"אנחנו רוצים להתחיל להתכונן לבגרויות ולהיכנס לשיגרה, אבל בשביל זה חייבים לשים סוף לעיצומים וליצור שנת לימודים אמיתית, הנוער לא ישמש ככלי משחק של המבוגרים".
כך אומרת השבוע רוני קמאי מכפר יונה, יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער הארצית. בתוך כך קראה קמאי לתלמידי התיכון שלא להגיע ללימודים בתנאים האלו על פיהם יש לכאורה חצי שביתה. "לימודים תחת עיצומים זאת לא שגרת לימודים. אי אפשר לצפות מהתלמידים בימים מורכבים אלו ללמוד ולהשקיע בלי לקבל הערכה לימודית, לצאת לפעילויות ערכיות וטיולים להכרת הארץ".
קראו גם:
אין זה סוד שכבר זמן מה מתנהל משא ומתן בין משרד האוצר לארגון המורים בראשו עומד רן ארז, ותלמידי התיכון מצויים בשביתה. בראשית השבוע הכריז ארז כי למרות שלא נחתם הסכם מול האוצר ולא הושגו הבנות מולו, הוחלט להקפיא את השביתה ולהחזיר את הלימודים תחת עיצומים. בתגובה, כאמור, מועצת התלמידים הארצית קראה לתלמידים שלא להגיע לבית הספר.
בלי טיולים
("אנחנו דור מפספס")
"אני מחכה לעלות לכיתה י"ב ומאז שעליתי לכיתה י' כבר שלוש שנים ששנת הלימודים נמצאת תחת מאבק ומאוימת. אנחנו דור שעבר המון, קורונה, עיצומים, מלחמה. דור שמפספס המון, שלא יצא לטיול שנתי כבר שנתיים וחצי, דור שלא מכיר את הארץ", אומרת קמאי (17.5) תלמידת י"ב בתיכון איש שלום בכפר יונה. "אני יושבת בחלק מחדרי המשא ומתן בין האוצר למורים ולא מצליחה להבין למה לא מבטלים את העיצומים ויוצרים לנו שנת לימוד כמו שצריך. הדבר הראשון שמלמדים אותך כשאתה עולה לכיתה א' זה פשרה ופתרון מחלוקות, אבל בפועל הם עצמם לא מצליחים ליישם את זה".
כבר כמה שנים שהיא נושאת תפקידים בכירים במועצה הארצית. טרם להיותה יו"ר, שימשה כדוברת המועצה ושנתיים טרם לכן שימשה כמתאמת פעולות המועצה בכנסת. על האקטיביזם והמעורבות החברתית שלה היא מספרת: "תמיד הייתי ילדה מעורבת וזה התחיל כי היה קשה לי לקבל עוולות וסיטואציות לא הגיוניות שלא פועלים לתיקונן. אני זוכרת שמה שהפעיל אותי קרה כשהייתי בכיתה ב' ואז התפרסם סיפור על הנערה שלא יכלה להתחרות בקבוצת קריקט מסוימת כי היא בת ואני הכנתי עצומה בנושא. מהר מאד הקמתי עיתון בבית הספר 'הדר 'בכפר יונה בו למדתי ותפעלתי אותו. נבחרתי למועצת התלמידים הבית ספרית, שם התחלתי לעבוד על איך אנחנו הופכים את בית הספר לבית חינוך".
ילדת מחאה
(מלחמת 'המכנסיים הקצרים')
ההתחלה סללה את דרכה לתפקידים הבאים, היא שימשה כיו"ר מועצת תלמידים בחטיבת הביניים 'איש שלום' במשך שלוש שנים והובילה בין היתר את מחאת המכנסיים הקצרים לבנות, וכשהיתה בכיתה ז' נבחרה גם למועצת התלמידים העירונית. כמה שנים לאחר מכן, בכיתה ט', כבר שימשה כדוברת מועצת התלמידים מרכז ובשלוש השנים האחרונות כיהנה בתפקידים שונים במועצה הארצית. לתפקיד יו"ר מועצת התלמידים הארצית נכנסה לפני כחודשיים.
כבני נוער שלא פתחו את שנת הלימודים, ברקע מלחמה ובעברכם גם שהייה ממושכת בבית בגין הקורונה, איך אתם מתייחסים לכך שעדיין לא פתחתם כהלכה את שנת הלימודים?
"דרשנו מהשלטון המקומי שבזמן שאנחנו בבית, שלפחות יהיו פעילויות לא פורמליות ברשויות המקומיות כדי שהנוער לא יהיה בודד בבית כל עוד אין לימודים, וכמובן שזה לא מספיק. לא נראה שיש פתרון רציני באופק ובמרץ אשתקד אפילו השבתנו את הלימודים כשלא היה קשר בין משרד האוצר ובין ארגון המורים וזה באמת קידם את המשא ומתן דאז. מעל רבע מיליון תלמידים השביתו את הלימודים כאומרים לצדדים 'תסגרו כבר את הסכסוך הזה'. אני מרגישה גם עכשיו שאנו כלי משחק בידיים של הצדדים, הם לא שמים גבול והכי קל להם להשתמש בתלמידים. יש לי המון האשמות לכולם. שואלים אותי מי הצד האשם? אני לא יודעת. אבל אני כן יודעת ששלוש שנים יושבים אותם האנשים בחדרי המשא ומתן ולכל מי שישב ויושב שם יש אחריות למצב שהגענו אליו כיום. ב־1 בספטמבר קמנו בבוקר לחדשות נוראיות. שישה חטופים נרצחו ואף אחד לא היה במסגרות החינוכיות להכין את התלמידים לזה. וזה בדיוק התפקיד שלהם".
