3 צפייה בגלריה
יהודה מושקטל. צילום: אסף פרידמן
יהודה מושקטל. צילום: אסף פרידמן
יהודה מושקטל. צילום: אסף פרידמן
בעלי עסקים מנתניה קיבלו לפני כשבועיים מהעירייה מכתבי דרישת תשלום בגין אגרת שילוט. לתדהמתם גילו, שהסכום שהם נדרשים לשלם עלה בלא פחות מ-350 אחוזים, ביחס לשנה שעברה. חלק מבעלי העסקים פנו לעירייה, בבקשה לברר את פשר העלאת מחירי האגרה, שעליה לא קיבלו כל הודעה מוקדמת. בעקבות הפנייה, פירסמה העיריה הודעה, שעל-פיה, הסיבה להתייקרות נעוצה בתיקון לחוק העזר העירוני, שלא עודכן מאז שנת 1960.
כמו כן, ציינה העירייה, כי שלטים עד גודל שישה מ"ר יחויבו על פי התעריף הקודם, בכפוף להנחיות. לאחר בדיקה גילו בעלי העסקים, לטענתם, שהנחיות אלה פוטרות מההתייקרות רק שיעור זעיר מהעסקים, שכן הן דורשות עמידה במאפיינים ספציפיים מאוד, שאינם קיימים ברוב השלטים בעיר. כך שבפועל, רוב בעלי העסקים יצטרכו לשלם אגרת שילוט יקרה בהרבה מכפי ששילמו עד כה. "אנחנו רק רוצים להתפרנס בכבוד, והעיריה לא מפסיקה לשים לנו רגליים", אומרים בעלי העסקים ומבטיחים: "לא נוותר".
3 צפייה בגלריה
קובי לחמיש. צילום: אסף פרידמן
קובי לחמיש. צילום: אסף פרידמן
קובי לחמיש. צילום: אסף פרידמן
"זה לא הוגן"
יהודה מושקטל הוא הבעלים של חנות הסלולר "מובייל פלאנט", ברחוב רזיאל, זה שבע שנים וחצי. לדבריו, היה הראשון מבעלי העסקים בעיר שקיבל את אגרת התשלום השנתית, שבה הופיע סכום הגבוה פי שלושה וחצי מהסכום ששילם בשנה שעברה. "בשנה שעברה שילמתי 390 שקלים בעבור שילוט. במכתב שקיבלתי לפני שבועיים הופיע סכום של לא פחות מ-1,350 שקלים", הוא מסביר. "חשבתי בהתחלה שזאת טעות.
שלחתי צילום של המכתב בקבוצת הווטסאפ של בעלי העסקים, ולאט לאט התחלתי לקבל הודעות מעוד ועוד בעלי עסקים, שגם אצלם האגרה עלתה ב-350 אחוז. זה עסק משפחתי, גם ההורים שלי עובדים כאן, החנות הזאת מפרנסת משפחה שלמה. איך אפשר לספוג סכום כזה? גם ככה העירייה לא עושה לנו חיים קלים בלשון המעטה, החל מהארנונה היקרה, דרך המחסור בחניה במרכז העיר, מה שגורם ללקוחות להעדיף קניונים ומרכזים מסחריים עם שפע של מקומות חניה, וכלה בקנסות שהעירייה מטילה עלינו על ימין ועל שמאל. בעירייה כל הזמן מתגאים בכך שהם מעודדים את העסקים ועוזרים להם, אבל אלה רק דיבורים. בפועל הם עושים בדיוק ההיפך".
מושקטל מציין, כי לא ניתנה לבעלי העסקים כל הודעה מוקדמת על העלאת מחירי השילוט, וכי הם גילו את ההתייקרות רק כשקיבלו את דרישת התשלום, שבה נכתב, כי אם לא ישלמו עד 15 באוגוסט, פחות מחודש מיום קבלת המכתבים, ייקנסו. "זאת גזירה שנפלה עלינו פתאום. איך ייתכן שעל זה שעומדים לדרוש מתושבי חוץ לשלם כמה שקלים בשביל לרדת במעלית לים מודיעים לפני כן בכל מדיה אפשרית, ועל העלאה של 350 אחוזים באגרה לא מוצאים לנכון להודיע? זה הזוי ולא הוגן, שלא נתנו לנו זמן להתארגן מראש", אומר מושקטל. "יש בעלי עסקים עם שלטים גדולים יותר משלי, שמראש שילמו סכומים גבוהים, וההתייקרות העלתה להם את האגרה לסביבות ה-35,000 שקלים. זה מטורף, מוטב לקנות בסכום הזה רכב עם פרסומת לעסק שיסתובב בעיר. לא כולם יכולים להתארגן על סכום כזה בפתאומיות, תוך פחות מחודש".
