בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבע לאחרונה, כי זכותו של מעסיק להוציא לחופשה עובדים המסרבים להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות, במיוחד עובדים המשרתים את הציבור, גוברת על חופש העיסוק, הזכות לפרטיות והפגיעה באוטונומיה של העובד, בנסיבות המיוחדות של מגיפת הקורונה.
מדובר במקרה של עובדת סוציאלית בעיריית נתניה, שהגישה בקשה לצווי מניעה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א נגד העירייה וראש העירייה, מרים פיירברג איכר, בטענה שהוצאה לחופשה בגלל סירובה להציג תוצאת בדיקת קורונה שלילית אחת ל-72 שעות.
בחודש פברואר השנה יצאה הודעה מלשכת מנכ"ל העירייה, כי בשל היותה של נתניה עיר "כתומה", עובד שלא התחסן ולא הגיש אישור רפואי שמונע ממנו להתחסן, לא יורשה להגיע לעבודה. עוד נאמר בהודעה, כי עובד שמסרב להתחסן מסיבות אישיות, יצטרך להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות, וכי עובד שיסרב יפוטר או יושעה מהעבודה.
קראו גם:
התובעת, שסירבה להתחסן וסירבה להציג בדיקות שליליות, הוצאה לחופשה והגישה תביעה בה טענה, כי יש לאסור על העירייה והעומדת בראשה להשעות, לפטר או להוציא לחופשה כפויה עובד המסרב להתחסן.
לטענתה, הדרישה שהציבה העיריה, לפיה עליה להתחסן או להציג בדיקת קורונה שלילית כל 72 שעות, אינה לגיטימית ואינה חוקית, מהווה פגיעה בפרנסתה, תוך הפרת חוק יסוד חופש העיסוק וחוק כבוד האדם וחירותו, חוק זכויות החולה והחוק להגנת הפרטיות. העובדת הוסיפה וטענה, כי לא ניתן לחייבה למסור מידע רפואי אישי האם התחסנה או לא וגם לא ניתן לחייבה לבצע בדיקה פולשנית אחת ל-72 שעות.
העירייה, באמצעות עורכי הדין גדעון רובין, אלון עזרא ואורטל שלו ממשרד רובין שמואלביץ, טענה כי בתוקף תפקידה של התובעת כעובדת סוציאלית, היא מטפלת בכ-70 משפחות, ביניהן חד הוריות וילדים בסיכון ובמצוקה, ומשכך הדבר מחייב אותה במפגש מתמיד וקשר שוטף עם ציבור רחב.
לטענת העירייה, סירובה של התובעת להתחסן או לבצע בדיקות קורונה עלול לגרום לכך שגם חבריה לעבודה, עובדים סוציאליים אחרים, יידבקו בקורונה או ייאלצו להיכנס לבידוד. בנוסף טענה העירייה, כי הסתדרות ועד העובדים בעירייה, ארגונה היציג של התובעת, נתן את הסכמתו לכך שעובדי העירייה יחויבו בבדיקת קורונה כל 72 שעות ולכן הבקשה לוקה בחוסר תום לב. עוד טענה העירייה כי העובדת, שמיצתה את ימי חופשתה, עדיין יכולה להתחסן או להציג בדיקה שלילית כל 72 שעות ולשוב לעבודתה.
השופטת, אסנת רובוביץ ברכש, קבעה בהחלטתה כי אכן לעובדת קיימת זכות שלא להסכים לבצע חיסון או בדיקת קורונה וחיובה לעשות זאת נגד רצונה פוגעת בזכותה היסודית לאוטונומיה על גופה, אולם מנגד למעסיק יש חובה להגן על בריאות כלל עובדיו והציבור שבה במגע עמם, במיוחד כאשר מדובר בעירייה האחראית לבטחון ושלום האזרחים שבתחום שיפוטה.
עמדת השופטת, אליה הצטרפו גם נציגי הציבור, הייתה כי דרישת העירייה מהעובדת היא מידתית, במיוחד נוכח אופי עיסוקה. "שוכנענו כי זכות העירייה גוברת על זכות העובדת. שוכנענו, כי האיזון הנדרש הינו כי עד למועד מתן החלטה זו העירייה תישא בתשלום שכרה של התובעת, וכי תשלום שכרה לאחר מתן ההחלטה של בית הדין ועד למתן פסק דין סופי, יוכרע מאוחר יותר". העובדת חויבה בתשלום הוצאות לעירייה בסך 8,000 שקלים.
לכל העדכונים - חדשות נתניה
