בתוך רחוב צפוף באזור התעשייה הישן של נתניה, עמוס מוסכים ומחסנים, נגלה לפתע שטח ירוק ורחב ידיים. לא, לא מדובר בגינה חדשה בעיר אלא בכלבייה, שמשרה אווירה נעימה ונינוחה.
תכירו את כלבלביית "ג'יג'ו" - בית חם לכלבים, המשלבת טיפול בכלבים בסביבה ירוקה ומטופחת ומהווה מקום מפלט ושיקום לכלבים. מדי שנה עוברים במקום למעלה מ־300 כלבים וכ־350 חתולים שמגיעים לטיפול או שנאספו כי נזנחו. מסתבר שהשיפוץ שערכה עיריית נתניה במקום לפני כשש שנים וחצי בעלות של ארבעה וחצי מיליון שקל שהגיעו מתורמים, שינה את המקום מהקצה אל הקצה. שטחו של המרחב הכללי גדל מדונם וחצי לחמישה ונוספו בו כלובים רבים. בעתיד מתכננים, כך נמסר מהעירייה, להרחיב את המקום בעלות נוספת של 200 אלף שקל מפני שאוכלוסיית הכלבים גדלה ויש דרישה לעוד כלובים.
לו"ז יומי
כל בוקר נפתח בניקוי התאים, האכלה ובדיקת רופא. התאים, בגודל של 30 מ"ר, מאפשרים מרחב לכל כלב. במקום שתי חצרות גדולות לשחרור הכלבים, מיטות שינה, ניקוז לתעלה, תנורי חימום בחורף ומקום ייעודי לכלי אוכל. התאים שנבנו בצורת "ר" מאפשרים לכל כלב למצוא את מקומו. ישנה גם חצר משותפת גדולה לכל הכלבים במתחם וגן רחב היקף בו יכולים המתנדבים לטייל עם הכלבים, ביניהם גם רוני איכר, בעלה של ראש העירייה מרים פיירברג-איכר, שמגיע באופן קבוע להאכיל ולטפל בכלבים.
אלון אהרון: "ברשויות גדולות אחרות אנחנו מדברים על מספרים של 1,900 חתולים שעוברים עיקור, בנתניה יש קרוב ל־4,000 עיקורים וסירוסים"
הכלבים זוכים למפגש עם בני נוער דרך פעילות קבועה של "מחויבות אישית" של "נוער אוהב חיות" מבתי הספר שמתנדבים בכלבייה. "יש לזה ביקוש גדול", אומר מנהל המקום, רונן חזוט, "בני 16 מגיעים לריאיון על מנת להתקבל, הם צריכים להתחייב להישאר כאן כל השנה, כי הכלבים צריכים קשר קבוע. הם מקבלים מאיתנו הכשרה ובסופו של דבר הרבה מהם גם מאמצים כלבים. תוך שבוע-שבועיים הם מגיעים עם ההורים לאמץ כלב".
בנוסף, משולבים במקום אנשי מקצוע לטיפול בכלבים ובראשם הווטרינר העירוני, ד"ר לואיס הורנשטיין, וכן אנשים בעלי מוגבלויות.
אלון אהרון, ראש מינהל האכיפה, הפיקוח והביטחון בעיריית נתניה מוסיף כי "בעבר היה פה וטרינר שהועסק בחצי משרה, והיום יש וטרינר במשרה מלאה ועוד ארבעה וטרינרים בחצי משרה, יש את רונן ועוד שני עובדים בעלי מוגבלות שדואגים לכלבים. נתניה מוגדרת כתחנה אזורית, ולכאן מגיעות משאיות המזון לבדיקתו של הוטרינר העירוני".
יש טענות של פעילי בעלי חיים בנוגע להזנחה בנושא סירוס חתולים.
אהרון: "קם גוף במדינה שמנסה לעשות רעש בכל הרשויות המקומיות. הפעילים הנתניינים נסחפו אחרי הפעילים הרעשניים מתל אביב וחיפה. אז בדקתי את הנתונים ובכל הנוגע לסירוסי חתולי רחוב, נתניה היא בין המובילות ברשויות המקומיות. ברשויות גדולות אחרות אנחנו מדברים על מספרים של 1,900 חתולים שעוברים עיקור בשנה, בנתניה יש קרוב ל־4,000 עיקורים וסירוסים. יש לנו עכשיו פיילוט נוסף, ובעזרתו אנחנו נגיע ליעד של 5,000 בעזרת שני וטרינרים שנעסיק, שיעשו מסביב לשעון עיקורים וסירוסים. הלוכדים שלנו ילכדו את החיות ויביאו אותם לכאן".
רונן חזוט: "בני 16 מגיעים לריאיון על מנת להתקבל, הם צריכים להתחייב להישאר כאן כל השנה, כי הכלבים צריכים קשר קבוע"
אז פעילי בעלי החיים לא מודעים לעובדות?
