ליטל פיניש מאמינה בשינויים. עד לפני שנתיים היא הייתה אשתו של הקומיקאי אלי פיניש ובעלת קליניקה מצליחה לנטורופתיה, ואילו כיום היא גרושה, שחיה באושר בזוגיות חדשה, ועובדת בעמותת עלם, המטפלת בנוער במצבי סיכון.
"אני מאמינה שבעוד עשר שנים אעסוק בתחום אחר", אומרת פיניש, 36, תושבת שכונת נווה איתמר בנתניה. "החיים קצרים ונראה לי נכון כל עשר שנים לעשות שינויים בחיים".
עוד ב-mynet: הדוברת של ליברמן עשתה הסבת מקצוע למחברת ספרים אירוטיים 40 הדברים החשובים שהספקתי לעשות לפני גיל 40 כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet
איך הגעת מנטורופתיה לעבודה עם נוער בסיכון? "לא מדובר בשינוי כל כך קיצוני", אומרת פיניש. "בשני התחומים אני מטפלת באנשים. כנטורופאתית טיפלתי בנערות עם הפרעות אכילה, וגם כיום אני עוזרת לנערות, בין השאר בבעיות האכילה שלהן. זה גיל שכולן עושות דיאטה וחשוב להבהיר להן איך אפשר לרדת במשקל ולצרוך מזון בריא בלי להרעיב את עצמן למוות".
פיניש מנהלת כיום את פרויקט "הפוך על הפוך" בנתניה מטעם עלם. מדובר בפרויקט ארצי, הכולל 17 מרכזים ברחבי הארץ ומספק מסגרת ופעילות לשעות אחר הצהריים לנוער מתבגר במצבי סיכון. למרות שפיניש עצמה גדלה בתל אביב, ולא במצב סיכון, גם היא סבלה מקשיי גיל ההתבגרות, ומזדהה עם הבעיות של הנוער בגיל הזה.
פיניש: "אם בילדותי היה מקום כמו 'הפוך על הפוך', שבו הייתי יכולה לדבר עם מישהו על מה שעובר עליי, אני מאמינה שהיה לי קל יותר בגיל ההתבגרות. באתי מבית טוב, אבל לא שיתפתי את אמא שלי בהכל. הייתי מאוד סגורה. זה היה גיל מאוד מורכב עבורי, כמו בעצם עבור רוב בני הנוער".
חיית לילה פיניש גדלה בשכונת רמת החייל בתל אביב. לאחר שירות צבאי במודיעין, היא למדה נטורופתיה במשך ארבע שנים במכללת 'מדיסין'. במקביל, התפרנסה כמפיקת מסיבות. "הייתי אז אשת לילה", היא מספרת. "עשיתי מלא הפקות של מסיבות והופעות במועדונים, יחד עם מיכל בר זוהר (האחות של יעל), שהייתה השותפה שלי. היינו אז נורא מוכרות בתל אביב, וממש אהבנו את החיים האלה".
אז למה עזבת את התחום הזה? "זה היה מתאים לתקופת הלימודים, דרך נוחה להתפרנס".
עם סיום הלימודים, פיניש הסתערה עם כל האנרגיות שלה על תחום הנטורופתיה. תחילה כשכירה במקומות שונים, ואחר כך כבעלת קליניקה, אותה פתחה בבית הוריה.
מאוחר יותר העבירה את הקליניקה שלה לכפר שמריהו. במקביל היא גם התחילה ללמד נטורופתיה בכל מיני מסגרות, העבירה סדנאות בישול בריא וכתבה בפורומים ואתרים שונים ברשת על סגולות הנטורופתיה, מתוך רצון להפיץ את בשורתה.
בגיל 26 היא נישאה לאלי פיניש, יליד נתניה, שהיה מפורסם כבר אז, ועברה לגור איתו בנתניה. "מצאנו בית מגניב, והתאים לי לגור בבית עם חצר גדולה", היא מספרת. "המעבר לנתניה היה קשה עבורי. קצב החיים בעיר היה מאוד שונה מזה שבתל אביב. החיים היו אחרים. זה היה הלם מטורף. פתאום הכל שקט. הרגשתי כאילו יצאתי לפנסיה".
לפני כשנתיים הרגישה שהיא זקוקה לשינוי בחייה. זמן קצר לפני שהתגרשו, היא נטשה את הנטרופתיה לטובת העבודה בעמותת עלם.
האם היה קשר בין השינוי המקצועי לזה האישי? "לא. פשוט הרגשתי שמיציתי את עצמי בתחום הנטורופתיה. עשיתי התכנסות לתוך עצמי ויכולתי לדמיין שאני עובדת במרכז שיש בו נערים. זה הזוי, אבל זה מה שראיתי, והבנתי שעבודה עם בני נוער זה הכיוון שלי. עבדתי בעבר עם נערות, ומשהו בגיל הזה מדבר אליי. הרגשתי שאני צריכה להגיע לשם. אמא שלי ניהלה בית ספר ביפו, גם היא עבדה עם נוער, וכנראה שגם זה השפיע עליי להחליף מקצוע.
"מבחינה כלכלית, השינוי שעברתי היה משמעותי", היא מספרת. "היה לי חבל לוותר על ההכנסה הטובה כנטורופתית, אבל הרגשתי שאני חייבת לעשות את זה".
נזקי הקיץ בתקופת החופש הגדול, המרכז עובד במתכונת מעט שונה מאשר בשאר העונות. "בחודשי החופש הנערים משועממים מאוד ונמצאים כל היום בלי מסגרת, ואז יש סיכוי גבוה יותר לבעיות אלימות בקרבם", אומרת פיניש.
איך אתם מתמודדים עם זה? "בקיץ יש הנחיה ברורה למתנדבים לעסוק פחות בשיחות אישיות ויותר להיות בחלל הקבוצתי".
בתקופת הקיץ יש יותר שימוש בסמים ובאלכהול אצלם? "כן. יותר שימוש באלכוהול, גראס ובסמי פיצוציות, כמו 'נייס גאי'. בקיץ מרגישים כאן את התסיסה".
מה אתם עושים באמת כשמגיע אליכם נער מסומם או שתוי? "אסור להגיע לפה מסומם או שתוי. אם מישהו מגיע מסומם או שתוי, אני ישר רואה את זה עליו. אני שולחת אותם החוצה, ואומרת להם לחזור למחרת. כאן זה בית, מקום עם אהבה, אבל גם עם חוקים וגבולות ברורים. זה חלל פתוח לכולם, בלי אלימות, העלבות או הקנטות. הנערים מודעים לכללים האלה והם מקפידים לשמור עליהם".
פיניש מביאה