ספק אם האוהד הממוצע של מכבי נתניה זיהה עד השבת האחרונה את הבלם צליל נחמיה. מספר 6 בצהוב, שהגיע לנתניה בקיץ האחרון מנס ציונה, לא זכה ליותר מדי קרדיט, ופתח בהרכב בשלושה משחקים בלבד.
הרגע הגדול של הבלם בן ה-24 הגיע במשחק הרביעי, בשבת מול כפר סבא, כאשר כבר נִראָה שעוד משחק בורח לדראפיץ' ושות', התחפש נחמיה לחלוץ מריח שערים בדקה ה-85, כשהוא יורה לרשת בסיבוב מתוך הרחבה, כובש את שער הבכורה שלו בליגת העל ומביא לצהובים שלוש נקודות סופר-חשובות.
ולמרות האירוע המכונן הזה, לא בגלל זה התכנסנו כאן. מי שעומדת בפוקוס השבוע היא דווקא בת הזוג של נחמיה, ניצן פלד, יוצרת צעירה ומוכשרת בתחילת דרכה, שעושה סימנים של מי שעשויה להפוך לזמרת שכולכם תכירו בעתיד הקרוב.
יחד הם פאואר-קאפל לוהט במיוחד - "הזמרת והכדורגלן".
קשה להשגה
מדובר בזוגיות שמתנהלת בארבע השנים האחרונות. הם הכירו כשנתקלו אחד בשני ממש במקרה בתל השומר, ומשם הכול היסטוריה.
"היא הייתה קשה להשגה", נזכר צליל השבוע. "לא נתנה לי את המספר שלה חודש וחצי. דיברנו בהתחלה רק בפייסבוק. להשיג את הנייד שלה היה לא פחות קשה מלהבקיע את השער הראשון שלי בליגת העל...".
איך הגיבו במשפחה, כששמעו שאת יוצאת עם שחקן כדורגל?
ניצן: "בהתחלה זה התקבל קצת מוזר, כי יש סטיגמה מסוימת על כדורגל, אבל בשנייה שהם הכירו אותו הם הבינו כמה הוא מדהים ובנאדם טוב. הם גם ראו את ההשקעה הגדולה שלו בכדורגל, וכמה הוא רוצה להצליח. מהשנייה הראשונה כולם עפו עליו, וככה זה עד היום".
צליל: "אני מעריך מאוד את כל הדרך שניצן עושה בעצמה. ברגע שהיא עושה משהו, היא הולכת על זה עד הסוף. זה בכל תחום, לא רק בשירים שהיא כותבת. אני ממש גאה בה על העשייה שלה. זה ראוי להערכה ולהערצה, כי לא כולם הולכים על זה עד הסוף. היא הפתיעה אותי כשאמרה לי 'שמע, כתבתי שיר ואני רוצה להוציא אותו לאור'. היא כל הזמן מפתיעה אותי".
ביום יום עובדת ניצן כמפיקה בתוכנית הבוקר של פאולה וליאון, ועכשיו היא עומדת להחליף את אחורי הקלעים בעמידה בפרונט. את השירים שלה "שאריות" ו"עברו השנים" אפשר כבר לשמוע בתחנות הרדיו.
ניצן: "כשהייתי צעירה כתבתי למגירה. לפני שנה עשיתי סדר בחדר, ומצאתי את הקופסה עם השירים. בפנים היה השיר 'שאריות', שהפך לסינגל הראשון שלי. הטקסט הזה עשה לי משהו, וחשבתי לעצמי שחבל שזה יישאר רק בקופסה. אמרתי לעצמי 'נציע את השיר לזמרים וזמרות אחרות'. בכלל לא חשבתי על עצמי. העברנו את השיר להמון זמרות והיו תגובות חיוביות מאוד, אבל אחת אמרה שזה פחות הסגנון שלה, והשנייה אמרה שפחות מתאים לה שיר שקט. ואז ניר בכר, שעבד איתי על הלחן, אמר לי שהוא חושב שאם אני כתבתי, כדאי שאני גם אשיר. אמרתי לו שמעולם לא שרתי ושאני לא זמרת, ושזה נראה לי קצת מוזר. ניר אמר לי 'בואי נקליט ונראה מה ייצא'. הלכנו להקליט ויצא טוב. זה הפתיע אותי, ומשם זה רץ הלאה".
צליל: "ניצן ממש הפתיעה אותי כשהקליטה את השיר, אבל היא הלכה על זה ויצא נהדר. היא הסתירה ממני את כישרון השירה שלה. אתה חושב שאתה יודע הכול על בת הזוג שלך, אבל היא מפתיעה כל פעם מחדש".
