אחת הבעיות הנפוצות בקרב משוחררים טריים משירות בצה"ל היא תחושת חוסר הוודאות לגבי העתיד. לעתים הדבר גורם לבזבוז זמן יקר ולהתחלת המסע אל עבר האזרחות באיחור. מי שנכנס לתמונה ומציע לצעירים האלו את הדרך והכלים להחליט על הדרך הנכונה עבורם, הוא האלוף (במיל') רם רוטברג (58), לשעבר מפקד חיל הים ומפקד שייטת 13, תושב כרם מהר"ל שבמועצה האזורית חוף הכרמל.

2 צפייה בגלריה
רם רוטברג ומשתתפי התוכנית
רם רוטברג ומשתתפי התוכנית
אלוף (במיל') רוטברג עם בוגרי התוכנית (מימין): מנסבוש אבזה, אורית רובינשטיין, איינדיס ג'מבר ונגיסט בוגלה
(יריב כץ)
בתחילת ספטמבר הגיע רוטברג לעיריית נתניה והציע יחד עם שותפו למיזם אל''מ במיל' גולן בר לוי, איש שייטת 13, מורה ומחנך בישראל, את הפרויקט ''מסע אל האופק'', תוכנית חדשנית שתסייע לצעירים בדרכם החדשה באזרחות, תוך הכוונה והענקת כלים שיעזרו להם להגשים את חלומם האקדמי והמקצועי.

לעבור תהליך

"בנינו תוכנית שמציעה לכל צעיר וצעירה אחרי שירות צבאי או לאומי הכוונה לגבי עתידו", מסביר רוטברג. "מדובר בתוכנית שחושפת לפניהם את ההזדמנות להכיר באמת את מה שמחכה להם בזמן הלימודים או העבודה בתחום שהם שואפים אליו.
רוטברג, שנולד במושב כפר הס בלב השרון ולמד בבית הספר רופין שבעמק חפר, הוא יזם חברתי וקהילתי שמגיע לעשייה החברתית לאחר שירות צבאי מגוון של 34 שנים בצה"ל. "זה לא משנה לנו מי מגיע אלינו כל עוד הוא או היא מתחייבים לתהליך שלוקח כשלושה חודשים כמעט", הוא ממשיך. "בתהליך הזה אנחנו מגלים את החוזקות אבל גם את הכשלים של כל אחד מהם בדרך לעתיד המקצועי שהוא שואף אליו. לכן, זה לא משנה אם מגיעה אלינו צעירה דרוזית שרוצה ללמוד לימודים אקדמיים ללא יכולת כלכלית או צעיר שחולם להיות עורך דין במכללת רייכמן אבל אין לו ציונים, כי בשני המקרים אנחנו נעבור איתם את התהליך לבניית תוכנית שתוביל אותם למטרה''.
מה כל כך חדשני בתוכנית הזו?
"שבנוסף להבנת תפיסת העולם של הצעירים כיום והרצון לעזור להם להבין מה נכון להם ומה מתאים להם, דרך החוזקות שלהם ודרך הרצון שלהם להצליח, אנחנו מעניקים להם גם תוכן מסוים שנשען על המנגנונים של העיר נתניה במקרה הזה, החל ממרכז הצעירים שהוא מאוד מאוד חזק, דרך מלגות, סדנאות, כולל סדנא פיננסית (הדרכה אישית על ידי ליפז פיכמן, מנטור מבנק הפועלים), וליווי של מנטור אישי שעוזר לכל צעיר וצעירה לדייק מה נכון עבורם. אנחנו עוזרים להם להבין את זה, שהם כן יכולים להצליח, לא משנה מאיזה רקע הם מגיעים ומה הקשיים שיש להם בדרך".
למרות ההיכרות העמוקה של המשוחררים הטריים עם הרשתות החברתיות, רבים מהם מפספסים את הפרסומים העירוניים ואינם מחוברים מספיק למתרחש בנתניה. ''פתאום, דרך התוכנית שלנו, יש התעניינות של הצעירים במה שקורה בעיר", מסביר רוטברג. "הם רוצים לדעת עוד ולכן גם נוצר דבק מיוחד לעיר, משהו שלא היה בעבר. זה קורה בגלל שבעיר הזו יש אכפתיות מהצעירים ומוכנים לעשות עבורם הרבה ולכן ישנה התגייסות ואכפתיות של כל גורמי הרשות כולל ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, אלון אופיר מהיחידה לחדשנות, סגן ראש העירייה אלי דלל ויורם כהן מנכ''ל העירייה שחיבר אותי לכולם ועוד. וזה, אגב, משהו שלא ראיתי בכל מקום, את החוזק הזה. זה מרגש".

