"לפני 32 שנים ברחתי מהבית עם שלוש בנות קטנות. אז לא האמנתי שעד היום לא אקבל את הגט, למרות המשפט המזעזע שהדהד בראשי שנים רבות והדעת עדיין מסרבת לתפוס: 'עד הקבר תהיי אשתי'.
4 צפייה בגלריה
קורינה בר
קורינה בר
קורינה בר
(צילום: אביגיל עוזי)
"במהלך השנים הללו ניסיתי להגיש תביעות לגט ובכל פעם הגיע הבעל עם הצגה אחרת של רצון לשלום בית".
כך כתבה קורינה בר (70) מהרצליה באתר giveback בעת שפתחה באחרונה פרויקט לגיוס המונים שיאפשר לה לקבל את הגט מבעלה.
סכום כסף אותו התחייבה לשלם לו בתמורה לקבלת הגט הוא שמרחיק בינה לבין החופש שהיא מייחלת לו כבר עשרות שנים.

הבריחה למשטרה

היא נולדה בארץ למשפחת יוצאת לוב שהשתקעה ביפו. אחר כך עברה המשפחה לרמת גן וקורינה למדה בתיכון גאולה בתל אביב. בגיל 16 הכירה את מי שלימים הפך לבעלה.
"בן זוגה של חברתי הטובה הכיר לי את החבר שלו. היה קליק, חיבור מהיר, אהבה ממבט ראשון. הוא היה החבר הראשון שלי, הייתי תמימה וקסמה לי העובדה שקינא לי. לא יכולתי, למשל, לדבר עם חברות וחברים שלי בלי אישורו. פירשתי זאת כאהבה גדולה, אלא שהקנאה הזו הפכה במהלך השנים לאובססיה חולנית".
אחרי כשנה הם החליטו להתחתן והוא אסר עליה להתגייס. הוריה שהתנגדו לנישואין לא הצליחו למנוע זאת. "הצהרתי שאני דתייה וקיבלתי פטור".
בגיל 21 ילדה את בתה הבכורה (כיום בת 49) ומאז לא חזרה לעבוד במשך 16 שנה. "הוא אסר עליי לצאת לעבודה או ללמוד מקצוע. רק טיפלתי בילדים ובבית. הוא היה קבלן מצליח וניהלנו חיי רווחה, אך חיי הזוגיות וההורות היו מתוחים. כל הזמן הוא בדק אותי ובלש אחריי. הוא סגר אותי בבית. לא יכולתי להרחיב את מעגל החברות שלי.
4 צפייה בגלריה
קורינה בר. "בלי אופטימיות לא הייתי צולחת את החיים האלה"
קורינה בר. "בלי אופטימיות לא הייתי צולחת את החיים האלה"
קורינה בר. "בלי אופטימיות לא הייתי צולחת את החיים האלה"
(צילום: אביגיל עוזי)
"למרות זאת ילדתי עוד שתי בנות. אמא שלי עודדה אותי לעזוב, אבל אבא שלי התנגד. בכל פעם שניסיתי לדבר עם בעלי על גירושין עוררתי שדים, אז נמנעתי מלדבר על זה".
בגיל 36 יצאה ללמוד בקורס לסוכני נסיעות ולאחר מכן החלה לעבוד בסוכנות נסיעות ברעננה לשם עברו כמה שנים קודם לכן. "הוא המשיך לעקוב אחריי, חנה ליד המשרד שלי וכל הזמן בדק עם מי אני נפגשת או מדברת. כל הזמן ידעתי שאני חייבת לעזוב אותו".
זה קרה אחרי תקרית קשה בסופרמרקט, לשם נסעו ביחד לקניות. "בחרתי ירקות שלא מצאו חן בעיניו, והוא התחיל לצעוק עליי בפומבי. הרגשתי שהגעתי לקו האחרון, לנקודת האל-חזור. העפתי את עגלת הקניות, יצאתי מהסופר והלכתי למשטרת כפר סבא להתלונן, כאחוזת אמוק.
"הוא נסע אחריי במכוניתו וביקש ממני לעלות למכונית. הגעתי לתחנת המשטרה שם פגשתי את נציגת נעמת שמגיעה לתחנה מדי פעם כדי לסייע לנשים שבאות להתלונן. במקרה הגעתי בטיימינג הנכון. היא כיוונה אותי לקבל ייעוץ מעורכת דין של נעמת כדי להגיש תביעות גירושין וחלוקת רכוש".
בתוך כך, היא החליטה לברוח מהבית עם הבנות. תחילה היו בבית מלון ובהמשך עברו לדירה שכורה בהרצליה. עד אז סירב הבעל לדבריה לשלם מזונות ולמכור את ביתם המשותף ברעננה.
4 צפייה בגלריה
קורינה בר
קורינה בר
קורינה בר
( צילום: אביגיל עוזי)

