לטיפולכם: שנת 2025 כבר כאן ובעיר נתניה עדיין נותרו חלק מהבעיות האקוטיות שמטרידות את התושבים מזה שנים ארוכות ודורשות פתרון ארוך טווח. אז לקראת השנה האזרחית החדשה לפניכם 5 נושאים עיקריים שעדיין ממשיכים להעיב על איכות חייהם של תושבי העיר (אנחנו יודעים שיש יותר, אבל התמקדנו בעיקריים שבהם), ובתקווה שלפחות יהיו ניסיונות מועילים יותר לשפר אותם.
קראו גם:
הפשע
השנה האחרונה נתניה דיממה בעקבות התגברות הפשע בעיר לחרדתם של התושבים. זה לא שנתניה עד היום הייתה מושבה קטנה של קוויקרים, אלא שהשנה הזו, מלחמות הכנופיות בעיר, החיסולים, זריקות הרימונים והנחת המטענים הגדישו את הסאה. די אם נזכיר את הסכסוך המתוקשר של ויקי עזרא מבעלי "לחם חביתה" שגרר אי אלו מטענים והשלכת רימונים, ונגיע למסקנה שסכסוכי הכנופיות נגררים, והאקלים של הפשיעה בעיר חובק כל, ופוגע גם בבעלי עסקים תמימים.
מאותם ארגוני פשיעה שלפני עשרים שנה, משפחות אבוטבול ושירזי, צמחו עם השנים כנופיות פשיעה או עבריינים בכירים כדוגמת ברוך בוקל, שהשתחרר לאחרונה מהכלא, ואיגור המוכר בשמו אליק בן. האחים מסיקה, גל זוארץ, שהיה בקואליציה עם מתן ארביב מחדרה וכמובן, גם שניים שחוסלו בינתיים, עומרי זוארץ ושלו דהן, שהסכסוכים הפתוחים הובילו לרציחתם.
מסתבר שכולם רבים ונלחמים על אותם צירים כלכליים, עבודות פיתוח, קווי הלוואות, קווי סמים וסחיטה באיומים. ומכאן בא אובדן השליטה ונטרול החוקים. נתניה ידעה ימים ושנים של שקט, אבל לאחרונה יש פה התרופפות והפשיעה חוגגת בעיר. המשטרה ניסתה לבצע אי אלו מהלכים בשנה הנוכחית כגון, הצבתו של נצ"מ שרון מנור כמפקד תחנת המשטרה בעיר במקומו של נצ"מ שמעון דהאן, ופתיחת נקודת משטרה נוספת סמוך לשוק במרכז העיר. אך אלו הם שינויים קוסמטיים, ומול גל פשיעה כזה, צריכים טיפול שורש.
הפקקים
בעיית הפקקים בנתניה, כמו בכל אזור השרון, היא בעיה ותיקה שהחמירה בכל עשור שעברו על העיר. אומנם, לא ניתן לבטל את הניסיונות שנערכו לצמצום הבעיה, אבל דומה שכל מחלף וכל כביש שנפתחים אינם משביעים את רעבונם של המכוניות העומדות עשרות דקות בכל צומת בכניסה והיציאה מהעיר.
מנתונים שנאספו על ידי חברת נתיבי ישראל וחברת נתיבי איילון, עולה תמונה עגומה במיוחד על מצב הפקקים בעיר, שבאזורים מסוימים אף החמירה בשיעור ניכר בחודשים האחרונים.
בכביש 57, במקטע שבין ניצני עוז לנתניה, נרשמה ירידה של 11.5% במהירות הנסיעה בשיא הבוקר לכיוון נתניה ושל 6% לכיוון ירושלים. בשעות אחר הצהריים המצב אף חמור יותר: בכביש 57, במקטע שבין ניצני עוז לנתניה, נרשמה באוקטובר-נובמבר ירידה של 11.5% במהירות הממוצעת לכיוון נתניה ושל 6% לכיוון השני, לעומת המהירות הממוצעת באותן שעות במאי-יוני.