מושקטל מוסיף, כי לבעלי העסקים אין אפשרות לצאת למחאות נגד העירייה, שכן הם לא רק הבעלים של העסקים, אלא גם עובדים בהם בפועל, ואינם יכולים להרשות לעצמם להפסיד ימי עבודה. "אני הבעלים, המוכר והטכנאי בעסק שלי", הוא מסביר. "אני עושה זאת, כי העלויות הגבוהות שהעירייה דורשת אינן מאפשרות להחזיק הרבה עובדים. אני לא יכול לעזוב את העסק ולצאת למחות, כי הוא פשוט לא יתפקד, וזה משהו שאני לא יכול להרשות לעצמי, יש לי חמישה ילדים לפרנס. אבסורד שבסוף, כל העבודה הזאת הולכת על מימון שלטים".
3 צפייה בגלריה
ציון מיטרני. צילום: אסף פרידמן
ציון מיטרני. צילום: אסף פרידמן
ציון מיטרני. צילום: אסף פרידמן
להוריד את הלד
ציון מיטרני, גם הוא בעלים של חנות סלולר ("מר וגברת פון", ברחוב שער העמק), מזכיר, כי ההעלאה הנוכחית של אגרת השילוט מצטרפת להעלאה בתשלום האגרה בגין שלטי לד לפני כחצי שנה, אשר בעקבותיה הוא ובעלי עסקים נוספים הסירו את שלטי הלד שהושמו על העסקים שלהם. "בינואר, כששמענו שהמחיר על שלטי לד עלה, היה לי ברור שאני מוריד את השלט, לא יכולתי לעמוד בזה", הוא מסביר. "הורדתי אתו עוד חצי מהמדבקות שקשורות לעסק שהיו לי על השמשה, הכול כדי לצמצם את העלויות שלי. והנה, לפני שבועיים הגיעה אליי אגרת תשלום על סך 1,500 שקלים, כשעד כה שילמתי 400. אתה מנסה לחסוך ומפתיעים אותך בעוד גזירות".
מיטרני מספר, כי כשפנה בנושא לעירייה, נאמר לו, כי השלט שלו קטן מ-6 מ"ר ועל פי התקנה החדשה, העירייה תבטל את העלאת האגרה. מיטרני שמח, אך מתברר שהשמחה הייתה מוקדמת. "כשהעירייה ראתה שבעלי העסקים מתקוממים, היא פירסמה הודעה בפייסבוק, שעל-פיה לבעלי שלט הקטן מ-6 מ"ר האגרה לא תתייקר. מה שהם לא ציינו שם, זה שהשלט צריך לעמוד בתנאים ספציפיים מאוד: עליו להיות כתוב באותיות בולטות שגודלן לא עולה על 40 סנטימטר ולא מואר, שאלה תקנות שיותר מ-90 אחוזים מהעסקים לא עומדים בהן", הוא מסביר. "השלט שלי במקרה לא מואר, אבל כשאמרתי זאת לעירייה הם טירטרו אותי פעמיים לחשמלאי על חשבוני, כדי לקבל אישור על כך. שלחתי להם את האישור, אבל עד עכשיו לא קיבלתי מהם תשובה. הם ממשיכים למשוך ולמשוך אותי, כשהמועד האחרון לתשלום של האגרה הוא בעוד פחות משבועיים. אני מרגיש כאילו רוצים להתיש אותנו, כדי שפשוט ניכנע לגזירה ונשלם".
לקובי לחמיש, כמו לתושבים רבים בעיר, יש יותר מעסק אחד. התוספת הכוללת בגין אגרת השילוט בשלושת עסקיו עומדת על כ-7,500 שקלים. "זה לא נורמלי, וזה ממש לא משהו שאפשר לעמוד בו", אומר לחמיש. הוא היה נחוש לעשות מעשה, ובשיתוף מנחם אילוז, יו"ר התאחדות בעלי העסקים והעצמאיים, החליט לאגד את בעלי העסקים הנפגעים מהעלאת האגרה בקבוצת ווטסאפ. "כצעד ראשון, החלטנו, כל חברי הקבוצה, בעלי יותר מ-200 עסקים, לכסות את השלטים בעסקים שלנו. אם זה לא יעבוד מול העירייה, לא תהיה לנו ברירה וניאלץ להסיר את השלטים לצמיתות", אומר לחמיש. "עשרות בעלי עסקים פונים אליי כל יום, מתקשרים ובוכים לי בטלפון, כי הם לא יודעים מאיפה יביאו את הכסף, ואני אִתם באותה הסירה. אילו היו מוסיפים עשרה או אפילו עשרים אחוזים, היינו מתמודדים, אבל 350 אחוז זה לא נורמלי. יש תחושה שאחרי שהבחירות — נגמרו בעלי העסקים, כבר לא מעניינים אף אחד, זה עצוב ומכעיס ואנחנו נחושים לא לתת לזה לקרות".
