"אספר לך סיפור קטן שאולי מלמד על הכול: יצאתי בשבת האחרונה לטייל נתניה, יש שם בית כנסת ממש על הטיילת, ראיתי את הכסאות בחוץ, הייתי לבושה עם מכנסיים, ממש לא עם בגד ים, עקפתי את בית הכנסת מאחור, כדי לא להפריע, ואז ניגשה אליי אישה אחת ואמרה לי: 'אל תסתובבי כאן'. זה אולי תמצית הסיפור כולו".
קראו גם:
הדס שניר, פעילה חברתית בתנועת "בונות אלטרנטיבה", ומנהלת הקבוצה בנתניה, מובילה השבוע יחד עם העמותה קמפיין על הדרת נשים במרחב הציבורי ברחבי העיר: "יש קו אדום שלא חוצים, ובנתניה חצו אותו כבר פעמיים, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות".
דבריה של שניר, כמו גם הקמפיין, מגיעים על רקע השחתת תמונות נשים שהיו תלויות על שלטים לפני כשבועיים ברחבי נתניה. כזכור, בתחילת החודש, הושחתו שלטי חוצות של חברת ההלבשה 'קסטרו' בהן מצולמות נשים עם גופיות וחולצות קצרות ברחבי נתניה. הוגשה תלונה במשטרה, וטלי מולנר, סגנית וממלאת מקום ראש העירייה, הממונה על קידום מעמד האשה הודיעה בתקיפות: "מדובר בארוע חמור מאוד ואנחנו לא נסכים לזה ולא נאפשר לזה לקרות אצלנו בעיר. נשים ימשיכו לככב על שלטי פרסומות ומשמרת הצניעות לא תהיה אצלנו בעיר".
בתנועת בונות אלטרנטיבה גם לא עברו על כך בשתיקה, ופתחו בקמפיין יחד עם 'שומרות ושומרים על הבית המשותף' בתחנות אוטובוסים ברחבי העיר נתניה תחת הכותרת 'נשים שייכות למרחב הציבורי'. הקמפיין נועד להדגיש את מקומן של נשים במרחב הציבורי, תוך אמירה ברורה שנשות ישראל לא יסכימו להידחק הצידה.
שניר: "זו לא סתם השחתה, זו עבירה, זו אלימות וזה קו אדום. בונות אלטרנטיבה לא שותקות, נשים שייכות למרחב הציבורי ותשארנה בו. זו הפעם השנייה שאנחנו מעלות קמפיין בו אנחנו מבקשות לחזק את נשות נתניה ומקווה שמפה תצא הקריאה לכל הערים בהן מוחקים ומשחיתים שלטים עם תמונות נשים, אנחנו לא נשתוק".
מתי הייתה הפעם הראשונה?
"זה היה לפני המלחמה, שלטים שנתלו בכניסה לנתניה וברחבי העיר, ובהם הכיתוב 'בגדים צרים וקצרים מחטיאים את הרבים ומקצרים את החיי' הופצו בעיר. השלטים הוסרו אומנם, אבל גם אנחנו יצאנו בקמפיין שנקרא 'אורך הבד זה לא המדד'. ראשית צריך להבין שהשחתה של שלטים, כל שלטים לא משנה של מי, זו עבירה פלילית. אבל מעבר לכך, אני לא זוכרת שנתקלתי בהשחתת שלטי גברים, אבל אני כן נתקלת כל הזמן בסוג של ביזוי ומיזוגניות כלפי נשים במרחב הציבורי בכל הקשור לשלטים, לא מזמן הלכתי כאן ברחוב בעיר, וראיתי תמונת פרסום של אישה שמשווקת נדל"ן ומישהו הצמיד לה בציור שופר לפה.
"אני חייבת להדגיש, זה לא רק כאן, התופעה הזו היא נרחבת בכל הארץ, בנתניה אולי רואים את זה יותר, כי אין מה להסתיר את העובדות ־ מדובר בעיר שיש בה אוכלוסיה רבה שהיא פחות ליברלית. נתניה מתחרדת, זה לא סוד, ואין לי בעיה אם אמונה של אף אדם, ואני לא מתכוונת, ובטח לא אנחנו בתנועה, מתכוונים לנסות ולהשפיע בעניינים פוליטיים או דמוגרפיים. אנחנו א-פוליטיים בהגדרה. והמכנה המשותף של כולנו הוא דבר מאוד אלמנטרי. נשים הם לא מוקצה מחמת מיאוס, נשים הם שוות ערך, ויש לנו קווים אדומים בכל הקשור לחופש ולשוויון של נשים בטח במרחב הציבורי. אני פשוט אומרת: שנשים בדיוק כמו גברים, שייכות למרחב הציבורי. השחתת תמונות של נשים בשלטי חוצות - זו אלימות".
קיבלת תגובות על הקמפיין?
"כן, ורובן חיוביות, וההפתעה היא שלא קיבלתי תגובות שליליות, ראיתי גם הרבה שקוראים את השלטים ולא הגיבו, אבל גם לקרוא זו תגובה".
אילו פעילויות את כמובילת הקבוצה בעיר עושות בנתניה?
"אנחנו בעיקר עוסקות בהסברה, אנחנו לא פועלות נגד החוק בשום אופן, רק בהסברה. ואני חייבת לומר, שלמרות התדמית של העיר, שהיא נכונה בהרבה מובנים, הרי כשמדברים עם התושבים, שהם מאוד נעימים, הם די מקבלים את הדברים ודי מסכימים להם. אף אחד לא מתכוון לכפות את דעתו על השני, המטרה היא ברורה ־ לא להדיר נשים מהמרחב הציבורי. אנחנו לא באים לבתי כנסת, או לישיבות, להיפך. אנחנו מאוד מכבדים את המקומות האלו. אבל יש קו אדום, ובנתניה חוצים אותו, ולא בפעם הראשונה".
את אופטימית?
"תראה, אני הגעתי מקדימה־צורן, שזה היה מקום מאוד שמרני, והיום הוא ליברלי. מצד שני, ברעננה למשל שנחשבה עיר מאוד ליברלית, ביצעו כמעט פוגרום בבית כנסת רפורמי. אז כן, קיצונים יש, וזה לא מצביע בכלל על אופיה של העיר, ואני לא מתעלמת מהעובדות ויודעת שנתניה עוברת בשנים האחרונות תהליך של הקצנה, אבל אני מאוד אופטימית בנוגע לעתידה של העיר בהקשר הליברלי. יש הפתעות מאוד נעימות בחיים".
