בזמן שאתם קוראים את הכתבה הזו, הכדורגלנית ברוק ג'נקינס בת ה-25, נמצאת כבר חזרה בבית ברוד איילנד, ארצות הברית, לאחר ששיחקה השבוע בפעם האחרונה בקישור של קבוצת בנות נתניה.
2 צפייה בגלריה
ברוק ג'נקינס. "אני מקווה שהילדות ראו בי מנטור, לא רק בכדורגל"
ברוק ג'נקינס. "אני מקווה שהילדות ראו בי מנטור, לא רק בכדורגל"
ברוק ג'נקינס. "אני מקווה שהילדות ראו בי מנטור, לא רק בכדורגל"
(צילום: יאיר שגיא)
ג'נקינס היא הרבה מעבר לכדורגלנית שמחזקת את הקבוצה הנתנייתית. היא התאקלמה היטב בארץ, יש לה בן זוג ישראלי והיא מתנדבת במסגרת תוכנית "בועטות" בבתי ספר ברחבי הארץ ומלמדת ילדות את רזי המשחק ומקרבת אותן לענף.

געגועים לקהל

היא בת 25, נולדה בפרובידנס, רוד אייילנד ולא חשבה בתור נערה שאי פעם תגיע לנתניה, עיר תיירות במדינה קטנה במזרח התיכון. היא התחילה לשחק כדורגל בגיל ארבע, ולא הפסיקה לשחק גם במשך שש השנים בהן למדה באוניברסיטת ורמונט תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במדעי המדינה ובמנהל ציבורי.
''בזמן שלמדתי שיחקתי כדורגל ב-NCAA שהיא הליגה הבכירה בארצות הברית לספורט מכללות. אהבתי לשמוע את הקהל מריע לנו. זה היה מטורף'', היא מספרת בגאווה.
כמי שגדלה מגיל צעיר אל תוך עולם הכדורגל, היא מודה שהחיבור שלה עם הכדור היה מיידי. "ברגע שהתחלתי לשחק כדורגל – התאהבתי", היא מספרת. "להיות על המגרש ולשחק בקבוצה זה משהו ששימח אותי. דיוויד, אבא שלי, גם אימן אותי הרבה כילדה.
קראו עוד>>>
"הוא מגיע מהתחום וגם היה שחקן כדורגל טוב. גם תמיד שיחקתי עם אלכס וג'ורדן, שתי האחיות שלי שגם שיחקו כדורגל. בגיל שמונה כבר שיחקתי בארבע קבוצות שונות. כל החיים שלי שיחקתי כדורגל, זה אומר שכל יום הייתי מתאמנת מינימום שעתיים. ז
"ה ממש הכין אותי להתמודד עם תחרויות ומצבי לחץ כמו משחק אליפות, ולימד אותי לסמוך על המאמנים והחברות שלי לקבוצה".
בקבוצת בנות נתניה בה שיחקה עד סוף חודש מאי, העריכו את המקצועיות של ג'נקינס. שלי ישראל, מאמנת הקבוצה, חיברה בינה לבין תוכנית בועטות, המקדמת את ענף כדורגל נשים בקרב נערות וילדות. בזכות החיבור נוצרה עבור ג'נקינס מסגרת נוספת, בה היא הציגה את משנתה בנוגע לענף. "במסגרת תוכנית 'בועטות' אימנתי ילדות בבית הספר 'לאה גולדברג' בנתניה", היא מספרת.
"לימדתי אותן את יסודות המשחק, עבודת צוות, כבוד, התמדה ועוד. עבדתי עם 24 ילדות בנות 12 במשך חצי שנה. זה התאים לי כי היה זמן חופשי בין האימונים, אז החלטתי ללכת על זה ולקחתי על עצמי את הקבוצה.
