זמני כניסת ויציאת שבת בנתניה: השבת של ה-6 באפריל בנתניה, כ"ז אדר ב' ה'תשפ"ד, תיכנס ביום שישי בשעה 18:43 ותצא למחרת בשעה 19:41. השבוע אנו קוראים את פרשת השבוע: שמיני.
בפרק י, פסוקים י וי"א אומרת התורה: "ולהבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור ולהורות את בני ישראל את כל החוקים וכו'".
קראו סיפור יפה. הגמרא במסכת פסחים (פרק ג, פסוק ב) מספרת על שני תלמידים שישבו לפני הלל הזקן ולמדו תורה. שאל אחד התלמידים" "מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה" - מדוע כשבוצרים ענבים מקפידים לבצור בכלים טהורים וכשמוסקים זיתים, לא מקפידים על כלים טהורים?
שימו לב למילים בהם בחר התלמיד כששאל את שאלתו. לעומתו התלמיד השני שאל: "מפני מה בוצרים בטהרה ומוסקים בטומאה?". שמים לב להבדל בניסוח של השניים. התלמיד הראשון מאריך במילותיו ואינו משתמש במילה שאינה טהורה והשני כן. משתמש במילה טומאה.
אמר רבם, הלל הזקן: "מובטח אני בזה: התלמיד הראשון שהקפיד על לשון נקיה, יהיה מורה הוראה בישראל". וכך היה.
ראו את החשיבות שהתורה נותנת ללשון נקיה. הנה עוד מקום בתורה בה הפרשה מאריכה במילים, ולו בשביל שנלמד את החשיבות של הלשון הנקיה.
בחומש הראשון, חומש בראשית פרק ז' פסוק ח' נאמר: "ומן הבהמה אשר איננה טהורה". התורה יכולה היתה לומר ומן הבהמה הטמאה, אבל היא בוחרת להאריך ולומר: "הבהמה אשר איננה טהורה", ולא הבהמה הטמאה.
גם בחומש האחרון, חומש דברים, אומרת התורה: "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור" (פרק כ"ג פסוק י"א). "לא יהיה טהור", במקום לקצר ולומר איש טמא.
כמה חשוב שנשמור על לשון נקיה. אנחנו יכולים להרוויח כל כך הרבה זכויות ודברים טובים על ידי שימוש בלשון יפה, נעימה ומכובדת. וברמה האישית זה יעשה אותנו טובים יותר.
בעקבות פרשיות השבוע חשבתי על רעיון, הרי כל שבוע הפרשה מלמדת אותנו ונותנת לנו תובנות לחיים. אז אולי בכל שבוע נלמד משהו מהפרשה ונקבל על עצמנו להשתדל בדבר אותו למדנו לשבוע אחד בלבד. עד הפרשה הבאה. זה לא יהיה כל כך קשה אם זה רק לשבוע, נכון?
ונקדיש את הזכויות של הקבלה הטובה שלנו לזכות החטופים והחטופות שישובו כבר הביתה, לזכות חיילי ישראל ולזכות העם שלנו.
שבת שלום!
