המיזם החברתי "גמאני רצה", שמקדם קבוצות ריצה המיועדות לנשים שמתמודדות עם סרטן השד, שחלקן חולות וחלקן החלימו, פתח קבוצה גם בנתניה. ההשתתפות בקבוצה היא ללא תשלום, כאשר המדריכים שלה עושים זאת בהתנדבות מלאה.
השבוע הושקה בעיר קבוצה של "גמאני רצה" בהובלתה של מדריכת הריצה הנתנייתית לורנס גורדון, שעוסקת בתחום כ־25 שנה ומנהלת את מועדון הריצה "רצים עם לורנס".
"אני ממש מתרגשת מפתיחת הקבוצה הזאת", אומרת גורדון. "כששמעתי על היוזמה מאוד רציתי לקחת בה חלק ואני שמחה שיש לי את העונג והכבוד להוביל אותה בנתניה. בתי, עדן, שגם היא מאמנת ריצה, מדריכה את הקבוצה בירושלים, שם היא גרה. אני מאמינה בכוחה של הריצה לרפא ולשפר את חיי האדם, לא רק בהקשר ההתמודדות עם הסרטן. גם לי בעבר היו בעיות רפואיות והריצה עזרה לי. הספורט מסייע לאנשים גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית. כשאישה חולה בסרטן היא לא מתמודדת רק עם בעיה רפואית, אלא גם עם ההשלכות המנטליות הכוללות פגיעה בביטחון, מחשבות לא בריאות וחשש מהעתיד. גם החברה תופסת אחרת אדם שחולה וזה מאוד משפיע עליו. הספורט בכלל והריצה בפרט, מחזקים את הנפש ואת הביטחון. זאת התרופה הכי טובה שיש. חשוב לציין שגם לאנשים בריאים הריצה יכולה לעשות פלאים".
מלבד היתרונות שבריצה, גורדון מדגישה כי גם לקבוצה יש משמעות וכוח אדיר שתורמים לחברים בה. "חברי הקבוצה מעודדים ומחזקים זה את זה. נוצרת אחווה ותחושת 'ביחד' שמאוד מקרבות וגורמות לאנשים להרגיש שהם מסוגלים בזכות התמיכה ההדדית".
לקבוצת "גמאני רצה" בנתניה נרשמו כבר נשים רבות. "חלקן חוששות כי הן לא רצו בעבר, אך אני אומרת להן שאין מה לדאוג ושהן יכולות להרגיש בטוחות. אני עובדת כבר שנים רבות עם אנשים בכל הרמות ויחד אנו מתקדמים ומגיעים להישגים". ¿
"כשאישה חולה בסרטן היא לא מתמודדת רק עם בעיה רפואית, אלא גם עם פגיעה בביטחון, מחשבות לא בריאות וחשש מהעתיד. הספורט בכלל והריצה בפרט, מחזקים את הנפש"
דניאל עזרא