למסירה: בגדים, צעצועים ורכב משפחתי. בכל פעם שתמר מייבום מספרת בהרצאות שהיא מעבירה לבני נוער על נשים שסתם כך מסרו במתנה את הרכב הישן שלהן לאמהות שנזקקו לו, היא מחייכת מול התדהמה: "איזה פראייריות! למה הן לא מכרו אותו למישהו אחר או נתנו לפירוק?", הם שואלים ומייבום מחייכת לעצמה בסיפוק ומסבירה בסבלנות בכל פעם מחדש.
ככה זה בתנועה שהקימה מתוך צורך אישי "אמהות לא אוגרות". מאז עוד ועוד נשים הצטרפו ליוזמה שגם תורמת לסביבה, גם מסייעת לחסוך אבל בעיקר יוצרת סולידריות חברתית. כיום אין כמעט עיר גדולה בארץ שאין בה סניף של אמהות שמעבירות הלאה מה שהן לא צריכות - תל אביב, באר שבע, נתניה, חיפה, גדרה, ראשון לציון, פתח תקוה ועוד. לאחרונה ממש נפתחה אפילו שלוחה של הארגון בצרפת.
בשישי הבא (28.3), עם פתיחת עונת הניקיונות הקדחתנית לפסח, ייערך אירוע השיא השנתי, אז יתכנסו במתחם מוזיאון הטבע בירושלים מאות אמהות לא אוגרות כדי להחליף ולמסור חפצים שאין להן בהם צורך.
רעיון מתחת למיטה
למפעל החברתי העצום, שעושה חסד בעיקר עם כדור הארץ אבל גם עם הכיס, הגיעה מייבום (40), נשואה ואם לשניים משכונת קטמונים בירושלים, כשהציצה מתחת למיטה.
"לפני 7 שנים, בהריון עם הגדול שלי התחלתי לקבל בשבילו המון המון דברים", היא משחזרת השבוע. "פתאום השכנה שמעה שאני יולדת, פתאום אחותי סגרה את הבסטה, יש המון ציוד שמתגלגל בעולם ואני לא ידעתי מה לעשות עם כל מה שהגיע אליי ואגרתי הכל מתחת המיטה שלי. כשהילד נולד והייתי צריכה לסדר הכל, גיליתי מתחת למיטה שפע מטורף. בגדים עם טיקטים, צעצועים חדשים באריזות. באותו הרגע החלטתי לשתף עוד נשים".
מייבום פתחה קבוצת וואטסאפ וצירפה חברות מהשכונה ומכרות. אך טבעי היה לה לקרוא לקבוצה 'אמהות לא אוגרות'.
"לאט לאט התחלתי לבנות קבוצת וואטסאפ עם כללים מאוד ברורים. כל פעם לקחתי משהו מתחת למיטה, צילמתי אותו וכתבתי מה זה ומהיכן המסירה ואמהות התחילו להעלות את הדברים למסירה שלהן. בשלב מסוים הבנתי שחשוב גם המיקום הגיאוגרפי ופתחנו ''אמהות לא אוגרות' לפי שכונות".
ללמוד לשחרר
ילדיה כבר נולדו למציאות החדשה, "אני תמיד אומרת שלילדים שלי לא קניתי כמעט כלום מאז שהם נולדו, כי אין למה. אני מעדיפה לשמור את הכסף לדברים אחרים. אם הבן שלי רוצה משהו הוא לא אומר 'אמא תקני לי', אלא 'תבדקי אם יש באמהות לא אוגרות'. היום אם עוצרים את הייצור תעשיית הטקסטיל עדיין יהיה מספיק בגדים לכל העולם".
מייבום מזכירה כי המקום הזה של למסור ולשחרר בגדים וחפצים אינו קשור רק למתחם הפיזי עצמו. "הבתים היום עמוסים, מארון בגדים שלך תלבשי בסך הכל 20 אחוז מהבגדים. באמהות לא אוגרות המטרה היא לשחרר כמה שיותר בגדים שלא עושים לנו זיכרון טוב, לשחרר חברים שלא עושים לנו טוב ולחזור למקום השפוי ושל איזשהו ניקיון שהוא גם פיזי אבל הוא גם פנימי.
"יש לנו כל כך הרבה אז לא צריך למהר לקנות", מסבירה מייבום. "מאחורי קניה עומד זיהום אוויר, ניצול עובדים ומחיר כל כך כבד שאנחנו אפילו לא מודעות אליו".
איך המלחמה השפיעה על האופן שבו אנחנו אוגרים או משחררים?
"בשבעה באוקטובר כל מנהלת קבוצה הפכה לחמ"ל מהלך", אומרת מייבום שבעצמה משרתת גם בימים אלה במילואים. "ציידנו בתים של מפונים וליולדות לחיילים, היו התארגנויות מקומיות של לסדר את הבית לנשות מילואימניקים, לעזור ולאסוף ציוד, ובחורף שעבר אספנו עם עיריית ירושלים 10,000 מעילים. הבנו שהחוסן הקהילתי בשגרה זה החוסן הקהילתי שלנו בחירום וחלק מהמחויבות שלנו כקהילה זה לעזור.
"לפני כמה חודשים נרצחו שתי נשים ברכבת הקלה בתל אביב שהיו חברות באמהות לא אוגרות. פתחנו קמפיין וגייסנו עבור המשפחה של כל אחת מהן מיליון שקל בתוך פחות משבוע. אמרתי שאני רוצה שהנשים בקהילה ידעו שאם חס וחלילה הנורא מכל יקרה, יש פה משפחה של נשים שידאגו למשפחות שלהן ושהן לא לבד".
