זמני כניסת ויציאת שבת בנתניה: השבת של ה-28 ביוני בנתניה, א בתמוז התשפ"ה, תיכנס ביום שישי בשעה 19:31 ותצא למחרת בשעה 20:34.
פרשת קורח
והקשר שלה למלחמת "עם כלביא"
פרשת קורח, עוסקת במחלוקת של קורח ועדתו כנגד משה ואהרן, מתוך קנאה ורצון לשלוט במנהיגות ובמשרות הכהונה. קורח טוען כי "כל העדה כולם קדושים", ומבקש לערער על הסמכות שניתנה למשה ואהרן מאת ה'. הסיפור מסתיים בכישלון המרד, כאשר האדמה בולעת את קורח ואנשיו, ואש יוצאת מלפני ה' ומכלה את עדתו.
פרשת קורח מלמדת על הסכנות שבמחלוקת לשם כבוד או שלטון, לעומת החשיבות של אחדות ומנהיגות אותנטית הנובעת מאמונה ומסירות. מלחמת "עם כלביא" יכולה להיתפס כמאבק שלנו לערכים גבוהים, של הגנה ושמירה על ביטחון עמנו, להגנה על ירושלים – סמל האחדות הרוחנית והלאומית של עם ישראל.
בירושלים, עיר שמייצגת את הקשר בין עם ישראל לאלוקיו, הקשר בין עם הקודש לעיר הקודש, המחלוקת של קורח מהווה אזהרה לכולנו, חוסר אחדות עלול להחליש את העם מול אתגרים חיצוניים ופנימיים.
במלחמת "עם כלביא", ניתן היה לראות את המאבק המשותף של עמנו,מאבק למען אחיזתנו בארץ הקודש ובירושלים, ירושלים עיר הקודש, אותו הקודש שעליו נאבק קורח.
קורח שפעל מתוך אינטרסים אישיים ולא מתוך הכרה בסדר האלוקי, נכשל באופן ניהול המאבק ותוצאת מאבקו היתה אקוטית וחמורה ובמידה מסוימת עיצבה את דמותו של העם שעדיין נע ונד במדבר בדרכו לארץ ישראל.
אחדות סביב ערכים משותפים
אנו, מדינתנו, צבאנו וממשלתנו יצאנו למלחמה נגד העם הצבא האיראני מתוך תחושת שליחות שעם הקודש, עם מאוחד ולא מפולג. במלחמת "עם כלביא", אפשר היה לראות קשר למאבק על זהותו של עם ישראל, כפי שמתבטא בפרשת קורח.
כאשר העם כולו עומד מאחורי ההנהגה והצבא שלו ובהיעדר מחלוקת שאינה לשם שמיים, ראינו וחווינו שהאחדות סביב ערכים משותפים הביאה לברכה והצלחה למנהיגינו וחיילינו.
בניין ירושלים, כמוטיב מרכזי ביהדות, משמש כסמל רוחני ופיזי לעם ישראל, המייצג את השאיפה לגאולה, אחדות וקדושה. בהקשר של פרשת קורח ומלחמת "עם כלביא", ניתן לקשור את בניין ירושלים לנושאים של מנהיגות, אחדות והתגברות על מחלוקות, תוך שימת דגש על ירושלים כמרכז הרוחני והלאומי של העם היהודי.
"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו", מסמלת את החיבור בין כל חלקי העם. בניין ירושלים, אם כן, הוא לא רק בנייה פיזית של חומות ובתים, אלא גם בנייה רוחנית של אחדות, שבה מתגברים על קנאה ופילוג כמו זה של קורח.
בניין ירושלים, אם כן, הוא תהליך של תיקון המחלוקת של קורח – לאחד את העם סביב מטרה משותפת. במלחמת "עם כלביא", ניתן היה לראות ולחוות את המאמץ לבנות את ירושלים כמאבק נגד כוחות שמבקשים לפלג, בין אם מדובר באויבים חיצוניים או בפילוג פנימי בתוך העם וכשכוחות הפילוג לא הצליחו וכוחות האחדות גברו, עם ישראל הצליח ומנצח וירושלים כלל לא נפגעת.
בניין ירושלים דורש מאיתנו לאמץ את דרכו של משה – ענווה, מסירות ושאיפה לקדושה משותפת, ולא תחרות על שלטון או מעמד.
בפרשת קורח אנו רואים את הסכנה שבמחלוקת, שמפרקת את העם ומחלישה אותו. קורח ניסה לערער על הסדר האלוקי, אך ה' הראה שקדושת העם תלויה בחיבור למטרה משותפת. ירושלים, 'עיר שחוברה לה יחדיו', היא הסמל של אותו חיבור. במלחמת 'עם כלביא', כשאנו נלחמים כגורי אריה למען זהותנו, עלינו לזכור שבניין ירושלים מתחיל באחדות – בינינו, עם תורתנו, ועם ה'. נבנה את ירושלים לא רק באבנים, אלא בלבבות, בתפילה ובמעשים טובים, עד שנזכה לראותה כ'עיר השלום' במלוא תפארתה.
את דבר התורה הזה אני כותב בחלוף כשבועיים במילואים,כחייל במערך המילואים של פיקוד העורף, במילואים אתה נפגש בחיילים מכל קצוות הקשת הפוליטית, מכל המגזרים ומכל רחבי הארץ, באתרי ההרס פגשתי תושבים שנמנים על כל המגזרים במדינתנו ובקרב כוחות החירום,הרפואה וההצלה פגשתי גם כן, את מי שנמנים על כלל המגזרים בארצנו, כולנו היינו מאוחדים ורתומים להציל נפשות בישראל, להיות פנויים לסייע למפונים, לפצועים, אף אחד לא שאל מי הפצוע, מי הלכוד, מי המשפחה שאיבדה הכל. פשוט נרתמנו לעזור, לסייע ולתמוך ובזכות אחדות זו, ניצח עם ישראל את אויבינו שבאו עלינו.
כולי תקווה שנמשיך באחדות זו בשגרה כבחירום.
שנלך בדרכם של משה העניו מכל אדם, ובדרכו של אהרון שהיה רודף שלום.