הפלונטר בבית הדין

ב-1988 פתחה קורינה תיק ברבנות לקבלת גט ובמקביל הגישה לבית המשפט המחוזי תביעה לחלוקת הרכוש. בית המשפט חייב את הבעל למכור את הבית ברעננה. הם התחלקו בסכום, ובכסף שקיבלה קורינה היא קנתה דירה ברמת גן. היא גם עיקלה חלק מהסכום שקיבל בעלה להבטחת דמי מזונות עתידיים.
"תבעתי גט בבית הדין הרבני בפתח תקווה אבל בעלי היה מגיע לכל דיון עם הטיעון שהוא רוצה 'שלום בית'. הוא אף הוציא נגדי צווי איסור יציאה מהארץ ואכן נעצרתי בשדה התעופה כשהייתי אמורה לטוס לחו"ל במסגרת עבודתי כסוכנת נסיעות".
לפני 22 שנה הגיעו בני הזוג לבית הדין הגדול לערעורים בירושלים. "בעלי הציע טיפול זוגי וגישור. הדיינים פסקו שאין מקום לגישור, לא פסקו על מתן גט והחזירו הדיון לבית הדין בפתח תקווה. במשך שנים השעיתי את הפעילות לקבלת גט. בצל העגינות ניהלתי כמה סיפורי אהבה, גם לו הייתה מערכת יחסים חדשה, אבל כל כולו היה מונע מנקמה – לא לתת לי גט".
לפני 15 שנה עברה קורינה למיאמי והתגוררה בסמוך לבתה. שם היא פגשה גבר יהודי שהיה בן זוגה במשך חמש שנים. "האהבה בינינו הייתה מיוחדת ונמשכה משני עברי האוקיינוס גם כשחזרתי לארץ אחרי שלוש שנים. את הבית שרכשתי במיאמי (בתמורה לדירה שמכרתי ברמת גן) איבדתי במשבר הנדל"ן ב-2008 ונותרתי כמעט ללא כסף".
כשבן זוגה הגיע לביקור בארץ הם ביקשו להתחתן אבל לא יכלו לעשות זאת כל עוד לא קיבלה גט. "בן זוגי הסכים לשלם לבעלי 100 אלף דולר תמורת גט, אבל בעלי משך אותנו במשך חצי שנה ובסוף התחרט. בן זוגי הרים ידיים, ולאחר שנתיים נפרדנו בצער רב".
כשבן הזוג הציע לבעלה של קורינה 100 אלף דולר תמורת הגט, היא זו שחתמה על מסמך התחייבות לשלם את הכסף. "וזו הייתה הטעות שלי. המסמך הזה הוא שסיבך אותי, כי בית הדין הרבני נתן לו תוקף של פסק דין. לא עניין אותם שבן הזוג שלי, שהתחייב לשלם, כבר יצא מהתמונה. כיוון שאני חתמתי, אני נותרתי עם ההתחייבות ועם החוב. אך לא היה לי כסף. בית הדין הגדול הציע לקצץ את החוב ל-50 אלף דולר ולפרוס אותו לתשלומים, אבל לא הייתי מסוגלת לשלם. אפילו הלוואה לא יכולתי לקבל. בלי דירה, בלי מכונית, בלי כסף, חייתי מהיד לפה, ונכנסתי לפשיטת רגל.

