נטע (שם בדוי) ישבה במשרדי כשהיא מכונסת ועצובה. לצידה ישבו הוריה, מודאגים וטרודים.
מילדה חייכנית ושמחה, תלמידת כיתה ט' בת 15 עוד מעט, חניכה בתנועת נוער ורוקדת בחוג ריקוד – הפכה נטע באחת לשבר כלי.
היא חזרה ואמרה לי בבכי: "רק רציתי להעלות איתו תמונה באינסטגרם, זה כל מה שרציתי. איך הוא ניצל אותי ככה? רציתי להעלות תמונות מהמסיבה ושכל החברים ישאלו אותי איך הגעתי לשם, מי הזמין אותי. זה הכל".
קראו גם:
נטע היא לא היחידה. כמו ילדות רבות אחרות בגילאים דומים, היא הסתנוורה מאבק הכוכבים ומצאה עצמה במסיבה של מבוגרים, חלקם ידוענים, אשר השקו אותה במשקאות אלכוהוליים.
אחד מהם ניצל ורמס ברגל גסה וברגע אחד את תמימותה. בלא שהפעיל כוח אמנם או כפה עצמו עליה, הוא ביצע בה את זממו ובכך קטע באחת את ילדותה. מאז נטע מתמודדת עם התחושות הקשות, הקשיים הרגשיים, הבושה, החשש שמישהו יידע, ובעיקר: עם העלבון הנורא, הקשה מכל.
לאחר האירוע המדובר, נטע פיתחה הפרעות אכילה, ירדה במשקל באופן ניכר, הסתגרה ימים בביתה, התדרדרה בלימודיה וברגע אחד חייה כנערה צעירה ושמחה נעצרו.
בפגישתנו הסברתי לנטע ולהוריה את זכויותיה כנפגעת עבירות מין חמורות. תיארתי את ההליך המשפטי הצפוי אם תבחר להגיש תלונה במשטרה, משמעויות הגשת התלונה וההשלכות הנלוות לכך.
הסברתי לה שהיא יכולה לבחור בערוץ נוסף, של הגשת תביעת נזיקין כנגד הפוגע. לפני הכל, הדגשתי, תטופל ותלווה רגשית לפני כל צעד והחלטה בהתייחס לטיפול המשפטי.
על פי החוק היבש, חוק העונשין, המבוגר הנ"ל עבר עבירה של בעילה אסורה בהסכמה. עבירה שדובר בה לא מעט בפרשת הכדורגלנים והקטינות שהתפרסמה לאחרונה.
על פי עבירה זו, חל איסור על בעילה של קטינה שגילה נע בין 14-16 שנה, גם אם הסכימה למעשה. אם גילה היה צעיר מ-14, הרי שאז היה עובר עבירת אינוס, גם אם הסכימה לקיום יחסי מין.
ואולם, ככל שגילה נע בין 16-18 שנה והיא הסכימה לקיום יחסי המין, בעילתה תהווה עבירה רק אם מדובר בניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה.
גיל ההסכמה בישראל הינו 16. מי שמלאו לה 16 ויום, נחשבת כ"מבוגר אחראי", על פי החוק הישראלי. והיא ילדה בכיתה י' בלבד.
נשאלת השאלה: האם הסכמתה בנסיבות אלו היא באמת הסכמה מדעת? ומה הטענה השכיחה בקרב אותם מבוגרים? כמובן. הם לא ידעו את גיל הנערה.
לא די שהיא נראית ממש ילדה. לא די שמשיחה קצרה איתה ניתן בנקל לדעת כי אינה בוגרת. לא די שבשיחותיה עם חברותיה שבאו איתה למסיבה, ניתן היה לשמוע שהן משוחחות על בית הספר. ולא די שמהתנהגותה במסיבה ניתן היה בבירור להבין שכל מה שרצתה היה להתהדר קצת באבק כוכבים.
במקום של ספק – אין ספק!
וכיצד בחרה נטע לפעול? היא החלה בטיפול רגשי והתחזקה. היא קיבלה תמיכה מלאה מהוריה וחזרה אט אט, לאחר חודשים, למסלול חייה.
נטע בחרה שלא להגיש תלונה אך פעלה להגשת תביעת נזיקין כנגד הפוגע. ההחלטה - להחזיר את הכוח לידיה ולפעול כפי שבחרה לנכון – העצימה אותה מאוד.
ובאשר למצב החוקי: לדעתי ראוי ונכון להעלות את גיל ההסכמה ולהשוותו לגיל החוקי לנישואין - 18, או לפחות להעלותו לגיל 17. לצד זאת, ראוי לטעמי לקבוע כי חזקה על המבוגר כי יידע שמדובר בקטינה, אלא אם הוכיח אחרת.
בכך, אני מאמינה, יהיה כדי לתת מענה משפטי הולם לתופעה זו, של ניצול מיני של קטינות.
עו"ד ענבר קידר-ברוך, שותפה מייסדת במשרד פוגץ' קידר-ברוך המתמחה בייצוג נפגעי עבירה ; משמשת במסגרת שירות מילואים כסניגורית צבאית (סא"ל) וכיועצת משפטית במרכז הצה"לי מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה), המעניק סיוע רב מערכתי לחיילים וחיילות נפגעי עבירות מין ואלימות במשפחה
