יום הכיפורים הוא זמן לחשבון נפש ולבקשת סליחה.
קראו גם:
את יום הכיפורים הזה נעשה בצל מגפת הקורונה.
במהלך הסגר, בתוך ימים של אי ודאות וחשש מפני העתיד, חשוב שנבחן גם את יחסינו עם מי שנותן לנו שפע ושגשוג, אבל אנחנו רומסים, משפילים והורסים אותו בהתמדה: כדור הארץ שלנו.
3 צפייה בגלריה
הטמפרטורות ממשיכות לעלות ושריפות ענק משתוללות בקליפורניה ובאוסטרליה
(צילום: shutterstock)
ממדי ההרס של הסביבה הטבעית, היערות, האוקיינוסים והימים, האוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים, האדמה שנותנת לנו את פריה, האקלים ובעלי החיים הם פשוט בלתי נתפסים.
דו"ח אחרי דו"ח של מומחי האו"ם מתרה ומזהיר מפני ההרס חסר התקדים שאנו גורמים לכדור הארץ, אבל אנו בשלנו, ממשיכים במעשינו באגואיזם ובציניות. חלקנו לא מודעים, חלקנו דווקא כן. רק השבוע התפרסם דו"ח מומחים קשה של האו"ם על המגוון הביולוגי, המתייחס למצבם של כל היצורים החיים (בעלי החיים והצומח) והתמונה מאוד עגומה: כמיליון צורות חיים נמצאות על סף הכחדה! עשרות בעלי חיים ומיני צומח נכחדים בקצב מסחרר כל יום. הטבע נעלם ומפנה מקום לבניינים וחוות חקלאיות. הדגים בים מתמעטים והרשימה עוד ארוכה.
3 צפייה בגלריה
סופות ושיטפונות מכים בנו ללא הרף, אך אנו מסרבים לקרוא את הכתובת על הקיר
(צילום: shutterstock)
דו"חות רשמיים אחרים מתארים את הנזק שאנו גורמים לאקלים. הטמפרטורות ממשיכות לעלות. שריפות ענק משתוללות בקליפורניה, באוסטרליה וסיביר ומאות אלפי קילומטרים רבועים של עצים נשרפים ומביאים למותם של מיליארדי בעלי חיים. החום הופך בלתי נסבל – ותזכורת חמה קיבלנו בישראל עם גל החום הכבד בתחילת ספטמבר.
אין ספור נהרות, נחלים ואגמים מתייבשים, מנהר הקולורדו ועד נהר הירדן, מימת אורמיה שבאירן ועד ים המלח שלנו. הקרחונים בקטבים מתמוססים, דובי הקוטב מאבדים את אזור מחייתם. סופות, הצפות, שיטפונות מכים בנו ללא הרף – אך אנו מסרבים לקרוא את הכתובת על הקיר. אנו מתעלמים. מכחישים. כועסים על מי שמזכיר לנו את חטאינו.
אבל כן, חטאנו ופשענו כלפי הטבע, האקלים והסביבה. המבול בפתח ואנו מסרבים להקשיב, רק שהפעם אין תיבת נוח שתציל אותנו. ואנחנו? כלום! ממשיכים בדרכנו כאילו אין מחר.
נעשינו עבדים למולך הצריכה החדש. זהו עגל הזהב שלנו. לקנות, לצרוך, לזהם, לייצר טונות של אשפה, לאכול בשר, לשרוף עוד ועוד גזי חממה ולהשחית את כדור הארץ, בלי לראות את האסון שמתרגש עלינו. איבדנו את הכבוד לטבע. עבורנו הוא ומשאביו הם מקור לסיפוק התאוות, היצרים, האגו והתחרות שאנו מקיימים זה מול זה.
אך גם לטבע יש גבולות, והשנה אנו קרובים אליהם מתמיד. הגיע הזמן לעשות תשובה. לשוב מדרכינו ההרסניות כלפי הטבע ולשאול את עצמנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב.
חשבון הנפש שלנו השנה צריך להיות עם הסביבה, הטבע והאקלים. אנחנו צריכים לבקש סליחה על הרס הסביבה הטבעית ולהבטיח שניטיב את דרכינו. אולי בכך יפתחו מעלינו שערי הרחמים והסליחות ונרחיק מעלינו את רוע הגזירה.
גדעון בכר, שגריר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ
