בשבוע שעבר קיבל בית המשפט המחוזי בלוד את עתירתם של ארבעה יתומים מכפר יונה נגד חברת "עמידר" ומשרד הבינוי השיכון, וקבע כי הם זכאים להמשיך להתגורר בדירת אמם המנוחה כ"דיירים ממשיכים".
בשנת 2000 ולאחר פטירת סבם של העותרים, הגישה האם בקשה לחברת "עמידר", להמשיך ולהתגורר בדירת המגורים עם ארבעת ילדיה הקטנים. ואכן, המשפחה התגוררה בדירה עד לפטירת האם בשנת 2018.
לאחר שנפטרה, ביקשה חברת "עמידר" מהיתומים לפנות את הדירה הואיל ולא ניתן לאשר דור שני כ"דייר ממשיך", מאחר והאם המנוחה הייתה דיירת ממשיכה של אביה.
היתומים הגישו עתירה לבית המשפט, בייצוגם של עורכי הדין אלעד בוסקילה ואלי סלם. עורכי הדין טענו כי האם התגוררה בדירה מכוח זכאותה האישית ולא מכוח היותה דיירת ממשיכה, ועל כן זכאים ילדיה להמשיך ולהחזיק בדירה כ"דיירים ממשיכים" דור ראשון.
עורכי הדין בוסקילה וסלם ביססו את עמדתם על סמך מסמכים ישנים, בני 20 שנה, אשר התגלו בתיק. מהכתוב במסמכים אלה עולה כי הוועדה העליונה של משרד הבינוי והשיכון לא אישרה לאם להיחשב כ"דיירת ממשיכה", זאת מפני שהיא לא התגוררה עם אביה בשלוש השנים שלפני מותו. אף על פי כן, המשיכה האם להתגורר בדירה. "מהלך הדברים מותיר אותנו עם המסקנה כי האם התגוררה בדירה מכוח זכאותה האישית, ולכן ילדיה יכולים להיחשב כ'דיירים ממשיכים' ולהמשיך להתגורר בדירה", מסרו עורכי הדין.
בית המשפט קיבל את עמדתם של העותרים וקבע כי מעיון במסמכים לא ניתן לקבוע שהמנוחה הוכרה כ"דיירת ממשיכה" ושספק זה צריך לפעול לטובת ילדיה.
"מדובר בפסק דין תקדימי", אומר עו"ד בוסקילה. "לרוב העתירות המוגשות נגד משרד הבינוי והשיכון נדחות. במקרה זה ולאור חשיפת מסמכים ישנים, בית המשפט נענה לעתירה".