מנחם אילוז, יו"ר התאחדות בעלי העסקים והעצמאים בנתניה, מתאר את ההעלאה כמכה קשה לבעלי העסקים, שלדבריו, קורסים כלכלית גם ככה. "בעלי העסקים הם חלק משמעותי מאוד מהכנסות העירייה", הוא אומר. "לא ייתכן שנגיע למצב שבו העירייה רומסת אותנו כלכלית וגוזרת עלינו העלאה לא הגיונית כזאת, בלי שום הצדקה. זאת, מעבר לעובדה, שהחוק לא השתנה במשך כמה וכמה שנים. על שלט שהיה מחויב בתשלום 2,000 שקל דורשים היום קרוב ל-8,000 שקל. יש לנו עסקים עם שלטים גדולים, שאגרת השילוט שלהם מגיעה ל-35 אלף שקל, זה מטורף".
אילוז מסביר, כי בעלי העסקים אינם מתכוונים לוותר, וכי הגו תוכנית פעולה לנוכח התייקרות האגרה: "כצעד ראשון אנחנו קוראים לכלל העסקים בנתניה לכסות את השלטים, ולהגיש ערעור במחלקת השילוט בעירייה על האגרה המטורפת הזאת. אני חושב שמדובר כאן בלא פחות מרשלנות של עיריית נתניה. הם הרי פוגעים כאן בסופו של דבר גם בהכנסות של עצמם. אם זה לא יעבוד, בעלי העסקים יורידו את השלטים לגמרי, והעירייה תפסיד גם את האגרה ששילמו לה לפני כן. זה הפסד ניכר בעבורם, שכן בנתניה יש 19 אלף עסקים".
"אני קורא לבעלי העסקים להצטרף למאבק שלנו, וקורא לראש העירייה ללכת לקראת בעלי העסקים, שרבים מהם תמכו בה והצביעו לה בבחירות האחרונות", אומר אילוז. "אנחנו לא מתכוונים לוותר, כל העסקים פה מוכנים לצאת למלחמה. אנחנו לא מוכנים שיסחטו אותנו, ואנחנו מרגישים שזו סחיטה לכל דבר, לא משאירים לנו ברירה. אנחנו חלק מהעיר הזאת, אנחנו בין התורמים העיקריים לכלכלה שלה, ומעבר לכול, אנחנו בסך הכל רוצים להתפרנס בכבוד".
תגובת העירייה: "התעריף נמוך לעומת ערים גדולות אחרות"
מנהל אגף רישוי, שילוט ועסקים, נפתלי קאיקוב, ובכירים נוספים בעירייה ייפגשו בשנית עם נציגות בעלי העסקים, כדי להציג בפניהם את עיקרי אגרת השילוט החדשה, שעודכנה בהחלטת משרד הפנים, לאחר שחוק העזר לא עודכן מאז שנת 1960.
ראש העירייה, במסגרת רצונה להאיר את העיר, מגבשת כמה המלצות שיש בהן כדי לתת הנחה ניכרת ואף פטור לפרק זמן נתון, לכל מי שיתלה שלט מואר חדש, במקום השילוט הרגיל. הצעותיה תובאנה לדיון בפגישה זו, ובסיומה, ייצא סיכום מסודר בנושא. יש לציין, כי חוק העזר העירוני החדש נדון פעמיים בישיבות מועצת העיר, ואושר על ידי חברי המועצה, כאשר בהנחייתה של ראש העירייה נתבקשו הגורמים המקצועיים להמליץ על תעריף סביר ותחרותי ביחס לערים אחרות. ואכן, התעריף שנקבע נמוך בהרבה מתעריפים בערים גדולות אחרות, על פי סקר שערכה חברת אורבניקס בנושא.
כך, למשל, תעריף השלטים הרגילים נמוך מאשר התעריף בערים כמו אשדוד, בת ים, פתח תקוה, ראשון לציון ותל אביב, ואילו התעריפים הנוגעים לשלטים המוארים בנתניה נמוכים מהתעריפים הנהוגים בחיפה, בחולון, בקריית אונו ועוד. ההחלטה בנושא פורסמה במקומוני העיר, וכן בעמוד הפייסבוק העירוני ובאתר האינטרנט של נתניה, והובאה לידיעת הסוחרים.
יודגש, כי התעריף החדש אף מיטיב עם בעלי העסקים, שכן התחשיב לחיוב שלט הפך חודשי ולא שנתי, כפי שהיה בחוק העזר הקודם. כמו כן, בהנחייתה של ראש העירייה סוכם, כי שלטים מוארים עד גודל של שישה מ"ר יחויבו בתעריף הקודם, בכפוף להנחיות השילוט המסחרי שנקבעו לעיר.