ביום שני לקחה המשנה לראש עיריית נתניה, מחזיקת תיקי הרווחה, החופים ומעמד האישה טלי מולנר, פסק זמן ממירוץ החיים האינטנסיביים שלה ובילתה עם בתה מיה לילה במלון בתל אביב, כדי לחגוג לה יום הולדת 17. וכשמדברים על אינטנסיביות צריך להודות שמה שמולנר מספיקה ביום, אנשים לעתים לא מספיקים בשבוע.
3 צפייה בגלריה
טלי מולנר. "בימי שבת אני קמה בחמש בבוקר, ובעשר אני כבר בסיור בחופים"
(צילום: אסף פרידמן)
לא סולחת
אבל נתחיל מהסוף. בשבוע שעבר היא התפטרה ברעש גדול מתפקידה כיו"ר ועדת הביקורת של היכל התרבות בגלל אמירה כלפי נשים של חבר הוועדה אבי בטיטו ("מבנה שעומד הרבה זמן ריק הוא כמו אישה שאין לה שימוש").
בטיטו התנצל על הדברים, למה לא סלחת לו?
"כשהוא אמר את אותה פליטת פה אומללה והשווה מבנה ישן לאישה לא מטופחת, הוא באמת התכוון לזה. הוא לא התנצל מיד, דרשתי ממנו שיחזור בו והוא לא מצא לנכון לחזור בו במהלך הישיבה, הוא נשאר לשבת מחויך. זו ועדה כל כך מכובדת ומתורבתת. לא קניתי את ההתנצלות המאוחרת הזו שלו, ואני לא מוכנה לסלוח לו. אם באמת הוא היה חושב שצריך להתנצל, הוא היה עושה את זה באותו רגע בפנינו. יש לי קווים אדומים. כממונה על תיק מעמד האישה בעיר, אני לא מוכנה לשבת איתו".
את חושבת שיש בנתניה אווירה שוביניסטית, על אף שיש ראש עירייה שהיא אישה?
"אני חושבת שלא, המקרה של בטיטו זה לא עניין שבשגרה. אני לא שומעת הרבה אמירות שוביניסטיות ואני חושבת שדווקא בזכות זה שראש העירייה היא אישה וכל השדרה הניהולית הבכירה הן נשים וחברות מועצה פעילות הן נשים, אני חושבת שלנשים בנתניה יש מקום גדול לבטא את עצמן והן מגיעות להישגים הרבה יותר מגברים, ולכן מצאתי לנכון לא לעבור לסדר היום בגלל אמירה כזו אומללה. אולי בבית שמש היו סולחים לו, אבל בנתניה לא אומרים דברים כאלה על נשים ועוברים הלאה, ממש לא".
תקופת הקורונה היא זמן מוזר להיות מחזיקת תיק החופים.
"בזמן הקורונה החוף הפך להיות האטרקציה כמעט היחידה בעיר. למשל, השבוע הגיעו אלפים לחוף סירונית, גם בגלל חג הקורבן שמציינים המוסלמים. אי אפשר להגביל את כמות האנשים שייכנסו לחוף, אבל צריך לשמור על תקנות התו הסגול. השקענו תקציבי ענק למען ניקיון החופים והציבור לא מודע לזה. עשרות פקחים, עשרות מנקים, עשרות אנשי תחזוקה שפועלים כל הזמן לשמור על החוף. היום בכל חוף יש מנקה ליד כל תא שירותים. החוף ננעל רק כשהוא מבריק לגמרי והוא נפתח כשהוא מבריק. אני מודה שיש אנשים שמשאירים לכלוך בלילה, אבל זה נקודתי.
"בגלל הקורונה חייבים לתת מענה לכולם. למשל חוף צאנז, שזה החוף הנפרד, מגיעים אליו מכל הארץ, בעיקר בגלל התקופה הזו של 'בין הזמנים'. זה חוף מאוד מבוקש, אנחנו מתגברים בפיקוח, במצילים, רק כדי לתת מענה, שומרים על מרחקים גדולים בין מיטות החוף ומגבירים את האכיפה. נדרשת כמובן גם אחריות אישית של המבקרים. אי אפשר לסגור את החוף, ואם יש תקלה, זה מיד מטופל. יש לנו מערך אחזקה של 24/7. לי חשוב שאדם שמגיע למטה לחוף יקבל שירות כמו שצריך, כשהעיקרון אצלי הוא שהלקוח תמיד צודק. החוף בסוף שייך לציבור, הוא לא שייך לזכיינים וגם לא לעירייה, אלא לכולם".