"בנוסף, לימדתי שיעורי אנגלית בהתנדבות בבית הספר. אהבתי להיות חלק מהתוכנית בגלל המסר שהיא מעבירה שבנות יכולות לעשות הכל. בנוסף, זה גם טוב לילדות בקבוצה שיש להן מאמנת שמגיעה מארצות הברית ולאו דווקא מישראל, שמראה להן פרספקטיבה אחרת על כדורגל נשים".
איך התלמידות הגיבו?
"בהתחלה הן היו ממש מופתעות שאני מגיעה מארצות הברית לישראל לשחק ולאמן אותן. הן רצו לשמוע ממני איך זה להתחיל בגיל צעיר, מה החוויות שלי, שאלו הרבה שאלות והתברר לי שחלק מהן ממש לא ידעו שיש דבר כזה כדורגל נשים מקצועני ושבארצות הברית זה כל כך נפוץ. דרך התוכנית הוכחתי להן שיש לאן לשאוף, וחלק מהן ממש רוצות להצליח.
"אני חושבת שבועטות זו יוזמה מאוד מגניבה וחשובה כי זה גם מקרב בין ערבים ויהודים, ועוזר לבנות חיבור בישראל בין ילדות משני המגזרים, וזה ממש חשוב. אגב, חלק מהן הגיעו לראות אותי משחקת בבנות נתניה. אני מקווה שהן ראו בי מנטור, לא רק בכדורגל, אלא כמישהי שעושה את מה שהיא אוהבת, גם כשהיא רחוקה מהמשפחה".
תמשיכי להתנדב גם בארצות הברית?
"ברור. עשיתי הרבה עבודת התנדבות עם ילדות צעירות גם כשהייתי סטודנטית, ואני בטוח אמשיך לעשות את זה, כי כדורגל הוא חלק חשוב בחיים שלי, וזה מה שהפך אותי למי שאני היום. אני מרגישה שזה חשוב לתת בחזרה. גם אם הנערות והילדות לא יבחרו להמשיך לשחק כדורגל – הן יבינו שזה כיף, וזה ילמד אותן דברים חדשים.
2 צפייה בגלריה
ג'נקינס: "אם ישקיעו בתחום הזה, יחנכו ילדות לשחק מגיל צעיר"
ג'נקינס: "אם ישקיעו בתחום הזה, יחנכו ילדות לשחק מגיל צעיר"
ג'נקינס: "אם ישקיעו בתחום הזה, יחנכו ילדות לשחק מגיל צעיר"
(צילום: הרצל קרן)
"זה גם מלמד אותי, מעניק לי תחושה של עשייה ומראה לי כל פעם מחדש כמה אני באמת אוהבת את מה שאני עושה וכמה זה מהנה עבורי לעבוד עם אחרים, במיוחד עם ילדות. חשוב שילדות יתחילו לשחק כבר בגיל צעיר, כי זה יראה להן שהן כן יכולות לשחק כדורגל".
בישראל כדורגל משוחק בעיקר על ידי בנים.
"בישראל קיבלתי המון הערות על העובדה שאני משחקת כדורגל. אולי בגלל שביום-יום, כשאני לא במגרש, אני מתלבשת מאוד נשי והרבה אנשים שפגשתי, כמו למשל נהגי מוניות או אנשים במסעדה, הופתעו לגלות שאני משחקת כדורגל.
"הם תמיד היו בהלם ואמרו: 'לא, אין סיכוי שאת משחקת במשחק הזה. את נראית נשית'. הם גם ישר חושבים שאני פמיניסטית בגלל המקצוע שלי, ולא בגלל שברור שאני בעד זכויות לנשים. בעיני רבים, אני לא מתאימה לסטריאוטיפ של נשים שמשחקות כדורגל, כפי שהם רואים את זה בעיני רוחם.
"פה בישראל אני מקבלת המון תגובות על זה. גם כשהיו לי דייטים בארץ, מצאתי את עצמי מול אנשים שהיו בהלם מהעיסוק שלי, אבל מצד שני, מצאתי לא מעט גברים שהתלהבו מזה ממש, כמו בן הזוג שלי שהוא מקומי".

