1 צפייה בגלריה
 פרויקט קורל. הרוכשים מורשים להיכנס לדירות (צילום: יאיר שגיא)
 פרויקט קורל. הרוכשים מורשים להיכנס לדירות (צילום: יאיר שגיא)
פרויקט קורל. הרוכשים מורשים להיכנס לדירות (צילום: יאיר שגיא)
שנה בדיוק לאחר שהיו רוכשי הדירות בפרויקט קורל אמורים לקבל את המפתחות לדירותיהם, אישרה ועדת המשנה לתכנון ולבנייה נתניה להוציא היתרי בנייה ואכלוס לפרויקט היוקרה של 19 הקומות.
ההיתרים למגדל ברחוב ברוך רם, בקרבת הטיילת החדשה בעיר, ניתנו למרות חריגות בנייה בסך 1,760 מ"ר שהתגלו בו ולאחר שעמדה החברה היזמית, קבוצת קורל, בתנאים שהעמידה לפניה הוועדה המקומית לפני חודש וחצי.
ההיתרים נוגעים לקומה 1 עד 17 בלבד, וחריגות הבנייה "מתנקזות" לקומה18 ולקומה 19, שסומנו להריסה ונאטמו בבלוקים.
אחת הרוכשות שמורשות להיכנס לדירה כעת היא ראש העירייה מרים פיירברג-איכר, שקנתה דירה בקומה ה-11 בנאמנות באמצעות עורך דינה ומקורבה הרב אברהם גוגיג. מלבד הדירה בבעלות ראש העירייה 2.5 אחוזים מערך הקרקע בפרויקט.
פיירברג-איכר עצמה חתמה על היתר הבנייה לפרויקט, בהיותה יו"ר הוועדה המקומית, אף שמי שחותם על ההיתרים ברוב המקרים הוא סגנה הרב שמעון שר, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה. פרויקט קורל הוא אחד משבעה פרויקטים שבנוגע אליהם חשודה ראש העירייה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.
יתרה על כך, על דירתה של פיירברג-איכר בפרויקט חל צו הקפאת נכסים מטעם היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), שתוקפו פג לפני שבועיים, ב-4 בינואר.
מלבד התנאי הנוגע לקומה 18 ו‑19, שטרם נקנו הדירות בהן, נאלצה החברה היזמית להפקיד ערבות בנקאית של 3.3 מיליון שקלים, מעין עירבון למצב שבו לא יאשרו ועדות התכנון האחרות את תוכנית בניין העיר החדשה (תב"ע) ובה חריגות הבנייה.
אחת מאותן ועדות היא הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחוף) במינהל התכנון, שכן הבניין ממוקם במרחק קטן מ-300 מטרים מהים.
נוסף על כך המציאה קבוצת קורל לעירייה כתב שיפוי לכיסוי כל חיוב עתידי כלפי מי מהדיירים בגין נזקים שייגרמו להם מביצוע ההריסות בקומות העליונות או כל נזק אחר הקשור לפרויקט.
כן המציאה החברה היזמית כתב ויתור של שני שלישים מהדיירים, שבו יוותרו על כל תביעה נגד העירייה בגין נזקים עתידיים מהרס הקומות העליונות.
הקבלן והיזם אברהם תשובה אחד מחברי הקבוצה ומוביל הפרויקט, מחזיק בעצמו בשתי דירות בבניין, בקומה ה-16, וחשוד בפרשת השחיתות בנתניה בעבירה של מתן שוחד.
היתר הבנייה ניתן לאחר קבלת חוות דעת תומכת של קונסטרוקטור שמינתה העירייה, בדבר אפשרות דחיית ביצוע ההריסות לאחר אכלוס הבניין, באופן שמבטיח את ביטחון הדיירים בו.
היות שמדובר בפרויקט שהועבר לעיון פרקליטות המדינה זה מכבר, פנתה התובעת העירונית לפרקליטות בבקשה לבדוק אם אפשר להגיש כתבי אישום נגד בעלי הקרקע בגין חריגות הבנייה, אך טרם נענתה.
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "היזם עמד בכל התנאים להוצאת היתר ולקבלת טופס 4 על פי החלטת הוועדה".
מהפרקליטות נמסר: "טרם התקבלה החלטה".