"אנחנו מוציאים מיליוני שקלים על ניקיון, ואז מגיע פושטק אחד וזורק את הזבל שלו על החוף ותוך שנייה מעלים את הפוסט הזה לפייסבוק ואומרים שכל החופים בנתניה מלוכלכים ומה לעשות, זה אף פעם לא נראה מושלם"
ברשתות החברתיות הפכת לכתובת לכל תלונה אפשרית, מלכלוך בחוף ועד טמפרטורת המים.
"יש הרבה מאוד דרישות מצד הציבור ומציאות לא פשוטה שצריך להתמודד איתה. החל מנזקים מאוד קשים בחורף, שצריך להספיק בזמן מאוד קצר לשקם לקראת עונת הרחצה שמתחילה חודש אחרי החורף. צריך להתעסק בתחזוקה ואחזקה, אנחנו מוציאים מיליוני שקלים על ניקיון, ואז מגיע פושטק אחד וזורק את הזבל שלו על החוף ותוך שנייה מעלים את הפוסט הזה לפייסבוק ואומרים שכל החופים בנתניה מלוכלכים ומה לעשות, זה אף פעם לא נראה מושלם".
את לא מצטערת שלקחת את התפקיד הזה שאין בו רגע שקט, גם לא בסוף שבוע?
"לא. חיפשתי תיקים מאתגרים, כמו תיק הרווחה. זה תיק שאי אפשר ליחצן אותו בגלל צנעת הפרט, אבל זה תיק מאתגר שכל היום מתמודדים עם מקרים מאוד מאוד קשים. אני עושה ביקורי בית, ימי השישי שלי מוקדשים לחלוקת מזון ולביקורים אצל משפחות שמטופלות אצלנו. אז בימי שישי אני בביקורי בית, בימי שבת אני בחופים".
לעשות שינוי
מה עם פתיחת עסקים בשבת?
"הרכב מועצת העיר לא מאפשר לי לנצח במלחמה הזו. עם שני מנדטים אי אפשר לחולל מהפכות ולפתוח את העיר בשבת. היום רוב חברי הקואליציה הם דתיים. בבחירות הבאות, אם הרשימה שלי תהיה חמישה מנדטים או שישה, אז כבר אוכל להשפיע".
אז מתי את עם המשפחה שלך? מתי את קמה בבוקר?
"בימי שבת אני קמה בחמש בבוקר, ובעשר אני כבר בסיור בחופים. בשבתות אני גם מתנדבת במשטרה. כן, זה בא על חשבון המשפחה, לא אגיד שלא".
מה דוחף אותך? למה את עושה את זה?
"זה סוג של שליחות. הרבה פעמים אומרים לי, מה אכפת לך, תגידי לתושב שיפנה למוקד, אבל אני מסיירת בחופים, אנשים מכירים אותי, הטלפון שלי מפורסם בכל מקום. למשל, היה איזה ילד שנתקל בבעיה בתשלום לכיסא חוף, אז הוא אמר לזכיין - אני אתקשר לטלי מולנר, והוא ויתר לו. אני גרה בפולג ואני יורדת כמה פעמים ביום ועושה ביקורת בשירותים, במתקנים, אני כל הזמן שם. בשנתיים שאני עובדת עשיתי סדר בדברים. כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי לא פעם 'ככה זה'. וידעתי שכשאומרים ככה זה, צריך לעשות שינוי".
לדייגים זו תקופה לא פשוטה. שעות הדיג שלהם הצטמצמו עם ההחלטה להרחיב את רצועת החוף של המתרחצים בעקבות מגיפה הקורונה.
"שנים הם נכנסו לחוף כמה שהם רצו ומתי שהם רצו. הם עדיין נכנסים, אבל עכשיו רק בשעות מוגבלות. בשבת הם למשל לא יכולים להיכנס, כשהחוף עמוס. הגדרנו לוחות זמנים וגם שעות, כי צריך שיהיה מרחב, בגלל התקנות של הקורונה. אי אפשר להכניס כלי רכב וסירות בצפיפות בחוף".
יש כעס גדול בקרב חובבי אופנועי הים על כך שאתם לא מאפשרים להם לרדת עם האופנועים לחוף. זו האהבה שלהם, תחביב שהשקיעו בו הרבה כסף.
"הנהלת העירייה וראש העירייה קיבלו החלטה שבימי הקורונה לא ייכנסו אופנועי ים, כי צריך לרווח את החופים. ספגתי המון אש בנושא הזה, הפגינו מול הבית שלי ואיימו עליי, תלו את השמות שלי על רכבים כמחאה. בעונה הזו, בגלל שהחוף צריך להיות לטובת המתרחצים, לא ניתן לרדת לחוף עם אופנועי ים. אני מאמינה שלקראת פתיחת עונת הרחצה הבאה נשב ביחד עם מנכ"ל העירייה וראש העירייה ונחשוב על פתרון עבורם. כרגע הירידה לחוף לא אפשרית".
הקהילה הלהט"בית מקבלת מספיק תמיכה בעיר?
