בין הנוסטלגיה להיסטוריה, בין המציאות לבדיה, הוא ממשיך ליצור עולם שמחזיר את הקוראים למסע בזמן
ספר לי קצת על עצמך-
שמי דוד מרום, יליד שכונת נווה צדק, להורים וסבים שנולדו בירושלים הקדושה.
מאין הגיעה ההשראה לכתיבה?
אלו היו החיים המעניינים של פעם במלוא יופיים, מיוחדותם, ושקיפותם. שכונת נווה צדק של פעם, מקום משכנם של אנשים פשוטים, שהפרוטה לא היתה בכיסם. וכל פינה ופינה בשכונה הצטיינה בעושר תרבותי ורוחני, ובעיקר ברוח השכנות הטובה, אחווה ורעות, שמילאו את סמטאותיה. זו נווה צדק, נוף ילדותי ופנינת חיי, תבנית חיי וראשית מאוויי, חזרתי אליה דרך זיכרונותיי באהבה אין קץ. יש בזה די והותר לקבל השראה לעלות תקופה יפה זו, בספרי הראשון שנכתב לפני מספר שנים- "זיכרונות נווה צדק". בנוסף כתבתי את הספר "זיידמן"- עלילה על משפחה חרדית שחייה בשכונה. שני ספריי אלה מתארים סיפורים אמיתיים, מלבד תוספת של רומן ואהבה.
מה החלק שהכי אהבת בתהליך?
כשאני מתחיל לכתוב, כולי בתוך הסיפור נהנה מאוד מכל שורה ומכל דף. לכן, תמוהה בעיני תשובתו של עמוס עוז, סופר דגול לכל הדעות, שענה בראיון לשאלה "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?" והוא השיב "זורק לפח את כל מה שכתבתי אתמול".
האם נתקלת באתגרים/קשיים במהלך הכתיבה?
לא, הכתיבה זרמה בקלות.
מה המסר שלך לקוראים?
עצוב לי מאוד שאנשים צעירים וילדים כלל אינם קוראים.
בילדותי, הספרייה בשכונת נווה צדק בבית ראש העיר, נפתחה מידי יום בין השעות 16:00-18:00, ואנחנו הילדים כבר בשעה 15:00 היינו מחכים לספרנית מרים בסבלנות רבה, שתבוא ותפתח את הספרייה ותמסור לנו את הספר המיוחל. אהבתי בשיעור עברית בבית הספר נווה צדק מדי פעם לפלוט פנינים אותם רכשתי בספריה, ואני מקווה ומייחל שהדור הזה יחזור לקריאה ולהערכה מחודשת של המילה הכתובה.
האם את/ה עובד/ת כיום על משהו חדש?
התחלתי באופן נמרץ סיפור חדש, וב-7 לאוקטובר הנורא, הספר עבר להמתנה, גודל האירוע והאסון השפיע מאוד על ראשי, מחשבתי, ופשוט לא יכולתי לגעת במקלדת. אני מקווה להמשיך בקרוב.
"ישראל הרס וחורבן", מאת דוד מרום
לרכישת ספריו של המחבר בחנויות הספרים ובאתר NETBOOK
קרדיט למראיינת- ניצן יהושע
מוגש מטעם: ספרי צמרת