ראוי לציין, כי הניסיונות לפתור את הבעיה ובעיקר את הפקקים הנוראיים ביציאה הראשית מהעיר לכביש החוף בינתיים מתקדמים, כך אושרה השנה להםפקדה השלמת מחלף אינשטיין המלא. מדובר בתוכנית המשלימה את מחלף איינשטיין בצפון העיר, שתהפוך את המחלף שזכה לכינוי "מחלף יהלום" - למחלף מלא שיכלול גשר מעל כביש 2 ומערך רמפות גישה ממנו לעיר, אשר יאפשרו את חיבור החלק הצפוני של נתניה לכביש החוף משני הכיוונים.
פרויקט זה מצטרף לשורה של פרויקטים תחבורתיים של עיריית נתניה בימים אלו שמטרתם קידום התשתיות התחבורתיות בתוך העיר וממנה, ובהם: הקמת מחלף נוסף שנפתח בכביש החוף - המחלף הדרומי ביותר של נתניה הכולל חיבור מלא למתחם וינגייט, מכל הכיוונים ולמעשה מייצר חיבור טוב יותר של נתניה לכביש 2. במקביל לחיבור זה, החלה העירייה בביצוע של החיבור הצפוני ביותר, למתחם חבצלת ולשכונת חוף הזהב החדשה.
המצוקים
בשבועות האחרונים כמה מצוקים בחופי הים התיכון נפגעו בשל הגשמים העזים, ובתוך שבוע קרסו מצוקי עפר מול חופי הרצליה. די אם נזכיר שבשל הגשמים בפברואר 2024 קרס מצוק בנתניה ולפניו קרס מצוק בחוף בדרום המועצה האזורית עמק חפר, כאשר יומיים קודם לכן קרס מצוק בחוף נעורים. כל קריסה כזו חופנת בתוכה מאות טונות של סלעי כורכר שנופלים בפתאומיות ועלולים להביא לאסון במימדים קטסטרופליים.
הסיפור של מצוקי החוף הוא בעיה ארוכת שנים, וגרונם של העובדים בחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון ניחר כבר מאזהרות חוזרות ונשנות על תמוטטויות נוספות. מבקר המדינה שלח דו"ח טויטה להתייחסות הגופים המבוקרים, בנוגע להגנה על מצוקי הים התיכון. זאת, לאחר שביולי 2020 הזהיר כי התמוטטות המצוקים היא רק עניין של זמן, בשל גרירת הרגליים של הרשויות.
כידוע, הנסיגה מתרחשת בתהליך טבעי, מתמשך וודאי, שעיקרו חתירה וסחיפת בסיס המצוק, ובעקבותיהן התמוטטות החזית בהדרגה ולסירוגין בקטעי חוף שונים. עם זאת, לא ניתן לחזות מתי בדיוק יתמוטט המצוק בנקודה מסוימת. התמוטטות המצוק יוצרת בעיה מיוחדת באזורים שמצוקי החוף בהם מאוכלסים בצפיפות (כמו בערים נתניה, והרצליה). החדשות הטובות הן שהתקדמנו. החדשות הרעות הן שההתקדמות מעטה ולא מספיקה. ב-2020, תשע שנים לאחר שהחליטה הממשלה שיש להגן על המצוק, במרבית הקטעים - בחדרה, עמק חפר, נתניה והרצליה טרם בוצעו הגנות ימיות, שהיו באחריות המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת מצוקים, גם הגנות יבשתיות שהיו באחריות הרשויות המקומיות טרם בוצעו, בעיקר בגלל בעיות מימון ומחלוקות על האחריות לאותם שטחים.
ההגנה על הים היא באחריות החברה והמשרד להגנת הסביבה, ואילו ההגנה על החוף הייתה באחריות הרשויות המקומיות. "זו ליבת הבעיה", והגיע הזמן שיטפלו לו בדחיפות.
ההצפות
זה לא סוד שנתניה היא בין הערים המועדות לפורענות ההצפות בישראל, אולי שניה לחדרה ואשדוד, היושבת על אותו מישור. בעיית ההצפות בעיר, שברובה היא כשל תשתית מובהק אינה נפתרת. למרות הניסיונות במהלך השנים האחרונות לצמצמם את התופעה מצד העירייה בכל מערכת גשמים חזקה, נתניה הופכת לונציה, ולעיתים נדרשים חילוצים הירואיים של תושבי העיר שנקלעו לכביש שהפך לאגם.
