המסעדות ובתי הקפה באזור נתניה וחדרה פתחו את שעריהם לאחר תקופה ארוכה שפגעה בפרנסתם והותירה אותם מבולבלים. שוחחנו איתם השבוע.
קראו גם:
אריק ושדי בעל "קפה חנקין" הפועל כבר 17 שנים באזור מפרץ בנימין בחדרה פתח את שעריו לאחר כחצי שנה שהיה סגור. "במשך שבוע התארגנו לקראת הפתיחה. אחרי חצי שנה שהמקום לא עבד, יש המון הכנות, במיוחד כשאנחנו ממוקמים על הים. יש תקלות במכשירי חשמל, צריך להתארגן מול ספקים שהכול יגיע טרי ורענן.
"למזלנו הצלחנו להחזיר את רוב העובדים שלנו שזה יתרון גדול. יתכן שתהיה קצת בעיה עם מלצריות אבל אנחנו ערוכים, אני, אשתי והילדה מתגייסים לטובת העניין. ידוע לי על הרבה קולגות שלא יכולים לפתוח כי העובדים מסרבים לשוב מחל"ת", אומר ושדי.
מתחילים מחדש
מיכאל ישי, הבעלים של "מיזו סושי בר" בקניון נעימי בנתניה מספר: "זו תחושה מאוד משמחת, אני מאוד מאושר. אבל מצד שני, זה כמו לפתוח מסעדה מחדש. זה משהו לא פשוט לארגן עובדים מחדש, הצוות כבר רובו מצא את דרכו במקום אחר, או שהם לא רוצים לצאת מהחל"ת. אבל מצד שני, כן יש איזושהי תחושה שאנחנו חוזרים לאיזושהי שגרה, משהו שאנחנו לא בטוחים בו, אבל נהיה אופטימיים. אני אופטימי אבל זהיר, יכול להיות שכל השחרור הזה הוא רק בגלל שיש בחירות, אבל אני מקווה שזה ימשיך".
גם במסעדת "פראטלי" במתחם Y סנטר בנתניה משדרים אופטימיות, ומחכים לשובם של הלקוחות. "אנחנו ממש מתרגשים מזה, מלהושיב מחדש אנשים במסעדה", אומר שרון ישי, אחד השותפים במסעדה, "ברגע שהודיעו על הפתיחה היו המון טלפונים, הרבה הזמנות. אנחנו קודם כל החלטנו לפתוח רק את החלק המקורה בחוץ לשבוע, ומשבוע הבא אני מאמין שנפתח את החלק הפנימי של המסעדה".
נורית אלפנדרי מ"המטבח", במתחם גן שמואל שמתפקד כמרכז קולינרי לסדנאות בישול ואפייה וכמסעדה לקבוצות סגורות מרגישה שהיא מתחילה מחדש: "זה להתחיל מאפס, כאילו הקמתי את המקום מחדש, כי אין חומרי גלם, קונים הכול, יש התקשרויות חדשות עם ספקים, חלק מהם גם קרסו בקורונה והיה צורך למצוא אחרים. גם למצוא עובדים היום זה הרבה יותר קשה בגלל פיתויי החל"ת. יש גם בלאי של ציוד שלא עבד הרבה זמן ולכן התקלקל וצריך אנשי מקצוע שיחזירו אותו לכשירות ואלו עליות שאתה לא מודע אליהם כשאתה חוזר מסגר".
עוד הדגישה אלפנדרי כי הבחינה במעט חשש של לקוחות לחזור לבילוי במסעדה: "מחד, אני מרגישה שהקהל מאוד רוצה לצאת מהבית, מנגד בקול שלהם אני שומעת קצת חשש ורגשות מעורבים. בניגוד לפעמים הקודמות שהיינו מאוד אופטימים, הפעם אנחנו יודעים שאולי ניסגר עוד פעם, אז לא רצים קדימה ועושים תוכניות לקיץ, וזה קצת מבאס. יחד עם זאת, נרגשים ושמחים לחזור, התגעגענו מאד להמולה השמחה ולאנרגיה הטובה כאן. כל התקופה אמרתי שהקורונה לא תיקח ממני את השמחה ועמדתי בזה".
ניר כהן, הבעלים של בר "הכהן" בכרכור ושל מסעדת "בית תבורי 1937" בפרדס חנה, מספר כי הסגר האחרון לימד אותו כי בתחום הזה אין טעם לתכנן לטווח הארוך: "תשעה חודשים ישבנו בבית. בפתיחה הנוכחית יש קצת קשיים כמו חוסר בצוותים, אבל זה זז הצידה לעומת התחושות הטובות.
"ביום הראשון של הפתיחה חווינו ערב מדהים בשני המקומות, והיה לנו כיף לראות את האנשים ולשרת אותם. כמובן שיש חששות לכל מי שעוסק בתחום הזה, שלא יודע מה יהיה מחר. אבל אני אומר, היום פתוח, תנו ליהנות ולעבוד לפני ששוב יחזירו אותנו לבתים, הרי עברנו הכול: בכינו, צעקנו, הפגנו, זה כאילו להילחם בקיר, אז לומדים לשחרר ותודה לאל יש בורא בשמיים וסומכים עליו והכול קורה".
