"האמא של הישיבה": המורה האהובה והוותיקה בישיבת בני עקיבא נתניה, גלינה טלנופר נפטרה בסוף השבוע והותירה את מאות תלמידיה במהלך השנים המומים וכואבים. התלמידים, והצוות החינוכי, הגיעו לחלוק לה כבוד אחרון: "היא הייתה האמא שלהם".
ראש הישיבה ספד לה בלוויה: "המורה גלינה בראש ובראשונה היית אשת עבודה. העולם חסר אנשים כמוך. אהבת לעבוד. ראית בעבודה שלך שליחות והיית מחוייבת לשליחות הזו בכל מרצך.
"רוב האנשים עובדים אבל חושבים מתי יוכלו לנוח. את היית מאותם מעטים שבמנוחה חושבים איך יכולים לעבוד באופן איכותי יותר. לא פעם נפגשנו בישיבה בימי החופשה שבאת להכין ולארגן ולחשוב ולסדר לקראת השנה החדשה. המורה אולי הכי מבוגרת בצוות אבל הכי נמרצת ומלאת תשוקה לעבודה…
"היית אישה משכילה ועשירה בדעת. היתה בך סקרנות וחדוות לימוד של ילד צעיר שמגלה אתה העולם. ההתלהבות שלך מכל פיסת ידע חדשה, מכל מחקר או הסבר מעניין שנתקלת בו היתה מדבקת. העיניים שלך ברקו דיברת על הלימוד.
אחד התלמידים אמר עליה אתמול: ״מדעים היה כל החיים שלה. היא קראה ספרים על מדעים וראתה סרטים על מדעים. היא אהבה את הלימוד בכל ליבה״.
"המפגש של תלמידים צעירים אם אדם אוהב ותאב דעת זה דבר גדול. כולנו הרגשנו את זה. אבל המורה גלינה - לא אהבת רק מדעים. אהבת תלמידים. התלהבת מהם. התרגשת מהם. אחת לכמה שבועות נכנסת אלי למשרד בשטף של התלהבות וסיפרת לי בהתרגשות על השאלות של התלמידים, או על המצגות שהכינו ובאיזה רמה גבוהה הם. כמה היית גאה בהם. הצלחת עשרות שנים להמשיך להתלהב ולתפעל מהתלמידים כאילו זו השנה הראשונה.
קראו גם:
אבל יותר מזה:
"אתמול סיפר עליך אחד התלמידים כך: ״אני בתור תלמיד הרגשתי - ואני בטוח שעוד הרבה הרגישו - שהיא ממש אהבה הכי אותי. כולם הרגישו אצלה התלמידים האהובים עליה״. זה דבר מדהים. אדם שבלי מילים גבוהות ובלי סיסמאות, פשוט אהבה תלמידים בכנות. יש לא מעט תלמידים בישיבה שגלינה היתה נקודת האור שלהם. תלמידים שבשיעורים שלך גלינה הם פרחו, והתבלטו. הם פשוט הרגישו שאת אוהבת אותם, שאת מתפעלת מהם. מאמינה בהם…״.