך קומדיה. דווקא בין האנשים השקופים, וזה כן משתקף בסדרה, יש המון אהבה. ברחוב אני צברתי את התובנות הכי גדולות וטובות של חיי שהובילו אותי לריפוי. ופגשתי אנשים מדהימים. הרי מי מגיע לרחוב? מי הם האנשים השקופים? האנשים החלשים, הרגישים, שהתרסקו. וזה מתבטא באופן מדהים בסדרה עצמה".
מימון בן ה-53 גדל והתחנך בנתניה לצד ארבעה אחים נוספים. כבר מגיל צעיר סבל מהפרעת קשב. "גדלתי בבית שאמנם היו בו המון רגעי חסד והמון רגעים יפים, אבל יצאתי ילד קצת שונה, קצת רגיש, עם הפרעות קשב שבשנות ה-70 לא ממש ידעו לזהות", הוא מספר, "לילד כזה קראו עצלן, לצערי שיטות החינוך לילדים 'עצלנים' היו הכאה על בסיס יומיומי בעיקר מצד אבא שלי ז"ל, עם תחושה שאני לא באמת שווה.
"ילד שמקבל מכות בבית מנסה לקבל אהבה בחוץ ובכיתה, אז הייתי מפריע בשיעורים ומצחיק את החבר'ה. וגם המורים עצמם לצערי, השתמשו באלימות כלפי במקרים הרעים, ובמקרים הטובים, נתנו לי כדור ואמרו לי לשחק בחוץ. יש בי חמלה גדולה למשפחה שלי, אין בי כעס עליהם".
מימון מוסיף ומספר שאחד החלומות הגדולים שהיו לו כשגדל, היה להפוך לשחקן. "ברחתי לספרים ולטלוויזיה, והייתי מדמיין את עצמי על המסך כשחקן", מספר, "אני זוכר כילד בנתניה שהייתה הופעה ביום העצמאות בנתניה עם דודו דותן. אני זוכר את עצמי מתקרב לבמה כדי לראות ממה עשויים האנשים האלה מהטלוויזיה, הם לא נראו לי כאחד האדם. להיות שחקן היה נראה לי חלום בלתי מושג".
בוא ניפגש
אחרי שסיים מגמת נגרות בבית ספר מקצועי ("היו לי שתי ידיים שמאליות"), שירת בחיל התותחנים, התחתן, הביא ילד לעולם ועבד בעיקר במכירות מספר שנים. המשבר האמיתי בחייו, הגיע כשנה לאחר החתונה - בגירושים. "היו גירושים מאוד קשים", אומר, "בסוף התהליך הזה, מצאתי את עצמי כדר רחוב".
איך הגירושים הובילו לכך?
"תהליך הגירושים הזה הוליד בעקבותיו גם דיכאון מאוד קשה. חייתי שנים בצל הדיכאון הזה לאחר הגירושים, בלי שאני מאובחן כדיכאוני, אבל יודע בתוכי שאני סובל מזה. עברתי עשרות מקומות עבודה, או שהייתי מפוטר או שהייתי מתפטר.
קראו עוד>>
"דיכאון הוא מחלה שהיא לא פשוטה. אתה יכול במשך ימים שלמים לא לצאת מהבית. הסביבה הקרובה לא יודעת לזהות את זה, אתה נחשב לעצלן. עד שנשברתי פיזית, כלכלית, מנטלית - ומצאתי את עצמי ברחובות נתניה בגיל 47 עם תרמיל, ישן בחוף הים".
איך היה הלילה הראשון ברחוב?
"החלטתי שאני ישן בבית ספר ליד הבית של אמא שלי. כשנרדמתי מתחת לעץ באזור, הרגשתי פתאום שאני נרטב. אני מתעורר, פותח עיניים, ואני רואה שלושה נערים שמשתינים עליי. כנראה הם היו שיכורים, ועשו התערבות ביניהם. רדפתי אחריהם, והבנתי שזה לא מקום לישון בו.
"דווקא בין האנשים השקופים, וזה כן משתקף בסדרה, יש המון אהבה. ברחוב אני צברתי את התובנות הכי גדולות וטובות של חיי שהובילו אותי לריפוי. ופגשתי אנשים מדהימים"
"בסופו של דבר הגעתי לישון על שפת הים, ובלילה הגאות הרטיבה לי את התרמיל. כל יום של לחיות ברחוב היה משימה. ללכת לקניון, לחכות שמישהו יסיים לאכול כדי שתאכל משהו. התביישתי מאוד בסיטואציה שנקלעתי אליה".
איך הצלחת לצאת מזה?
"יום אחד נזכרתי שיש תכנית רדיו של יוסי סיאס, שאנשים היו מתקשרים אליו והוא היה עוזר להם. התקשרתי, עליתי לשידור, ואני בוכה על החיים שלי, ואז הוא שואל אותי 'מי אוהב אותך, אתה אוהב את עצמך?'. ירדתי מהשידור, ואני אומר לעצמי הבן אדם גאון.
"אני נמצא במקום שאף אחד לא נותן לי אהבה, וגם אני מלקה את עצמי? משם התחלתי לעשות מעשים כדי לצאת מהרחוב. אחרי שיצאתי מהרחוב, התחלתי לכתוב, איך מגיעים לרחוב, איך מתמודדים איתו. ובאחד הלילות שאני כותב, אני רואה בעיני רוחי את דוד אופק הבמאי, שהיה איתי בצבא בחיל התותחנים. החלטתי שזה סימן, חיפשתי בגוגל, שלחתי לו מייל, אמרתי לו שאני כותב קצת. הוא אמר לי 'בוא ניפגש'. בפגישה עצמה מתברר בדיעבד, שיש קווים מקבילים בין החיים שלי לבין דמות שהוא כותב בסדרה 'להרוג את הסבתא'. עשיתי אודישנים לדמות, והתקבלתי".
מאז שהופיע בסדרה של אופק, מימון מגשים את חלום ילדותו כשחקן, בזמן שהוא גם מתפרנס במקביל כנהג בהפקות. הוא הספיק להופיע כבר בסדרות כמו "ירושלים", "איש חשוב מאוד", "הנערים", "האחיות המוצלחות שלי" ו-מנגן ושר", ואף בסרטים כמו "התנור".
בימים אלה, מימון מתכנן לצאת לדרך עם הרצאה משלו על חייו. "בשנה האחרונה בניתי הרצאה בשיתוף עם עמותת אנוש שמסייעת למתמודדי נפש, בפרויקט שנקרא 'דו שיח'", מספר מימון, "עשיתי הרצאות בבתי ספר שהתקבלו בפידבקים מצוינים, וזו הרצאה שאני מקווה לקדם כי הוא חשובה לנוער בסיכון, הורים ולכל מי שחווה אלימות בבית ובסביבה הקרובה שלו כילד.
"יש לי במקביל סוכנת מדהימה, דנה ליטוין, שמלקטת לי תפקידים. החלום הכי גדול זה תפקיד על סיפור חיי, או כל תפקיד משמעותי אחר. אני רוצה לעבור את היומיום ולקום שמח ושלו, זאת המטרה שלי. החלומות שלי יבואו תוך כדי תנועה ויקבלו את המקום שלהם".
לעידכונים: חדשות נתניה