תלויה בכסף

באותה תקופה היא גרה ביחידת דיור קטנה בהרצליה. "שאלתי את אלוהים איך הדרדרתי למצב הזה, איך הגעתי לתחתית והתפללתי לאלוהים שיציל אותי. מצד שני, הבנתי שלא הכול כסף ושאפשר לצאת מהמרוץ זה ומהשואו-אוף ולחיות בפשטות, בצמצום ובאושר".
4 צפייה בגלריה
קורינה בר. "לכל בן אנוש מגיעה זכות החופש האלמנטרי"
קורינה בר. "לכל בן אנוש מגיעה זכות החופש האלמנטרי"
קורינה בר. "לכל בן אנוש מגיעה זכות החופש האלמנטרי"
( צילום: אביגיל עוזי)
במהלך השנים הבנות שמרו על קשר עם האב וניסו לדבר על לבו. "כל השנים היה לי כעס רב והמון תסכול", אומרת קורינה, "בשנים האחרונות סלחתי לו, בעצם ריחמתי עליו, כי בזבז את כל החיים שלו על נקמה. לפני שלוש שנים החלטתי לעשות סולחה והתחלנו להזמין אותו לארוחות שישי עם הבנות והנכדים. אמרתי לו: 'בוא נהיה הורים טובים לבנותינו, סבא וסבתא טובים לנכדינו', אבל כשהזכרתי לו את עניין הגט, הוא התפרץ: 'בגלל זה את מזמינה אותי? כדי שאתן לך גט?' ומאז שוב נתק.
לפני כשנה הדיינים בבית הדין הגבוה שכנעו את הבעל להוריד את סכום החוב ל-50 אלף שקל. "אמרו לי שאחרי שאשלם לו הוא יחויב לתת לי גט".
לא מכבר מישהו הציע לקורינה לעשות גיוס המונים כדי שתוכל לשלם לבעלה. היא הכריזה על הפרויקט לפני כמה שבועות והתרומות זורמות לאט-אט. "יש לי עוד יותר מחודשיים ואני משאירה זאת בידי שמיים. אין לי תלונות. אני רואה את חצי הכוס המלאה. יש מקום לאופטימיות. בלי אופטימיות לא הייתי צולחת את החיים האלה".
"כל רצוני לקבל את זכות החופש האלמנטרי שכל בן אנוש מגיע איתה לעולם", היא מסבירה לתורמים, "אני מאמינה שיש צדק בעולמנו ומזמינה אתכם לעזור לי להשתחרר ובכך לקיים מצוות התרת עגונה. אני זועקת את זעקת כל הנשים העגונות שמסתובבות בינינו ומרגישות לא שוות בין שוות, ומזמינה אתכם לקחת חלק בפרויקט שלי".
כללי הגט
בית הדין הרבני לא כופה גט כשהוא מתרשם שההליכים לא מוצו, או כשטענות הגבר מוצדקות, למשל במקרה של סכסוך על חלוקת רכוש.
במצב של כפיית גט, עגונה מוכרזת על ידי בית הדין הרבני לאחר שכל ההליכים מול הגבר מוצו ובית הדין השתכנע שאין סיבה שלא לתת גט. בשלב זה מופעלות נגד הגבר סנקציות – הקפאת חשבון בנק, שלילת רישיון נהיגה ועיכוב יציאה מהארץ. לעיתים מאשר בית הדין לפרסם את שמו של סרבן הגט במסגרת הרשתות החברתיות (שיימינג). במקרה שהסנקציות לא משפיעות, הסרבנים נשלחים למאסר. רובם ממהרים לתת את הגט אחרי הלילה הראשון מאחורי הסורגים, אבל ידועים כמה סרבנים שישבו בכלא שנים רבות. בשנות ה-70 מת בכלא סרבן גט אחרי 20 שנות מאסר, ובאחרונה נתן אסיר גט לאחר 14 שנות מאסר.
תגובות
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: "מדובר בהליך משפטי שעודנו פתוח כך שלא נוכל להתייחס לתוכנו באופן מפורט. נציין כי טענות האישה מציגות את הסיפור באופן חלקי וחד צדדי.
"כך למשל, בשנת 2008 נחתם בין בני הזוג הסכם פשרה במסגרתו התחייבה האישה לשלם לגבר את חלקו בעקבות מכירת דירתם המשותפת, דבר אשר לא נעשה. הגבר טען להפרת חוזה ובית הדין מחויב להתייחס לטענותיו. מדובר במחלוקת כלכלית אודות חלוקת רכוש משותף ולא בעיגון קלאסי במסגרתו בית הדין כופה מתן גט לאחר שכל ההליכים מוצו".
בעלה של קורינה סירב להתייחס לכתבה: "לא תוכל לשמוע ממני שום דבר בקשר אליה. בינינו כבר אין קשר ואני לא רוצה לדבר עליה".