"עד שהסיעה שלי, 'פעימה חדשה', נכנסה למועצת העיר, המילה להט"ב הייתה מילה גסה פה. לא דיברו על זה, אף אחד לא התייחס אליהם יותר מדי. אבל אנחנו הרמנו את הנס. עכשיו מכירים בהם, מתייחסים אליהם, הם עשו מצעד, הם ימשיכו לעשות מצעד. המצב שלהם בעיר השתפר פלאים בשנתיים האחרונות. יש עוד המון מה לעשות. אני עדיין מצפה לראות את דגל הגאווה מתנוסס בכניסה לבניין העירייה, למרות ששמחתי לראות את האצטדיון מואר בצבעי הגאווה; אבל אותי זה לא מספק. אני מחכה לראות אירוע גאווה בחסות עירונית. היום, למשל, אירועי הגאווה לא מפורסמים בדף העירוני, לכן בקטע של הנראות יש מה לעשות. התפרסם לאחרונה המדד המוניציפלי הגאה של האגודה למען הלהט"ב. נכון שזה יפה מאוד שנתניה התמודדה בכלל, והגיעה למקום 19 מתוך 30. אבל יש לנו לאן לשאוף ואני שמחה שיש לקהילה כתובת, פונים אלינו, מתייעצים איתנו. צריך לומר כל הכבוד לראש העירייה, למינהל החינוך ולמחלקת הצעירים על ההתקדמות שלהם בנושא. עם זאת, התמלאתי קנאה בחודש הגאווה, כשראיתי את כל הערים בארץ מתמלאות בדגלים ואצלנו בנתניה – לא".
דאגה לאנשים
מולנר, 48, נשואה לליאור ואמא לשלושה: עומר בן ה־22, מיה בת ה־17, ילדה בעלת צרכים מיוחדים, וגיא בן ה־11.
"מיה היא ילדה מקסימה. היא לומדת בבית הספר 'אלדד', יש לה סייעת אישית, אף פעם לא הסתרתי את זה, תמיד אמרתי שאני אמא לילדה מיוחדת. אני יושבת הרבה פעמים עם נכים בחוף הים ומדברת איתם על עניין הנגישות. אני מקשיבה לבקשות שלהם ומשתדלת למלא אותן מיד. אני לא מחכה, והם לא פעם אומרים - אנחנו בטוחים שרק בגלל שאת אמא לילדה מיוחדת, יש לך את הרגישות הזו להבין אותנו. אין ספק, כשאת אמא לילד עם צרכים מיוחדים את הרבה יותר רגישה לצרכים של האוכלוסייה, בין אם זה נכים ובין אם זה אנשים בעלי צרכים מיוחדים. לא אלך לישון עד שלא אפתור את הבעיה של הנכים".
"אני איבדתי את אמא שלי בגיל 20. כשהיא נפטרה, אחותי הקטנה הייתה בת שלושה חודשים. את השירות הצבאי שלי התחלתי בקורס קצינות והייתי קצינה עם אופק שירות מאוד ארוך. אבל בעקבות מותה של אמי הכל השתנה"
יכול להיות שזה מה שהניע אותך להיכנס לפוליטיקה?
"אני איבדתי את אמא שלי בגיל 20. כשהיא נפטרה, אחותי הקטנה הייתה בת שלושה חודשים. את השירות הצבאי שלי התחלתי בקורס קצינות והייתי קצינה עם אופק שירות מאוד ארוך. אבל בעקבות מותה של אמי הכל השתנה. הפכתי למעין אמא ונאלצתי לשרת קרוב לבית. אני חושבת שהקטע האימהי ניטע בי אז, וכך גם הדאגה לאנשים מסביבי".
את רואה את עצמך מתמודדת בעתיד על ראשות העירייה?
"אני חושבת שמרים היא ראש עירייה מעולה, היא עושה עבודה מצוינת, היא הפכה את העיר מן היסוד. כשיגיע 'תום עידן', אני בהחלט רואה את עצמי משתלבת במירוץ ומתמודדת על ראשות העירייה. אני באתי כדי להישאר, לא באתי לקדנציה אחת וללכת, יש לי עוד הרבה דברים שאני מתכננת לעשות. הסיפוק הוא אדיר. אני מקבלת אלפי פניות בוואטסאפ ובמסנג'ר ועוזרת לאנשים, ואת זה לא רואים בפייסבוק. כל התגובות של ה'תודה' ו'הצלת אותי' ו'אין כמוך' ו'מה הייתי עושה בלעדייך' - מגיעות אליי לפרטי, וזה מחמם את הלב. אנשים יודעים שיש פה כתובת, אני אוהבת את העיר, את התושבים ואני אוהבת לפתור בעיות, זה משהו שנותן לי הרבה כוח".
