יומיים לפני הטבח הרצחני בפסטיבל "נובה" נסע שניר בר חנין, צעיר המתמודד עם שיתוק מוחין ומרותק לכיסא גלגלים, עם אמו נורית לפסטיבל "יוניטי" שנערך בחניון רעים. הם נשארו עד שעות הצהריים של יום שישי, ואז החליטו לחזור לביתם.
"רציתי להישאר למסיבת נובה", מספר שניר בר חנין, אולם אמו סירבה. "היא אמרה שיש לנו אורחים ושיש גם חג, אבל תכננו לחזור בשבת בבוקר".
כשהחלו האזעקות בבוקר ה-7 באוקטובר וממדי האסון החלו להתברר, הבינו בר חנין ואמו שחייהם ניצלו בנס. "כששמעתי מה קרה התחלתי לדאוג לאנשים בנובה", הוא מספר ומונה את שמותיהם של חלק מחבריו שנרצחו באכזריות בטבח המזוויע - אריק פרץ ובתו רות ז"ל, די.ג'יי מתן (קידו) אלמלם ז"ל, מתן ליאור ז"ל ועוד. "אני מרגיש שזו היתה פרידה מהם, עצוב לי", הוא אומר ומתקשה לעצור את הדמעות.
תחושה לא טובה
"היו שתי מסיבות", מספרת השבוע אמו של שניר, נורית בר חנין, "מסיבת 'יוניטי' ומי שרצה המשיך ל'נובה'. התכוונו לחזור לרעים בשבת בבוקר".
שניר רצה להמשיך לנובה. למה לא הסכמת?
"שניר רצה להמשיך, אבל תחושות הבטן שלי לא היו טובות מההתחלה למרות שהלכתי למסיבה, היה לי משהו בבטן שלא הרגיש לי טוב".
ממה חששת?
"הגענו לרעים בלילה, חושך, פחד אלוהים, אפילו תאורה קטנה אין שם. אמרתי לשניר 'אתה רואה מצד שמאל את האורות מרחוק? שם זה עזה. רק שלא ייצא עלינו איזה מחבל וירסס אותנו, ואין לנו לאן לברוח'. ממש במילים האלה אמרתי לו".
נורית משחזרת את פגישתם האחרונה עם החברים שנרצחו במסיבה. "פגשנו בלילה את אריק ובתו רות ופגשנו את מתן ליאור ז"ל שכל ההגברה שם היתה שלו", היא מספרת בעצב. "לפני שנסענו הביתה, התחבקנו. ליאור הראה לי בטלפון תמונה שלו ושל שניר מלפני 12 שנה וממש התלהבתי. ביקשו שנישאר, אמרתי שנחזור בבוקר יום שבת, ונפרדנו לשלום".
אריק ורות פרץ ז"ל היו קרובים במיוחד לבר חנין. על רות ז"ל הוא כתב: "רות היקרה, שמחתי לרקוד איתך ברחבה. רק שתדעי - לא אשכח אותך בחיים שלי ואני כתבתי עלייך שיר. כן, כן, כל העולם יידע מי ומה היית אחרי השיר, כולם יידעו רות. תמשיכי את הריקוד גם למעלה, אוהב אותך".
"אזכור אותם לעד"
מגבלותיו של שניר בר חנין (34) מעולם לא מנעו ממנו ליצור ולבטא את כישרונותיו הרבים, בהם תקלוט, מוזיקה וציור.
בר חנין החל לעסוק במוזיקה כשהיה בן 17 ומאז היא כל עולמו. בצעירותו העריץ את די.ג'יי סקאזי (אשר סויסה), יצר איתו קשר דרך הפייסבוק וסיפר לו על חלומו ליצור מוזיקה.
סקאזי, שהתרשם מכישרונו של בר חנין, חיבר בינו לבין מועדון הפורום ומאז בר חנין מתקלט במועדון וגם עורך מוזיקה בתוכניות רדיו. נוסף על עיסוקו במוזיקה, בר חנין הוא אוהד "שרוף", כהגדרתו, של קבוצת הכדורגל הפועל באר־שבע, אוהב לכתוב, לבלות ושופע רעיונות יצירתיים.