בפברואר השנה לאחר מערכת גשמים סוערת שהביאו את נחל נורדיה לעלות על גדותיו נגרמו הצפות רבות בשכונות נווה גנים ונווה איתמר, וזכו לסיקור נרחב בשל חילוץ תושבים על ידי שופלים. וכאילו לא למדנו דבר, גם השבוע עם מערכת הגשמים הנוכחית נתניה שוב הוצפה. כך הגשמים העזים גרמו להצפות משמעותיות ברחבי העיר, במיוחד באזור בניין העירייה. למרות היערכות מוקדמת, מספר רכבים נתקעו במים שהציפו את הכבישים. לדברי העיריה, להוציא מקרי קיצון, מערכות הניקוז בעיר עובדים היטב, מה שלא מסביר את בעיית ההצפה באזור בניין העיריה שנגרמה בשל סתימה של מערכת הניקוזים במקום והביאה כוחות שיטור עירוני למקום כדי להכווין את התנועה ולמנוע הצטברות רכבים נוספים באזור המוצף.
בעירייה מנסים לצמצמם את ההצפות באזורים שונים שבעבר היוו בעיות קריטיות. כך במאי השנה בהשקעה של כ – 12 מיליון שקל, השלימו מנהל ההנדסה בעירייה, בשיתוף החברה לפיתוח נתניה – ח.ל.ת, את העבודות להנחת נקז בן אבי שמתחבר לשד' בנימין, ומצד מערב מגיע עד למוצא החדש בחוף הים (מתחת למלון כרמל). הנחת הנקז נועדה להוביל את מי הגשמים אל הים ולפתור את בעיית ההצפות במתחם, לרבות בבית הספר יונתן שסבל בעבר מהצפות גדולות. אך כאמור, למרות הניסיונות הללו,נתניה צריכה בדחיפות תכנית כוללת ורחבת היקף שתנסה לפתור את בעיית ההצפות לצמיתות.
הבניה
נתניה יודעת בשנים האחרונות תנופת בניה אדירה וחריגה, התרחבותה של נתניה כעיר מטרופולינית עתידה להציב אותה בצמרת הערים המאוכלסות בישראל. מדובר בהיקפים של אישורי מתן בניה, הן חדשה והן במסגרת פינוי בינוי, שטרם הכרנו.
מנתונים שפורסמו עולה כי על אף המלחמה נתוני מימוש ההתחדשות העירונית עדיין גבוהים. על־פי נתוני ינואר–אוקטובר 2024 בראש הרשימה של היתרים בפינוי־בינוי ניצבת נתניה עם מספר משמעותי של מעל 2,000 יח"ד שקיבלו היתר בנייה. אם נבוא לתאר את כל מתחמי הבניה שאושרו, או הופקדו בשנה האחרונה, נצטרך גיליון מיוחד לשם כך. אך די אם נזכיר, לשם המחשה, את מתחם הבננה במזרח העיר שהשבוע אושרו הזוכים במכרז על בנייתה, מדובר בשכונת מגורים בהיקף של כ-3,497 יח"ד ובהן דירות קטנות ודיור מיוחד. לזאת נוסיף, את מתחם בן צבי במרכז העיר,פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ביותר שמובילה חברת אאורה אי פעם, שקיבל לפני שבועיים אישור הריסה, חפירה ודיפון, ואמור לכלול 1,558 יחידות דיור חדשות ב-11 מגדלים.
ראש העיריייה מרים פיירברג איכר מתגאה מאוד בתנופת הבניה ואומרת כי "העלייה המשמעותית באישור היתרי בנייה בתוכניות התחדשות עירונית החלה בשנת 2021 ועלתה משנה לשנה. עלייה זו היא תוצאה בראש ובראשונה של החלטתי להציב את ההתחדשות העירונית כפרויקט דגל". אז התחדשות זה יפה מאוד, אבל צריך לזכור שכל בניין חדש שנבנה מחייב תשתיות ראויות החל מתחבורה, וכלה בנגישות, חניה, איכות חיים ועוד. האם אלפי תושבים שיתווספו לנתניה בתוך שנים מועטות, לתוך אותה תשתית קיימת, היא התשובה לכל הבעיות הדורשות טיפול בעיר? אולי צריך לעשות את זה אחרת.