"הבנו שיש המון פעילים שלא זכו ליחס חם. בישיבה שקיימו איתם הבנו שיש לנו מטרות משותפות ואינטרסים משותפים והם יודעים עכשיו שיש להם אצלנו אוזן קשבת. מהיום פעילים שילכדו חתולים, יעזרו לנו ויוכלו להגיע ישר לווטרינרית שלנו אלינה טרגובניק האחראית על סירוסי החתולים. אנחנו נותנים מענה לכל בעל חיים, זה לא רק חתולים וכלבים, גם בעלי כנף, אפילו עטלף הגיע לפה השבוע".
לדברי אהרון, נתניה נמצאת בשלבים מתקדמים של רישומי DNA של כלבים, באמצעותם יוכלו לאתר בעלים שלא אספו את הגללים של כלבם. "אחרי שבקצרין היוזמה הזו צלחה, הגענו להבנה ששווה להביא את זה גם לנתניה. 8,000 בתי אב רשומים כמחזיקים כלבים. ה-DNA ייתן לנו מעקב טוב ויעיל".
אוכל ברחוב
לאהרון יש גם בשורות בנוגע לחתולי הרחוב: 20 פינות האכלה שעומדות לשרותם בנתניה יגדלו לכדי 100 פינות האכלה. אהרון מתחייב ומוסיף, שיתחשבו בתושבים שמתנגדים לפינות שכאלה ליד ביתם, והן לא ימוקמו באזורים אלה.
"יש חוק שאסור להאכיל חתולי רחוב באוכל רטוב. מי שמוריד למטה את הדג והפסטה שנשארו במטבח, יקבל על זה קנס", מדגיש אהרון, "התושבים שגרים שם סובלים מחולדות ומזיקים שמגיעים בעקבות האוכל הזה. חילקנו את העיר לרבעים, ניתן מענה נכון לכל העיר בעזרתם של פעילים רבים.
מה האתגרים העומדים בפניכם נתניה?
חזוט: "נתניה גובלת בהרבה שטחים פתוחים ואנחנו נתקלים בכלבים משוטטים מגזעים מסוכנים כמו פיטבולים ואמסטפים. היו לנו גם מקרי נשיכות. כלב שמגיע לפה אחרי שנשך מישהו, לא ישוחרר לפני עיקור וסירוס, אם הבעלים לא יסכים לתנאים - הכלב לא יחזור לחזקתו".
ד"ר הורנשטיין: "מבחינתי האתגר הכי גדול הוא הטיפול בבעלי החיים. למשל, כלב שמגיע עם חוט ברזל על הצוואר ורואים את הפצע העמוק שלו. אני במקצוע 42 שנים ועדיין קשה לראות את הכלבים והחתולים שמגיעים במצב קשה. בקיץ, בעיקר יש עלייה גדולה במקרים קיצוניים. אנשים זורקים כלב בתחנות דלק, יוצאים לחופשה ולא חוזרים לקחת אותו כי לשים לשים את הכלב בפנסיון זה יקר".
החורף מגיע והכלבים שנמצאים בכלבייה מחפשים עכשיו יותר מתמיד בית חם. העובדים בכלבייה זוכרים במיוחד סיפור של כלב שהגיע אחרי תאונה במצב נוראי: "מפה הוא עבר דחוף למרפאה ועבר שיקום ארוך. הוא היה כלב מבוגר ומוזנח ואחרי הטיפול פה הוא מצא בית. כל כלב שמגיע לפה מקבל יחס טוב", אומר חזוט, "שלשום אדם השאיר פה כלב מסוג אסקי סיבירי גזעי, כי הוא לא היה מוכן לשלם לחיסון 200 שקל. אנחנו נותנים בית לחיות שלא רוצים אותן". לחזוט חשוב להבהיר שכל הכלבים במקום בסוף מוצאים בית, "אין פה אופציה של הרדמה. מאז שאני נמצא פה אפשר לספור על כף היד המתות חסד שעשינו פה, וזה רק כי הרופא קבע".
אהרון נזכר בסיפור שנגע לו ללב: "היה לנו פה מקרה של גור חתולים שנכנס לתוך ערימת מלט בכיכר ונתקע שם, עיריית נתניה שילמה קרוב ל-20 אלף שקלים כדי להציל אותו. יש פה חמלה גדולה".
ד"ר הורנשטיין מפרט: "השאירו חור קטן שדרכו נכנס החתול, זה הטבע של חתולים, בסוף הצלנו אותו".
חזוט: "בעלי כלבים מהאזור משליכים את הכלבים שלהם קרוב לכלבייה שלנו, כי הם יודעים שפה מטפלים בהם טוב, פעם בשבוע אנחנו מוצאים פה כלב קשור לשער או קרטון מלא בחתולים", הוא אומר בעצב. "אנחנו עובדים עם עמותת הרצליה-נתניה אוהבת חיות, ויש שיתוף פעולה והרמוניה מלאה. זה המתכון להצלחה ביחד עם ימי האימוץ הסדירים שמתקיימים פה".
ואכן, רוב הכלבים מוצאים בית מהר יחסית, שכן המקום מקיים ימי אימוץ בכל סוף שבוע בשיתוף עמות הרצליה ונתניה אוהבות חיות. כמו כן, ניתן להגיע בכל יום על מנת לאמץ כלב שמחכה לבית.