אוטו למסירה
בירושלים לבדה פועלות 19 קבוצות של אמהות לא אוגרות שבהן חברות כ-13 אלף נשים. ברחבי הארץ יש כ-256 קבוצות ועוד 13 קבוצות בעולם שכוללות 140 אלף נשים החברות במיזם. הקבוצה האחרונה נפתחה בשבוע שעבר בפריז.
מה מוסרים בקבוצה חוץ מבגדים וצעצועים?
"כל מיני דברים, החל ממלתחות שלמות, דרך ריהוט ופינות אוכל ועד רכבים".
אגב, באמת נמסרו בקבוצה גם רכבים בחינם, "היה לנו רכב ישן, שעבר 20 שנה על הכביש ולא היה שווה הרבה כסף בכל מקרה", מאשרת תמר, חברה באחת הקבוצות שאישרה כי אכן לא מדובר בהגזמה. "הרגיש לנו שעולה לנו יותר להחזיק אותו מבחינת טיפולים וכו'. אז החלטנו שבמקום למכור אותו לחלקים, נבדוק אם מישהו צריך. כי נגיד רק לנסיעות קצרות בתוך העיר הוא יכול להיות שימושי.
פנו אלינו שניים שתעדפנו - הראשון מפונה מהצפון שיש לו מוסך ורצינו לעזור לו להקים מחדש את העסק במרכז. בסוף אחרי בדיקה הוא לא רצה. השנייה מישהו שרצתה את זה לאח שלה שהיה במילואים כמעט שנה".
לחנך את הדור הבא
פרט לקבוצות השונות, פתחו חברות הארגון ארבע חנויות יד שניה ברחבי ירושלים. "בקריית יובל יש לנו חנות במינהל הקהילתי שזו חנות למסירה בשם 'טיילור מייד', שם יש לנו רשת של מתנדבות והכל בחינם. בגילה יש לנו את 'הגלגל', ששם זו מכירה בסכום סמלי של כמה שקלים בודדים. יש לנו את 'ארמון בארמון' בארמון הנציב וחנות בבית הספר גבעת גונן", מפרטת מייבום.
"בשנה האחרונה נכנסתי להמון בתי ספר כי זה תפס כל כך חזק בין האמהות וכדי לעשות שינוי מהותי ועמוק צריך להתחיל עם הדור הבא. פיתחנו תוכניות לבתי ספר כדי להקים שם חנויות וסדנאות של אמהות לא אוגרות ואנחנו מלמדים את הכוח של קהילה, לחלוק את השפע. אם נותנים זה מפנה מקום בחדר, מפנה מקום בלב ויכנסו דברים חדשים. השפע כל כך השתלט על החיים שלנו וזה רגע לעצור ולהגיד אפשר לעשות אחרת".
החנות בבית ספר גבעת גונן היא רק סנונית לחנויות נוספות שמייבום רוצה לפתוח בכל רחבי הארץ. "האתגר הכי גדול בלמידה על קיימות זה היכולת לצאת לקהלים שלא רגילים לשיח הזה, ולכן יש פה הברקה ירוקה של שכונה ירוקה ואמהות לא אוגרות כחלק מניע בתוכו", הסביר מנהל בית הספר גבעת גונן, אוהד הופמן, את העקרון בכנס השנתי של 'אמהות לא אוגרות' שהתקיים מוקדם יותר השנה.
"יצרנו שמונה מיזמים עסקיים שפועלים מידי שבוע, ביניהם: חנות בגדים של אמהות לא אוגרות, בסטה של מזון מוצל יחד עם מצילות המזון, ועוד. החנות מוסרת עשרות בגדים מדי שבוע והתלמידות יודעות לדקלם את המסרים של תמר ומדברות את הדברים בצורה לא פחות בטוחה ממנה. תמר היא מנטורית בתוך הפרויקט, זו זכות להיות חלק מהמיזם הזה של אמהות לא אוגרות".
קראו גם:
להקים עוד חנויות
ומה הלאה תמר?
"כל החיים הייתי שכירה ולפני שנתיים, אחרי שילדתי את התינוקת שלי והייתי צריכה לחזור לעבודה שלי בתור שכירה, הבנתי שאמהות לא אוגרות הוא מפעל החיים שלי ושאני לא רוצה לעבוד בשום דבר אחר כי יש לנו את הדבר הכי טוב בעולם. החלטתי שבזה אני עובדת וזה כבר לא על הדרך. עכשיו אנחנו הולכות לעשות הכשרה למנהלות שלנו בירושלים, שיהיו מובילות קהילה, להקים עוד חנויות ולהיכנס לעוד בתי ספר. לאחרונה גם הקמנו 'נערות לא אוגרות' ו-40 נערות כבר הצטרפו".
עם יד על הלב, אין לך לפעמים חשק לקנות משהו חדש עם ריח של חדש?
"פעם מאוד הייתי כזו. יכולתי ללכת עם אחותי לקניון ולבלות שם 7 שעות, אבל ברגע שנכנסתי לאמהות לא אוגרות ואני רואה כל כך הרבה בגדים שחלקם חדשים, באיזשהו שלב נהייתי רוויה מזה. היום האופנה משתנה כל הזמן ולא רק לפני עונות השנה, זה מרוץ עכברים שאת מפסידה בו. אני לא אומרת לא לקנות בכלל, כשאני רוצה אני קונה. אני לא אומרת אל תכנסו לקניון, אבל תעשו את זה מושכל".