ההתרעה המטרידה
("הפרעות אכילה ובדידות")
קמאי מספרת כי האיומים התמידיים על מערכת החינןך, העיצומים והשביתות, גובים מחיר נפשי מתלמידי ישראל: "אם יושבים אותם אנשים בדיוק בשיחות משך שלוש שנים ולא חתמו הסכם, הגיוני שעד שלא יכניסו אנשים חדשים לחדרי המשא ומתן כלום לא ישתנה. אולי ייכנסו זוויות ראייה חדשות עם אנשים חדשים, ועד אז, הצגנו סקר של משרד החינוך שיצא לפני שבועיים ולפיו 50 אחוז מבני הנוער סובלים מלחצים נפשיים, כולל הפרעות נפשיות, הפרעות אכילה ובדידות. הקראתי להם את הנתונים והבהרתי שכל יום שאין מסגרת, הנתונים יעלו. כרגע זה נחשב כאילו 'החופש הגדול' נמשך בעבורנו אבל זה ממש לא חופש. כי לאט לאט זה הופך מצב שלילדים אין כוח וסיבה לצאת מהבית. יחד עם הרשויות המקומיות יזמנו פעילויות לא פורמליות ומחלקת הנוער ברשויות בונות תוכנית שצפויה להתחיל השבוע עם טיולים, סדנאות, הכשרות, ימי חשיפה למכינות ושנת שירות שאנחנו מפספסים, וקורסי פסיכומטרי".
יש חשש גם לציוני הבגרות?
"בוודאי. הבגרויות מתקרבות וברור שלא ידחו אותן. ממילא אנחנו דור הקורונה והמלחמה וכבר פספסנו המון חומרים שהיינו צריכים ללמוד לבד. בתיכון בשבוע הלימודים הראשון כבר יש מבחנים ומיונים להקבצות, זה לא כמו בית ספר יסודי. אז אנחנו מפסידים חומר ואם יקחו לנו את החופש בשביל להשלים אותו, זה יהרוס את הנוער. כי לא באמת היינו בחופש גדול. אנחנו במלחמה ויש חטופים, הנוער לא הרגיש הכי משוחרר והחופש היה רק מקום לעכל את הסיטואציה של המדינה שלנו. יש נטיה לדלג עלינו, לחשוב שאנחנו דור אבוד כי ממילא פספסנו המון ועברנו המון. אבל אנחנו לא דור אבוד שמדלגים עלינו, אנחנו דור שאיבד אמון. אם יקחו לנו את החופש ודברים שמגיעים לנו, לא יהיה אמון במערכת ואנחנו מי שצריכים לשרת בצבא, לגדל ילדים כאן ולשלוח גם אותם לצבא. המאבק לא צריך להיות על גבנו. אנו מאבדים אמון לאט לאט".
מצב טראומתי
("כל אחד מכיר מישהו שנהרג")
קמאי מספרת כי כשייחתם ההסכם ושנת הלימודים תיפתח, היא תיפתח כהלכתה רק אם תוקדש לשיקום הנוער: "הנוער מאבד אמון ואנחנו בטראומה, אפילו לא בפוסט טראומה. כל אחד מכיר מישהו שנהרג או מספיק גם שראית את הסרטון הלא נכון. לטעמי חשוב לתת לדור שלנו גם כלים להיות דור אקטיביסטי של אזרחים טובים יותר. כי אנחנו דור שקצת גידל את עצמו ואם אנחנו מוכנים לחיים זה בזכותנו לא בזכות המערכת. למדנו איך ליצור קשרים חברתיים דרך הזום והמסכים. האחד בספטמבר הגיע השנה ולא היה מי שיעזור לעכל את התחושות, אז עיכלנו אחד את השני. הציפייה שלי שהשנה הקרובה תטפל בדור שלנו, אפשר עוד להציל את הדור הזה שהכי נפגע, אפשר לשקם אותנו ואנחנו רוצים לצאת בטוב מהערכת".
ואיך זה להיות נער בחברה שסועה עם מחאות ענק?
"כל נער לוקח את זה לכיוון אחר. צוחקים עלינו שאנחנו דור הטיק טוק אבל הטיק טוק משמש אותנו הרבה גם להתנדבויות והתרמות, שזה משהו שאני חושבת שצריך להכניס לתוכנית הלימודים, כי זה מעצים ומחזק חוסן. לייצר בגרות וחוסן זה תפקידה של המערכת. הרבה מאיתנו למשל, מודאגים לגבי בגרויות. בשנה שעברה עשינו בגרויות תחת עיצומים והגענו לא מוכנים. בלי ציוני מגן, בלי הכנות ובלי תגבורים. ידענו שאם לא היו עיצומים המצב היה הרבה יותר טוב ובגלל שאנחנו בטראומה אנחנו מפחדים שגם השנה ניגש 'על עיוור'".
קמאי ביקשה לשלוח מסר ל'מבוגר האחראי' יהיה אשר יהיה: "אנחנו זקוקים ליציבות, אנחנו במלחמה והתפקיד של מערכת החינוך להיות העוגן שלנו. תסתכלו על התמונה הרחבה, יש לכם הזדמנות לשקם את דור העתיד".