ניצן: "זה גם הפתיע אותי. בכלל לא ציפיתי שזה מה שיקרה. זה נתן לי השראה להמשיך עם זה. צליל ממש תמך וסייע לי והיה שם בשבילי".
צליל, גם אתה עשית דרך לא פשוטה בכדורגל, עד שהגעת לליגת העל.
צליל: "זה דבר שמאחד אותנו. שנינו מפתחים קריירה ומתחילים מלמטה. הסבלנות מעל הכל. אם אתה מאמין במה שאתה עושה, צריך ללכת על זה עד הסוף".
בתפקיד הסוכנת
נחמיה יודע היטב מה זה לבוא מלמטה. הבלם, שגדל ביריבה המושבעת של נתניה — טוברוק, התחיל נהדר כקפטן קבוצת נוער, אבל משם התחיל מסע תלאות.
קריית גת הייתה התחנה הראשונה בבוגרים. אחר כך היו נצרת עילית, נס ציונה, בית"ר כפר סבא, ושוב נס ציונה בעונת 2018/19 שנגמרה בעלייה היסטורית לליגת העל. זה אולי לא נשמע ככה, אבל לאורך הדרך היו לא מעט נפילות, משברים ואפילו הרהורי פרישה.
ניצן: "הכרתי את צליל כשהיה בתחילת דרכו וראיתי את כל הקשיים. ראיתי כמה הדרך ארוכה וקשה, אבל אם יש אמונה ומטרה אז דברים קורים. צליל הוכיח לי את זה. ראיתי איך הוא עובר ימים קשים ולא נשבר, אלא ההיפך, עובד עוד יותר קשה. וזה נותן לי תקווה שגם אם תהיה לי תקופה קשה, אני יכולה לצלוח אותה על ידי המשכיות ולא לוותר".
צליל: "היו תקופות לא קלות בכלל. אתה לא מבין למה הדברים לא מסתדרים לך כמו שתיכננת. היו פציעות על הדרך, הרבה תסכולים, אבל האמנתי בעצמי כל הזמן. כשהייתי בקריית גת זה התחיל קשה מאוד, כי גם לא שיחקתי הרבה, וגם הקבוצה ירדה לליגה א'. ישבתי עם עצמי ואמרתי 'איך זה קרה לי שאני בכלל מכוון לליגת העל, ואני בקושי משחק בקבוצה שיורדת לליגה השלישית?'. אבל לא הרמתי ידיים, והמשכתי לעבוד קשה מאוד. ויתרתי על לא מעט דברים. לקחתי מאמנים אישיים והוצאתי סכומים אדירים למען ההצלחה שלי. הוצאתי הרבה יותר ממה שהרווחתי אז בכדורגל, אבל ידעתי שיום אחד הכל יחזור אליי. ידעתי שהעבודה תשתלם".
היו גם הרהורי פרישה?
"כן. לפני שנתיים הרמתי ידיים. החלטתי שאני מסיים עם הכדורגל והולך ללמוד משהו, אבל הצלחתי לעבור את התקופה הזאת ולהבין שאתה לא יכול לוותר על החלומות שלך".
ניצן: "כשהכרנו לא ידעתי כלום על כדורגל. התחלתי לקרוא ולראות, וממש התאהבתי בכדורגל. היום אני קוראת את מדורי הספורט ומתעדכנת בכל דבר".
צליל: "ניצן נכנסה לחיים שלי בתחילת הדרך שלי בכדורגל, וההתחלה כאמור לא הייתה קלה. היא תמיד הייתה לצידי והאמינה בי".
ניצן: "לפני שלוש שנים צליל היה אחרי פציעה ולא הייתה לו קבוצה. הוא התאמן והשקיע, והלב שלי נשבר. אמרתי מה אני יכולה לעשות? הרגשתי שאני חייבת לעזור. כתבתי בגוגל מאמנים וסוכני כדורגל, והתחלתי לעשות טלפונים בלי בושה ולהציע את צליל. ילדה בת 19, שרק נכנסה לתחום, מנסה לעשות משהו למען בן הזוג שלה. זה ריגש אותי מאוד, והצלחנו להזיז דברים".
צליל: "היא דווקא מבינה בכדורגל. נותנת טיפים, מעורבת מאוד. כיף שיש בת זוג שמעורבת ומבינה בצורה כזאת".
ניצן: "אני הולכת לכל המשחקים. זה חשוב וקרוב לליבי, ובמיוחד לאחר כל הקשיים שצליל עבר, כיף לראות אותו".
