תאריך הלידה המקרי של בנם של נעמה ומיכאל טויטו בן יהודה נקבע לסוף אוקטובר, לבסוף בוצע ניתוח חירום ב־7.10.
"הלידה החלה בדיוק בחצות בין שישי לשבת ב-6 באוקטובר עם ירידת מים ויצאנו למרכז הרפואי 'הלל יפה'", מספרת נעמה טויטו בן יהודה מחדרה. "רק בשבת בבוקר התחילו לי קצת צירים, אבל עוד לא נכנסתי לחדר הלידה, ואז הכל התחיל. הוואטסאפ שלי געש ורעש והתחילו לרוץ סרטונים ממה שקורה בעוטף. לא עזבתי את הסלולרי גם כשגברו הצירים. רק בשמונה בבוקר הכניסו אותי לחדר לידה. אמא שלי הייתה איתנו והסלולרי שלה התריע בלי סוף על 'צבע אדום'. גם המיילדות היו ערות למתרחש בחוץ והטלוויזיה ליד החדר פעלה. מיכאל ניסה לקחת לי את הטלפון אבל לא עזבתי אותו.
בעודי חווה את הצירים, חשבתי לאיזה עולם אני מביאה את היצור המתוק הזה שהקדים בכמעט חודש. התאריך המקורי שלו אמור היה להיות 27 באוקטובר. בסופו של דבר ילדתי בניתוח קיסרי חירומי בעשר ותשע דקות.
"הברית לא הייתה אחרי שמונה ימים כנהוג כי הוא נולד קטן, במשקל 2.420 ק"ג, וערכנו אותה ב-23 באוקטובר. השם ארי תמיד היה לי בראש כי לאבא שלי קראו אריה. הוא נפטר מקורונה לפני שנתיים ב'הלל יפה' לכן רציתי ללדת שם ולהביא חיים היכן שהוא סיים את חייו. הוא היה חודשיים מונשם ומורדם ונלחם כאריה. בהשראתו השם ארי. רפאל התווסף עם הזמן, כי ביום שהוא החליט לבוא לעולם, הרבה נשמות טובות נפצעו ונלקחו מאיתנו, ורפאל הוא מלאך הרפואה. כל החודשים האלה שהוא היה בבטן קראנו לו שמש, וזה שם החיבה שלו עד היום. חמש דקות לפני הברית, אמרתי למיכאל בעלי: 'נוסיף לארי רפאל'.
קראו גם:
"את יום ההולדת נחגוג לו בצניעות בבית של אמא שלי בקיסריה. לא סתם אומרים 'במותם ציוו לנו את החיים', עלינו להוכיח שהניצחון שלנו הוא שהאור גובר על החושך. השמש הפרטית שלי למשל הביאה לי אור ביום הכי חשוך שידעה המדינה. לא מזמן פגשנו במקרה את המיילדת, היא לא זכרה אבל הסתכלה עלינו ושאלה, 'מאיפה אני מכירה אתכם?'. אמרתי לה: 'יילדת אותי ב-7 באוקטובר. זה היה מפגש מרגש מאוד. התחבקנו ודמענו".
