חנה הגיעה לקניון ונתקלה בדוכן שהוצב באחד המעברים. המוכרת שעצרה אותה הראתה לה מכשיר עיסוי לפנים, והבטיחה גדולות ונצורות להצערת עור הפנים. המוכרת אף הבטיחה לה שאם לא תהיה מרוצה, תוכל להחזיר את המכשיר ולקבל את הכסף בחזרה.
חנה השתכנעה, שילמה אלפי שקלים וחזרה הביתה מלאת ציפייה. אלא שאחרי ניסיון בבית, הבינה שהייתה זו קנייה מהירה מדי וש'מכשיר הפלאים' לא יחולל פלא ולא יחזיר לה את נעוריה.
היא שבה לדוכן וביקשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה. המוכרת טענה ש"אי אפשר", משום שהיא פתחה את האריזה, חיברה את המכשיר לחשמל, ובכלל, משרד הבריאות אוסר על העברת מכשיר רפואי.
מה עושים?
עו"ד הדס יעקובסון, מנכ"לית העמותה החדשה לצרכנות, אומרת שהמוכרת הטעתה את חנה. "דוכן בקניון אינו חנות, לכן חוק הגנת הצרכן מאפשר לצרכן (בכל גיל) לבטל את העסקה בתוך 14 ימים. החריג לגבי עסקת רוכלות מתייחס למוצר מתכלה. הנחיות משרד הבריאות, אם קיימות, נוגעות לעסקה בחנות ולא לעסקת רוכלות.
קראו גם:
לחיצה קטנה, טעות גדולה
עדן אירחה את האחיינים שלה במהלך סוף השבוע. מספר שבועות לאחר מכן, כשקיבלה את החשבון של חברת הכבלים, שמה לב שהיא מחויבת על ערוץ ספורט שמעולם לא צפתה בו.
היא פנתה לחברת התקשורת, ובבירור בהתאם לתאריך שבו נגבה הסכום, הסתבר שאחד האחיינים לחץ בשלט על כפתור הזמנת הערוץ בתשלום, ומאז התשלום דופק כמו שעון.
עדן ביקשה לבטל את המנוי ולקבל החזר על השבועות בהם חויבה אך לא צפתה, בטענה שהאחיין לא התבקש להקיש קוד, תעודת זהות או כרטיס אשראי כלשהו, ובכל זאת הצליח להתחבר לערוץ ולחשבון שלה. בחברה סירבו והתעקשו לחייבה.
מה עושים?
עו"ד יעקובסון: מדובר בתופעה מוכרת - וחוקית. ההתקשרות היום עם כל החברות היא באמצעות השלט. אם מחזיק החשבון לא חסם בקוד סודי, הרי שבלחיצת כפתור יש אפשרות להתחבר וגם להתנתק מצפייה בערוצים.