גיא יצחקי, מייסד ומנהל של מתחם חצר השוק בפרדס חנה מספר כי רק מסעדה אחת ה"פיורי", פתחה השבוע את שעריה במתחם: "מה־20 בספטמבר המתחם היה סגור כי העסקים לא בנו את עצמם למצב של משלוחים. ביוני חזרו לעבודה, בספטמבר הכול קרס שוב. ניסינו ללכת כמה שיותר לקראת העסקים שרק פתחו גם מבחינת שכר דירה. ניסינו לקבל את אותם התנאים של הסגר הראשון שאז המועצה נתנה תקופה של חודשיים ללא שכר דירה. בסגר הזה הרשויות והמדינה לא קפצו ישר עם פיצויים וסיוע, כי לדעתי לא ידעו כמה זמן זה ייקח. כעת, כשחוזרים לשגרה המועצה לא סוגרת בפנינו דלתות ואנו חשים שתהיה הקשבה והיענות".
התגעגעו ללקוחות
בקפה לנדוור ב"מול החוף וילג'" בחדרה עמלו על הפתיחה וגם תלו בלונים חגיגיים עם הכיתוב "התגעגענו". אופיר משיח בעל המקום: "כמעט שנה לא עבדנו, לצד הקושי, יש התרגשות, מתח וכיף של חזרה לשגרה. שמרנו על רוב הצוות, אבל גם מגייסים עובדים חדשים. ניצלנו את הסגר לשיפוץ נרחב של המקום והכנו הפתעות חדשות בתפריט. הקהל שלנו הגיע, חיכה הרבה זמן".
גרמן פסח, מבעלי ה"סאגה בר" וה"וייב" עמל עד הרגע האחרון על היערכות לקראת הפתיחה: "אני הרבה יותר אופטימי מבסגרים קודמים. עשינו בסוף השבוע פיילוט ל'וייב' עם 50 אחוז תפוסה באישורים הרלוונטיים של כל הגופים ויום למחרת פתחנו גם את ה'סאגה'. התגעגענו מאוד ללקוחות. כל התקופה התקשרו לקוחות ושאלו מתי נפתח ואמרנו 'עוד מעט' והנה, סוף סוף העוד מעט הגיע".
מושיקו ממן בעלי רשת "פרש דה מרקט", שסניף שלה פועל במול החוף וילג' בחדרה סיפר על קושי בהשגת כוח אדם: "ההיערכות לחזרה הייתה קשה עד כמעט בלתי אפשרית. השוק במצב קטסטרופלי ויש מחסור ענק בעובדים שלא רוצים לחזור מחל"ת וגם הצעירים שלהם אין חל"ת לא רוצים לעבוד, שזה מפתיע. המדינה לא השכילה לייצר מענקי חזרה, לחזור להניע ולהתניע זה עלויות של כ־100 אלף שקלים לעסק כזה. יש הגבלת מרחק שני מטר משולחן לשולחן ותפוסה של עד 75 אחוז.
"המסעדנים הפכו להיות שוטר האכיפה של הממשלה, שצריכים לבדוק דרכון ירוק. איפה נשמע דבר כזה? יש בי אופטימיות זהירה, כי יש המון ספקולציות לגבי ההמשך. ברמה האישית אני לא מאמין שיהיה עוד סגר, אבל אם יהיה לא נוכל לעמוד בו וזה יהיה גזר דין מוות לכל הענף".
באים לפרגן
לצד בעלי המסעדות, גם הלקוחות עצמם מתרגשים לחזור לצאת ולהנות. ירדן ארדיטי, לקוחה קבועה במסעדת "פראטלי", לא פספסה את הפתיחה של המסעדה להושבה. "אני מלווה את המסעדה מאז הפתיחה שלה", אומרת ארדיטי, "מאז אני שם קבוע, גם המשפחה, גם החברים, זו מסעדת הבית שלנו. חשוב לפרגן ולבוא. ההרגשה של לחזור שוב, לצאת ולהגיע לבתי קפה ומסעדות, היא הכי כיפית בעולם".
יוליה פיכמן מנתניה מוסיפה: "אנחנו גרים בשכונת אגמים שבע שנים, וכבר שבע שנים מבקרים במסעדת 'ג'קו', עם הילדים, לבד, אם זה אירוע משפחתי או סתם יציאה. כבר השבוע קבענו שלוש פעמים למסעדה עם ההודעה על הפתיחה".
יעקב ולטוך, פנסיונר והמורה המיתולוגי לספורט מחדרה התרגש גם הוא עם הפתיחה: "כבר ביום ראשון ישבתי בבית קפה. יש לנו פרלמנט חברים, כולם בני אותו מחזור. אנחנו שמחים מאד על החזרה של המסעדות, זה הבית שלנו בשנים האחרונות. לפעמים לא במסגרת הפרלמנט, אנחנו באים גם עם הנשים שלנו לארוחות ערב".
דניאלה רוזן, מורה פנסיונרית מחדרה: "אני כל כך שמחה שחזרו בתי הקפה והמסעדות לפעילות. יש לנו פרלמנט שמונה כ־12 חברים וחברות ובעבר ישבנו בבית קפה 'בליקר בייקרי' במתחם מיקס עד שהחלו הסגרים ולא היתה אופציה. במתחם 'מול החוף', מוצבים שולחנות פיקניק קטנים, ושולחנות נמוכים בכל האזור, ככה שאפשר היה לקנות אוכל כשמותר היה טייק אווי ואנחנו התיישבנו על אחד השולחנות הפזורים במתחם. זה פתרון נהדר ושגיליתי אותו הייתי בהיי. בחודשים שהיה אפשר, ישבנו בשבתות בפרלמנט שלנו ב'לנדוור' ומשמח אותי לחזור לשגרה זו".