לגוף ולנפש

בראיון עימה ניכר כי ג'נקינס מנסה להימנע מלהעביר ביקורת על ישראל בכל הקשור ליחס לכדורגל נשים. למרות זאת, היא מודה שאם בישראל רוצים להתפתח בתחום, חשוב שילדות יתחילו לשחק בגיל מוקדם. ''שחקנית שהתחילה לשחק בגיל 12 למשל, נמצאת בחסרון מול מישהי באירופה שהתחילה לשחק בגיל צעיר מאוד", היא מסבירה.
"זה חשוב שנשים יתחילו לשחק בגיל צעיר לא רק בקטע של תחרות, אלא כי זה חשוב לגוף ולנפש. לי אישית זה עזר והשפיע על מי שאני היום".
מה חסר בכדורגל נשים בישראל?
"השקעה כספית ותוך בית ספרית. להתחיל עם זה ממש בגיל צעיר, לתת למשחק יחס חיובי מהתקשורת. גם הקהל עדיין לא מספיק גדול. מרגישים את ההבדל בין היחס לגברים שמשחקים ולנשים. בישראל רואים בכדורגל תחום גברי וממש לא משחק נשי, בניגוד למה שקורה בארצות הברית, שם המון ילדות משחקות כדורגל וזה נחשב לאחד מענפי הספורט הפופולריים לנשים.
"אני חושבת שזה תוצאה של חינוך מגיל צעיר. אם ישקיעו בתחום הזה, יחנכו ילדות לשחק מגיל צעיר, הן יבינו שאין מה להירתע מהתחום הזה, וזה לא רק משחק לגברים. לצערי, בישראל נשים שמשחקות כדורגל לא מקבלות את אותו היחס. זה מתבטא בגישה למתקני ספורט, כיסוי תקשורתי ועוד.
לישראל הגיעה הודות לסוכן שלה שחיפש עבורה חוזה בקבוצה מקצוענית בעולם. כעת, כשהחוזה נגמר, היא חוזרת לארצות הברית. "אני לא משחקת בשביל כסף, למרות שזה מפרנס אותי", היא מסבירה.
"חשוב לי להתקדם בקריירה שלי, אולי באחת מהליגות באירופה. מה שחשוב לי זה למצוא קבוצה שתהווה עבורי הזדמנות טובה וזה מה שהסוכן שלי עוזר לי למצוא. זה יכול להיות באירופה, אוסטרליה או שוב בישראל".
אחת הסיבות שאולי ישאירו אותה בישראל הוא החבר, אותו הכירה בזמן מגוריה בנתניה. ''הוא אוהב שאני משחקת כדורגל, בא לעודד אותי במשחקים ואוהב את זה שאני פיזית, חזקה ואקטיבית", היא אומרת. "זה ממש קול מצידו ואני שמחה שזה מגניב בעיניו, כי אנחנו גם משחקים כדורגל ביחד ועוסקים בפעילות ספורט יחד.
"חוץ מזה, התחברתי לחלק גדול מחברותיי לקבוצה. הרגשתי בישראל בבית למרות שאין לי משפחה בישראל ואני לא יהודייה, וגם אין לי קשר לדת היהודית. אבל זה ממש לא היה שיקול בשבילי אם להגיע לשחק בישראל או לא, כי באתי לישראל לשחק כדורגל מקצועני. בזכות חברים שהכרתי בישראל נחשפתי לחגים היהודים, לטיולים ולמה שקורה במדינה, ולמדתי הרבה על הדת היהודית.
"יש לי הרבה כבוד אליה, אבל לא הייתי בבית כנסת עדיין. בנוסף, גיליתי בישראל שחקניות מדהימות. הן רול מודל שמובילות את הכדורגל נשים קדימה".
לעדכונים: חדשות נתניה