אשמח שתספרי לי על עצמך
קוראים לי רחל, אני בת 20, סטודנטית לספרות ותקשורת באוניברסיטת תל אביב. גרה בנתניה, עם ארבעה אחים בבית וחולמת להיות סופרת. האהבה לקריאה ולספרים הגיעה מהחינוך של אבא שלי. אני זוכרת את עצמי הולכת אתו ועם שאר האחים לספרייה בשכונה ומבלה במשך שעות בין ספרים. הכתיבה הגיעה בפתאומיות כשראיתי סדרה לפני כמה שנים וכשלא אהבתי את הסוף החלטתי לכתוב סיפור משלי שבו אני בוחרת מה יהיה. זה מרגיש שזאת הנקודה שממנה החיים התחילו בשבילי.
2 צפייה בגלריה
רחל טקלה
רחל טקלה
רחל טקלה
(צילום: עצמי)

מה מושך אותך לכתיבת פנטזיה?
תמיד אהבתי את הסיפורים על הנער או הנערה הפשוטים שיצאו למסע והפכו לגיבורים גדולים. אני אוהבת לדמיין את עצמי בתור דמות שחיה בעולם הדמיוני הזה שהכל יכול לקרות בו. המציאות מגבילה אותנו לחשיבה מסוימת, להתנהגות תרבותית, למהלך חיים שנסלל עם הזמן כשדלתות נסגרות ונפתחות. כשאני הרגשתי תחת אותה מגבלה, אותם ספרי פנטזיה שקראתי שברו בשבילי את הקירות ונתנו לי לחיות לרגע חיים אחרים. סיפורי הפנטזיה שקראתי נתנו לי פרספקטיבה שונה על החיים בצורה יצירתית ופחות ישירה וביקורתית. היצורים ההזויים גרמו לי לחשוב מחוץ לקופסה, הנופים הפנטסטיים גרמו לי לראות את היופי בעולם, הנערים שהפכו לגיבורים גרמו לי לראות את החוזקות שלי ולא רק את החולשות, והעלילה שלא מהעולם הזה גרמה לי ליהנות מהתמונה המלאה ולהיכנס לתוך העולם האחר. אני רוצה להעביר את אותה תחושה גם לקוראים שלי, כל אחד יכול להיות מי שהוא רוצה, כל אחד שווה משהו, כל אחד הוא גיבור בעולם שלו ואולי העולם והחיים יפים יותר ממה שאנחנו חושבים.
מאין הגיעה ההשראה לספר ולעלילה?
אני לא יכולה להצביע על דבר אחד שהניע אותי לכתוב את אותה עלילה, כי לא היה דבר כזה. החלטתי לכתוב סיפור שבו אני אבחר את הדמויות והסוף שלו, לא ידעתי מי יהיו אותן דמויות ואיך העלילה תתחיל. אני זוכרת שפתחתי מחברת וכתבתי את מה שעלה לי לראש. זה לא היה הרבה וזה לא היה טוב, אבל זה היה רגע ההתחלה. כשהחשיבה על כתיבת סיפור הייתה לי כל הזמן במחשבות, מצאתי את עצמי חושבת על קטעי עלילה קטנים, סצנות, דיאלוגים ותיאורים בכל מיני רגעים במהלך היום – בצחצוח שיניים, בזמן שיעור, בקניון, לפני השינה או אפילו במקלחת – ובכל פעם כתבתי את הרעיון על דף או בטלפון. לאט לאט הדמויות נבנו, תיאורים ודיאלוגים התחברו והרכבתי סיפור שלם. ההשראה בעיקרה הייתה מתוך השעמום והדמיון של נערה בת 14, אבל גם מחיי היום יום; משיחות, מאנשים שונים ומסיטואציות שקרו וכאלה שרציתי שיקרו.