בר חנין יודע שחייו ניצלו בנס באותה שבת שחורה. הוא מזועזע מאוד ממה שקרה, ובימים אלה הוא מנסה להתמודד עם הכאב והאובדן, בין השאר באמצעות יצירת מוזיקה.
בר חנין יצר עם הדי.ג'יי המוכשר ויטלי קורוב קטע מוזיקלי לזכרם של נרצחי המסיבה. "לכבוד כל מלאכי הנובה שאיבדתי", כתב, "אני אזכור אתכם לעד, ותמיד תהיו אצלי בלב".
בר חנין, חבר מרכז היום של עמותת איל"ן בבאר־שבע, הקים יחד עם חבריו ואנשי הצוות ממרכז היום "קיר חטופים" שעליו מופיעה תפילה להשבתם במהרה.
למרות הניסיונות להתמודד עם הכאב, ניכר שבר חנין עדיין מתקשה לעכל את האובדן. בפוסט שפרסם אחרי האסון כתב בין השאר: "כשהגעתי למסיבה ופגשתי את החברים היקרים שלי, כל כך שמחתי והתרגשתי שאנחנו הולכים לשמוח ולבלות ביחד, לרקוד וליהנות מהמוזיקה ואהבה. אותם מלאכים שהכרתי, כבר לא איתנו היום. אני ואמא שלי חזרנו בחיים מהמסיבה כי חזרנו לפני שהמחבלים הגיעו. אבל המלאכים שלי המשיכו לרקוד ולבלות. השארתי אותם שם כשהם אוהבים ושמחים. מפלצות לקחו לי את המלאכים שרק באו לשמוח ממוזיקה טהורה לעולם".
יד ושם 2023
לפני מספר ימים ביקר בר חנין במיצג ההנצחה לזכר נרצחי הטבח ב"נובה" שמוצג בימים אלה בתל־אביב. "ללכת למיצג זה חלק מההתמודדות שלי עם מה שקרה", הוא מסביר. "כשראיתי את החפצים של האנשים, זה הזכיר לי את השואה, ממש כמו יד ושם 2023. אני כל הזמן חושב על המלחמה. חלמתי שאני נכנס לתוך עזה, רואה חיילים מתים, היה ריח מסריח של גופות ואז שמעתי את החטופים, הלכתי לכיוון שלהם, ואז שחררתי כמה מהם".
למה חשוב לך לדבר ולכתוב על מה שקרה?
"כדי שאנשים יידעו מה קרה, כי יש אנשים שהם נגד ישראל, נגד המדינה, שאומרים שלא היה כלום, שמכחישים שהיה טבח, וזה מאוד מפריע לי. ברור שהיה טבח, ולדבר זה חלק מההתמודדות שלי עם מה שקרה, גם הראיון לעיתון הוא חלק מההתמודדות שלי".
קראו גם:
מה אתה אוהב כל כך במסיבות טבע?
"אנשים מקבלים אותי בצורה עילאית, בעיקר סטודנטים וסטודנטיות (צוחק). אני הולך לרחבה, אני משתולל, והקהל בא אליי, והם באטרף וגם אני באטרף".
על חברתו רות פרץ ז"ל, שאותה פגש במסיבות קודמות, הוא מספר: "בהתחלה לא ידעתי איך לפנות אליה, ראיתי את אריק, אבא של רות, רוקד, ואז אני ואמא שלי דיברנו איתו, וככה נוצר הקשר. דיברנו על תכנון לטוס ביחד למסיבות טבע. הבטחתי לעצמי לטוס ולרקוד למענם", הוא אומר ופורץ בבכי.
מה השאיפות שלך לעתיד?
"חוץ ממסיבות ומוזיקה אני רוצה זוגיות, להקים משפחה, להביא ילדים ולהופיע בחו"ל עם המוזיקה שלי. אני גם מצייר והיתה לי תערוכה בתיאטרון הפרינג'. אני אוהב לצלם ורוצה להמשיך, אני אוהב להעביר הרצאות על סיפור חיי".