והכל התנקז לשער הבכורה של צליל בשבת האחרונה.
ניצן: "זה היה מטורף. צרחות ביציע. הייתי בהלם גדול שזה קרה. הוא בכלל לא היה מיועד לפתוח. בסוף הוא עלה ועשה את העבודה בצורה מדהימה. הגול היה הלם גדול, כי הוא שחקן הגנה, אבל הוא הבקיע שער נהדר, כמו חלוץ גדול".
צליל: "וואו, זה היה רגע מרגש מאוד. אחרי הגול לא האמנתי שזה אכן קרה, וניסיתי לעכל את זה. שער יתרון שהפך בסופו של דבר לניצחון, וזה בהחלט היה הרגע הכי מרגש עד היום. זאת הרגשה שאתה לא חווה יותר מדי פעמים במהלך הקריירה, בטח כשחקן הגנה".
ניצן: "זה היה כמו סרט, השער הזה. ירדו לי דמעות. כל מה שהוא עבר בקריירה ממש התנקז לגול הזה. זה היה אושר גדול. כל הכבוד לו".
הזמן שלי יגיע
עכשיו, אחרי שצליל מצא את הרשת ונכנס לתודעה של אוהדי מכבי נתניה, בני הזוג מחכים שזה יקרה גם לניצן. רק שבמקום כר דשא זה יקרה על הבמה.
ניצן: "זמני עוד יגיע. אני מפיקה בטלוויזיה, כך שאני רואה את הדברים מאחורי הקלעים. אני לא תולה יותר מדי תקוות בשירה, אבל מנסה לפתח את זה, וזאת דרך שהתחלתי בה ואני מקווה שהיא תניב תוצאות חיוביות. אני עושה צעד צעד. קודם כול שיהיו כמה שירים שיתפסו, ואחר כך נראה מה יילד יום".
סבתא רבתא של ניצן היא השחקנית גאולה נוני ז"ל, וייתכן שהגנים של חיידק הבמה רצים במשפחה זה כמה דורות. "היא נפטרה לפני כמה שנים, והאמת שלא לא ממש הכרתי אותה", מספרת ניצן. "היא הייתה שחקנית גדולה והשתתפה בלא מעט הצגות וסרטים. היא ממש הייתה תותחית בתעשייה. שמעתי עליה הרבה סיפורים. אולי משם הקשר שלי לעולם הבמה, אבל אני עושה את הדרך בזכות עצמי".
מה עם ריאליטי? נגיד, "כוכב נולד" בא בחשבון?
"מה פתאום. זה בכלל לא אני. ממש לא בכיוון הזה. אני כותבת בעבורי ויוצרת בעצמי, והשאיפה היא להישאר כזאת. אני ממש לא רוצה תוכנית טלוויזיה. אני מבינה שהיום זאת דרך לגיטימית להתקדם, אבל אני מנסה לעשות את זה בדרך המסורתית של פעם. אם אהיה טובה זה יתפוס. זה יכול להימשך גם כמה שנים, אבל יש לי סבלנות ואני לא בלחץ".
יש יוצרים שהם השראה עבורך?
"חנן בן ארי הוא ההשראה הגדולה שלי. יוצר נהדר שהטקסטים שלו עוצמתיים מאוד. יש מסר ומשמעות בשירים שלו, ואני מתחברת לסגנון הזה".
צליל: "באמצע היום היא יכולה לכתוב לי 'מאמי, כתבתי שיר'. אני קורא את זה בהלם, מאיפה זה בא לה פתאום".
ניצן: "יכול להיות חודש שלא אכתוב כלום, ופתאום יש מוזה לכתיבה. זה בא בפתאומיות. זה מה שכיף ביצירה ובאומנות שזה בא מהלב".
השניים עדיין מתגוררים בבית ההורים. ניצן בתל אביב, צליל בכפר יונה. חושבים על מעבר לגור יחד. צליל לומדת שנה שלישית לתואר בתקשורת ובניהול.
ניצן: "אנחנו מנסים לעשות כל אחד את הטוב עבורו. שום דבר לא בא על חשבון השני. אם פתאום צליל יקבל הצעה ונצטרך לעזוב לחו"ל, אז בלי שנייה של מחשבה אני מצטרפת אליו. התחום של צליל דינאמי מאוד והכול קורה מהר. אין ממש קביעות, כך שאם תהיה הצעה, אני תמיד אהיה מאחוריו. זה ברור לי ולו".
צליל: "סבבה, אני מתחיל לעבוד על הדרכון הפורטוגלי...".