2 צפייה בגלריה
הספר "חיים חדשים"
הספר "חיים חדשים"
הספר "חיים חדשים"
(צילום: ספרי צמרת)

מה המסר שלך לקוראים?
המסר שלי חבוי בשם של הספר, "חיים חדשים". כל אחד יכול להיות מה שהוא רוצה, כל אחד יכול להיות מי שהוא רוצה. כשיש הזדמנות טובה תנצלו אותה ותיצרו לעצמכם את החיים שאתם רוצים, ואם אין הזדמנות כזאת אז תייצרו אותה. העולם שלנו הוא לא אידאלי והוא רחוק מלהיות כזה, אבל אם מישהו רוצה לעשות משהו, להגיע רחוק יותר, להצליח בתחום שמעניין אותו זה לא יקרה בלי מאמץ אישי. תחסמו את רעשי הרקע, את העלילה המשנית שמתרחשת מסביב, תנצלו את הרגע ותייצרו את מסלול החיים שאתם רוצים. תובילו את עצמכם לחיים החדשים שאתם מאחלים לעצמכם.
האם משהו בעלילה או בדמויות יכול ליצור הזדהות עם המציאות שלנו?
הרבה רגעים מהעלילה יכולים להתאים לרגעי מציאות. ג'סיקה, שעוברת לעולם אחר, נשארת בלי החברים שלה, בלי המשפחה ובלי כל דבר שמוכר לה. כל התחלה במקום עבודה, בית ספר או חוג חדש מתחילה בניתוק מסוים מהרגעים הקודמים בחיים ומשאירה משהו מאחור. ההרגשה של להיות בודד באותה התחלה זאת הרגשה שאפשר להזדהות איתה, אבל בדיוק כמו ג'סיקה אנחנו מוצאים את מי שמתחברים אליו ואת מי שנמצא איתנו באותה סיטואציה.
בעלילת הספר משתלבת גם חטיפה שמתקשרת גם למציאות המצערת שלנו במלחמה. שמלכתחילה לא תכננתי להתחבר לסיטואציה כזאת, העלילה נכתבה הרבה לפני כן, אבל אני מקווה שכמו בספר כולם יוכלו לחזור הביתה במהרה.
הספר מכיל עוד הרבה פיתולים ו"טוויסטים", אבל אני אשאיר לכם את ההפתעות.
האם נתקלת באתגרים/ קשיים במהלך הכתיבה?
בגלל שכתבתי את הספר באופן מקוטע וללא רצף עלילה מסוים היה קשה לחבר את הכל לסיפור שלם. חלק מהקטעים ירדו וחלק התפתחו מעבר לרעיון הראשוני ואותו "ניפוי" היה החלק הכי מסובך שגרם אפילו לכמה וכמה מחסומי כתיבה. כדי לשבור את זה פשוט שחררתי מזה. עזבתי את הכתיבה כל פעם ליום או יומיים וחזרתי עם ראש נקי וכל פעם התקדמתי עמוד-עמוד וחצי לבניית העלילה השלמה. זה היה תהליך ארוך, אבל בסופו של דבר זה קרה.
עוד קושי עצום היה הביקורתיות שלי כלפי עצמי. בגלל שהכתיבה באה אליי באופן עצמאי וזה לא משהו שלמדתי או עברתי סדנה עליו, היה לי מאוד קשה להפסיק לבקר את עצמי כי אני "מתיימרת להיות סופרת". בסופו של דבר הבנתי שאם אני רוצה להיות סופרת אני חייבת באמת להתיימר להיות אחת כזאת. זה די קלישאתי, אבל כמו העצה המוכרת הלכתי למראה וזרקתי לעצמי מחמאות "את כותבת מושלם" "הספר שלך הוא חד משמעית רב מכר". זה עבד להוריד מהביקורתיות לפחות במידה מספקת כדי שאוכל לסיים אותו.
האם נראה עוד ספר פרי עטך בקרוב?
מי שיקרא את הספר "חיים חדשים" יגלה שהוא נגמר בסוף פתוח (אזהרת ספויילר), אבל אני כבר עכשיו עובדת על הספר השני. ייכנסו בו הרפתקאות הרבה יותר גדולות והסוף של הסיפור כבר ידוע לי, אני מקווה שהוא יהיה לא צפוי לקוראים.
חוץ ממנו יש עוד ספרים שאני עובדת עליהם שהם כרגע ברמת הטיוטה הראשונית, חלקם עדיין לקהל הנוער הצעיר, חלקם לבוגר יותר... אני כבר מתחילה לראות אותם באופק, אבל ייקח להם עוד זמן להתבשל.

מראיינת- ניצן יהושע
"חיים חדשים", מאת רחל טקלה
לרכישה בחנויות הספרים המקוונות ובאתר NETBOOK


מוגש מטעם הוצאת צמרת