מחזה מרהיב נגלה לעיני מאות תושבי נתניה, שיצאו לסידורים באזור התעשייה פולג ביום שישי בשבוע שעבר. החניון השומם בד''כ, הסמוך למתחם הקניות "ביג פולג", התמלא בעשרות מכוניות אספנות מרהיבות של חברי "מועדון החמש" האגדי, שהחליט להעביר את הפעילות שלו לנתניה.
עוד ב-mynet:
ש"ס מגנה על הטקס הדתי: "עשינו לחמור כבוד, הלבשנו אותו בבגד צבעוני"
ונדליזם וגניבות בחניון הרכבת בנתניה
כל הסיפורים גם בסלולרי: הורידו את האפליקציה של mynet
בין עשרות בעלי המכוניות, היה גם ארז שקד, האחיין של ראש העיר לשעבר משה שקד, בן לאחת המשפחות הוותיקות בנתניה, הבונה את העיר מימיה הראשונים ועד היום, שהשיק בגאווה רבה את הבייבי החדש שלו, גולת הכותרת של האירוע - מוסטנג בוס 302, משנת ייצור 1969. "בשבילי, מכונית אספנות זה כמו בחורה יפה", אומר שקד בן 54. "זה שילוב של יופי ועוצמה, גאונות מוטורית ואסתטיות. אין בעיניי דבר סקסי יותר ממוסטנג חדשה, שעברה שיפוץ כולל והפכה מגרוטאה ליצירת אמנות, כמו לכלוכית, שהפכה לסינדרלה".
הפוני הראשון שלי
סיפור האהבה של שקד עם מוסטנגים התחיל בשנת 2001, בתערוכת הרכב העולמית SEMA שהתקיימה בארצות הברית. "שם פגשתי לראשונה את אלינור", נזכר שקד . "באותה תקופה החיידק המוטורי כבר קינן בגופי. השיגעון הזה התחיל בגיל 17, כשקניתי את הג'יפ הראשון שלי עם חבר ושיפצתי אותו. אבל מאז ומתמיד חלמתי על מכוניות אמריקאיות ובמיוחד על אלינור, מאז שראיתי אותה לראשונה בסרט 'עקיצה בשישים שניות' עם ניקולס קייג', שיצא לאקרנים בשנת 2000. זאת הייתה המכונית האהובה על גיבור הסרט - מוסטנג מודל שלבי 500 GT, משנת ייצור 1967. הוא קרא לה אלינור, ועשה איתה את כל המרדפים על מנת לגנוב 50 כלי רכב כדי להציל את אחיו. הסיפור שלי עם אלינור זה אהבה ממבט ראשון. כשראיתי אותה בפעם הראשונה בתערוכת רכב, לבי הלם בחוזקה והבטחתי לעצמי, שיום אחד היא תהיה שלי".
טוב, אולי לרובנו זה נשמע קצת מוגזם, הרי בסך הכול מדובר במכונית, שנועדה להביא אותנו מנקודה אחת לשנייה. אגב, שקד עצמו מתנייד ברכב רגיל למדי בין הפגישות העסקיות ואתרי הבנייה. בזמן שהבייביז שלו, ארבעה רכבי מוסטנג אותם הרכיב ושיפץ במו ידיו, מאוחסנים בחניון הסמוך לביתו.
"את המוסטנג הראשון שלי קניתי בשנת 2005 מבחור שגר בטבריה", סיפר שקד. "החברים סיפרו לי שהוא עומד לעזוב את הארץ ומוכר את המוסטנג הישנה שלו. התקשרתי אליו, ואחרי זה נסעתי לראות את המכונית. זאת הייתה גרוטאה. גוף עירום וחלוד, ללא כיסאות, ללא חלונות, ללא שמשה קדמית. היא עמדה בחצר מוזנחת, אבל כשהסתכלתי עליה ראיתי בדמיון מוסטנג חדשה ונוצצת. התמקחנו קצת על המחיר וכעבור כמה שבועות גררתי את המוסטנג הראשון שלי לבית המלאכה שהקמתי סמוך לביתי בנתניה, והתחלתי בתהליך השיפוץ".
ההתלהבות של שקד שככה מעט כשהתברר לו שהעסק לא פשוט כמו שחשב. "ביליתי לילות שלמים מול המחשב בחיפוש אחר החלקים המקוריים. הכרתי את הפורומים של אספני מכוניות בכל העולם, ובעיקר בארצות הברית. התחלתי לדבר עם האספנים וגם גיליתי את שם החיבה שנותנים למוסטנגים - הפוני", מספר שקד.
במהלך החיפושים אחר החלקים המקוריים עבור המוסטנג הראשון שלו, התוודע שקד גם לחלק הפחות נעים של התחביב - הביורוקרטיה הישראלית. "אחרי שמצאתי סוף סוף את החלקים, הבנתי שעל מנת להביא אותם לארץ, אני חייב לדאוג לאישורים ממשרד התחבורה והמכס. העלויות של המשלוחים ושל כל הפרוצדורה המסובכת הזאת, הגיעו לסכומי העתק, אבל כבר לא יכולתי לעצור את עצמי".
אלינור, את יפה כמו מלאך
"ידעתי שארז אוהב מכוניות אספנות, אבל לא האמנתי שהתחביב הזה הגיע למקום כל כך רחוק, ובעיקר כל כך יקר", סיפרה אשתו, רחל שקד. "ידעתי שהוא קנה את הגרוטאה מבחור בטבריה, כדי לשפץ אותה, אבל הייתי בטוחה שזה ייקח שנים, ושלא יהיו רכישות נוספות. יום אחד בצהריים המוקדמים בזמן שארז היה בעבודה, הגיע לבית שלנו שליח עם פלטה עמוסה בארגזים. כשראיתי את הסכום שעל החשבונית הייתי בהלם, וישר התקשרתי לארז. אז עוד לא ידעתי שזאת רק ההתחלה".
כמו ילד קטן שהתבשר על הצעצוע החדש שמחכה בבית, עזב שקד את כל הפגישות והעיסוקים שלו ומיהר לביתו. איש העסקים בן ה- 45, אחד היזמים הגדולים בנתניה בתחום הבנייה, הסתגר בבית המלאכה שלו, פתח ארגזים והוציא משם את האוצרות: את הריפוד והשטיחים החדשים, הדפנות של הדלתות, והידיות של החלונות.
"אני חושב שאדם שלא נמצא בתוך כל הסיפור הזה, לא יכול להבין את מה שהרגשתי באותו רגע", אומר שקד. "זאת הייתה התרגשות עצומה. לראות את כל החלקים האלה, לגעת בהם, להריח אותם להרגיש את החלום עומד ומתגשם".
במשך שנה וחצי, שיפץ שקד את המוסטנג החדשה שלו, הרכיב אותה חלק אחר חלק עד שה
