לפני כמה ימים פנתה אלי סבתא וסיפרה לי שהיא מאוד אוהבת לשמור על הנכדים שלה. הם גילו בפניה סוג של אהבה שלא ידעה שיש בה מעולם. היא עושה עבורם, מלטפת, אוהבת, נוכחת. הכל!
אבל! ופה יש אבל גדול: יש לה גם חיים עצמאיים ומלאים.
רוב שנותיה עבדה כמורה בבית ספר יסודי ומאז שיצאה לפנסיה היא ״חוגגת״ את החיים. מטיילת, מבלה, לומדת, נופשת, קונה ורוקדת ריקודי עם.
חיים עצמאיים ומלאיםחיים עצמאיים ומלאים
חיים עצמאיים ומלאים
(צילום: shutterstock)
כשהייתה צעירה רקדה בכל מסגרת אפשרית ומאז שנולדו הילדים והחיים הכתיבו את הקצב פסקה מהנאתה לרקוד. והנה, התקופה החדשה זימנה לה להתחבר מחדש לאהבה שלה. היא רוקדת שלוש פעמים בשבוע, לפעמים עם בעלה ולפעמים עם חברות. חוג אחד ליד הבית ושניים מעט רחוקים יותר.
אז אם היא כל כך מאושרת, למה שוחחה איתי? כי היא לא מצליחה לחבר בין הרצונות שלה לרצונות של ילדיה. לא פעם היא מרגישה שהיא נאלצת לוותר על ההנאות שלה כדי לא לגרום למתח בינה לבין הילדים, הכלות והחתנים. היא מוותרת על המקום שלה עבורם ומרגישה שזה לא עושה לה טוב ויוצר אצלה מרמור.
איך מציבים גבולות? מה נכון ומה לא?
גבול הוא קו אחד, אבל יש לו שני צדדים. החלטה של צד אחד בלבד לא תצליח אם הצד השני לא מסכים לגבול שהונח.
גבול הוא מאוד עדין. בניגוד למדינות, קל מאוד לחצות גבולות וירטואליים ואנחנו צריכים לחשב את צעדינו עם כל ״פורץ״ גבולות.
גבול וירטואלי הוא לרוב גבול מבוסס רגש. הוא נוצר מתוך רגשות, תחושות, חלומות. אי אפשר להתווכח איתו. כן אפשר לרכך אותו ולתת לו עוד זוויות הסתכלות.
תמיד-תמיד אפשר לשנות את הגבול הזה. אם מצאנו שהוא לא עובד למי מהצדדים, קדימה, לשולחן המשא ומתן.
במקום שאין גבול אין אמון ואין מערכת יחסים בריאה.
הגבול שומר עלינו, אבל גם על הצד השני. השמת גבול חיונית לשמירת תקינותם של מערכות יחסים ההדדיות ובסוף משרת את שני הצדדים ולטובתו.
בניית קו גבול חייבת להיות מתוך מצב של WIN-WIN. אם צד אחד חש שיצא מופסד הגבול הזה יתערער מהר מאוד ויגרור אחריו קונפליקטים מורכבים יותר.
אז מה עושים?
נחזור אל הסבתא שאוהבת בכל ליבה את נכדיה וילדיה אבל גם לרקוד ולחיות את החיים.
היא אספה את ילדיה ואת בני ובנות זוגם ועשתה איתם משחק שהכינה מבעוד מועד (מורה או לא מורה?). במשחק התפקידים כל אחד נאלץ לוותר על משהו שחשוב לו מאוד, מתוך תחושת הפסד.
היא ניהלה את השיחה בנעימות וברוך, הסבירה את צרכיה, אמרה מה היא יכולה לעשות עבורם וכיצד הייתה רוצה שיתייחסו לצרכיה.
היא הבטיחה להם להיפגש שוב אחרי שלושה חודשים כדי לבדוק את הגבולות שנכתבו ביניהם על מנת לוודא שלכולם נוח ונעים עם ההתנהלות החדשה.
היא עשתה עבודה נפלאה עם משפחתה ושמרה על שלומם של כל האנשים שנמצאים מכל צידי הגבולות שהניחה - ולא רק לעצמה.
יעל חביב - מפגשים ברומו של גיל. הרצאות, סדנאות, ייעוץ זוגי ואישי. ניתן ליצור קשר במייל, בפייסבוק או בטלפון 050-6803313