הסגר שנכנס לתוקפו היום החזיר את בעלי העסקים בנתניה כמה חודשים לאחור, לגל הראשון של הקורונה. רבים סיפרו כי עד שהתאוששו מעט מהסגר הראשון מאיים הסגר הנוכחי להנחית עליהם מכת מחץ, שיקשה עליהם לקום ממנה.
"פתחנו בחודש מרץ 2019, ושנה אחרי, ביום ההולדת של המסעדה, נכנסנו לסגר של הקורונה", אומר מיכאל ישי, הבעלים של "מיזו סושי בר". "לקראת העשרים ומשהו במרץ כבר סגרנו את המסעדה לגמרי לארבעה חודשים. לא יכולנו לחזור לפעילות עד שעשיתי גיוס המונים ב'הדסטרט' ובזכות זה חזרנו לפעילות בתחילת חודש אוגוסט. עשינו משלוחים בתחילת התקופה, אבל לא היה לנו מספיק תזרים כדי לחיות רק על המשלוחים; אז כשפתחנו בחזרה שינינו שעות פעילות. היו לנו הרבה פחות אנשי צוות, ויתרתי על כמה דברים. לצערי זה בא לידי ביטוי בכך שאין לי תזרים לעשות פרסום או שיווק, ואני נאלץ לחכות לימים טובים יותר".
קראו עוד:
איך היו העסקים אחרי הסגר הראשון? באוגוסט, למשל?
"באוגוסט לעומת השנה שעברה, ההכנסות היו בדיחה. לא קרוב אפילו לחצי ממה שהיה. כל יום קמים ולא יודעים מה הולך להיות מחר. סגר לא יעשה למסעדה טוב, בוודאות. זה קושי נוסף, זה להוציא עוד פעם חלק מהצוות לנוח, ולא בטוח שנמצא אותם כשנחזור לפעילות מלאה. זו בעיה רצינית".
לילה שחור
גם בתחום חיי הלילה, עסקים נשארו סגורים במשך חודשים. למרות זאת היו כאלה שהצליחו לנצל את המצב שאליו נקלעו בצורה הטובה ביותר. "בתקופת הקורונה דווקא ניצלנו את הזמן לטובה, שיפצנו את המקום ושיפרנו כאן דברים", מספר יניב בן פנחס, שהוא ואחיו רוני הם הבעלים של פאב "לגנסקי" המיתולוגי בנתניה. "בנינו חדר חזרות כדי לשרת מוסיקאים בעיר, אבל כמו כולם, אנחנו נלחמים בשיניים כדי להחזיק את הבית ולהביא אוכל לילדות. זה לא פשוט".
איך התמודדתם כלכלית בתקופה של הסגר הראשון?
"אם להיות קונקרטי, אז מוציאים חסכונות, מוציאים פנסיות, הולכים על הקופה. אין מה לעשות. זה הבייבי שלנו, ואנחנו בחיים לא נוותר עליו".
הסגר השני, לדבריו, הוא "איום ונורא, אין ספק. זה יכול למוטט עסקים. אנחנו אמנם אף פעם לא נשברנו, וגם לא נישבר. אבל אנחנו מתכוונים להילחם ולא להרים ידיים כמובן, אף פעם".
גם אצל בעלי המלאכה בנתניה קשה למצוא אנשים אופטימיים. "אנחנו עובדים בנגריה עם גופים מוסדיים ופרטיים, והפן שהכי נפגע אצלנו הוא ערכות 'עשה זאת בעצמך'", אומרת רויטל ניסים, מהבעלים של "י.פ. נגרות מתקדמת", שנמצא כבר שלושים שנה באזור התעשייה הישן, "אצלי יש אפשרות להזמין, לדוגמה, ארון בגדים שאני ארכיב לך אותו, או מנגד, יש לך אפשרות לקנות את זה כערכה ואתה בונה את זה בעצמך. אז הציבור שמגיע לכאן ובוחר את הרהיטים בעצמו ואת הערכות לבנייה, פשוט לא יגיע בגלל הסגר. אנחנו אמנם יכולים לפתוח, אבל מה זה יעזור? אנשים לא יוכלו להגיע".
איך התמודדתם בחצי השנה האחרונה?
"היה מאוד קשה. הייתה ירידה של חמישים אחוז בהזמנות. בחודשיים האחרונים התחלנו לראות התאוששות, כי משפחות שהיו להן עשרת אלפים או עשרים אלף שקל שהם לא יכלו להשתמש בהם כדי לנסוע לחו"ל, לקחו את הכסף ושיפצו את הבית. אז כן התחלנו לראות את האור בקצה המנהרה. אבל עכשיו? סגר נוסף? אין לי עבודות בקנה, מה אני אמורה לעשות עכשיו? בסגר הקודם לא הוצאתי לחל"ת, אבל עכשיו אני כבר לא יודעת מה יקרה".
לעדכונים נוספים היכנסו לחדשות נתניה