קיראו גם:


תרומה לקהילה

רוטברג מגיע לעשיה החברתית עם ארסנל של קשרים אישיים וחלום אחד גדול, לעזור, לתרום לקהילה.
"אני תורם לקהילה מכיתה ה'-ו' כשעוד למדתי בתל מונד ואחר כך ברופין", הוא מספר. "בנוסף, כבר בגיל צעיר הייתי מעורב בעשייה חברתית קהילתית והייתי מדריך בגיל 14 בכפר הס. אחרי השירות הצבאי שלי שם הכרתי את אשתי מיכל, התחתנתי ועזבתי את האזור לטובת מגורים בכרם מהר''ל אבל אימי ממשיכה לגור בכפר הס כך שאני מרבה לבקר באזור. במרוצת השנים אני ואשתי המשכנו את הקריירה הצבאית במקביל להקמת משפחה (רוטברג הוא אב לשלושה ילדים וסבא לחמישה נכדים, נ.ס), ולימודים, אבל הרצון לתרום תמיד נשאר שם וכשהשתחררתי באוקטובר 2016 בגיל 52 אחרי שסיימתי קריירה כמפקד חיל הים, החלטתי שזה הזמן שלי לעשות משהו. לקח לי שנתיים של מסע אישי שבו שקלתי כמעט כל תחום בחברה הישראלית, כי גם היו לי הרבה דברים פתוחים והרבה הצעות ואפשרויות".
רוטברג מודה שכמו כל חייל משוחרר גם הוא הרגיש את הלחץ לדייק את הבחירות שלו אחרי שירות של למעלה משלושה עשורים. ''אני עשיתי סוג של מסע עם עצמי, מה נכון לי, מה מדויק לי ולאיפה אני רוצה להתפתח, ממש כמו חייל משוחרר. רציתי למצוא מה נכון לי, ולכן פשוט הכרתי תחומים ונושאים עד שהחלטתי להתמקד בעשייה ציבורית, קהילתית וחברתית. להניע אנשים למנהיגות בלתי פורמלית, ממש לעזור להם לבנות את החזון שלהם. בעתיד אני שוקל להקים תוכנית נוספת של מנהיגות וגם רשת חברתית לעזור לצעירים בקריירה המקצועית שלהם''.
2 צפייה בגלריה
המחשה
המחשה
זיהו את הצורך לסייע לצעירים אחרי צבא
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
בדרך להקמת המיזם זיהו רוטברג ובר לוי את הצורך הזה לסייע לצעירים אחרי השירות הצבאי או הלאומי. הם ערכו מחקר של שלוש שנים במהלכו נפגשו עם מעל 150 צעירים וצעירות, עשו שולחנות עגולים עם צוות היגוי מקצועי שכולל סוציולוגים, אנשי חינוך, אנשי תוכן ועוד. ''ממש עשינו ראיונות אישיים בכל הארץ, מתוך מטרה להבין איך אפשר לעזור למשוחררים משירות צבאי או לאומי וככה נולד 'מסע אל האופק', שהתחיל עם סילבוס מאוד מדויק ועם תוכנית שרצה אחרי שלושה פיילוטים, ומייצרת לצעירים כישורי חיים, דיוק עצמי וגם נטוורקינג חדש שמאפשר להם הזדמנויות נוספות", הוא מסביר. "כל צעיר וצעירה בתוכנית מקבל מאמן אישי – קואצ'ר מקצועי שמוביל אותך אל עבר היעדים שאתה רוצה, דרך החוזקות שלך והיעדים באופן ממש אישי. זו מתנה מטורפת לחיים, כי המנטור מגיע מהתוכן המקצועי אליו הוא שואף ומלווה אותו דרך החוויה והניסיון האישי, דרך עולם התוכן בחיים אמיתיים של מי שחי ועובד בזה, אם זה למשל רופא, איש הייטק או מהנדס. בנוסף, הם מקבלים קשרים ואפשרויות להתקבל לכל מיני מקומות. בונים תוכנית אישית הכוללת שיעורים פרטיים, הדרכה דיגיטלית, תיק עבודות, הכוונה וכל מה שצריך להביא אותם לנקודת התחלה שתוביל אותם לאיפה שהם רוצים להגיע''.
אתה לא מצטער שלא בחרת בתחום אחר, שיש בו יותר כסף?
"ממש לא. היו לנו גם הצעות מתחום העסקים והפוליטיקה בדרך, אבל שנינו חיפשנו תכלית ודיוק בחיים ואנחנו עושים את זה כיום תחת 'החברה לתועלת הציבור' עם התוכנית 'מסע אל האופק', בה ייעדנו והגדרנו חזון מסוים לחברה מעריכה ומשפיעה בישראל, ממש ציונות ישראלית עכשווית. התחלנו את זה עם מכינה קדם צבאית ומשם זה ממש גדל. בנוסף, כיזם חברתי ללא גב כלכלי שבחר לא לעשות כסף אלא לעסוק בעשייה חברתית מתוך רצון לשנות את החברה מלמטה למעלה, זה מה שמניע אותי, זה ממש אקשן נון סטופ עבורי. בנוסף, כחייל שאיבד לאורך השירות הרבה חברים, הבנתי שחיים רק פעם אחת וחיפשתי את המקום הנכון בו אני הכי אמצה את עצמי, שיאתגר אותי ויניע אותי".
ומה הלאה?
"עבורי זו משימה, להפוך את התוכנית הזו לתוכנית ארצית, עבור כל משוחררי צה''ל ושירות לאומי, כ-80 אלף איש בשנה, שיוכלו בכל עיר להיות חלק מתוכנית שכזו. לאור ההצלחה של הפיילוט הראשוני בנתניה יהיו עוד שלוש תוכניות כאלו בשנה הקרובה. התוכנית תפעל גם בעתלית, חוף כרמל, בנימינה, זיכרון יעקב ופרדס חנה. אנחנו דורשים מהנרשמים רק התחייבות אמיתית כי הם חלק מקבוצה, הבשלה לתוכנית שכזו, גם אם הם התחילו לעבוד ועסוקים, ותשלום של 500 שקלים בלבד עבור כל הקורס שהיה עולה להם בפועל יותר מ-5,000 שקלים".